איך מחשבים את חלקה של האישה בגירושין כאשר יש נכס משותף, לפי מה שמקובל היום בבתי הדין? לדוגמה, אם בזמן הקנייה הבית עלה 100,000 דולר והאישה השקיעה 50,000, ובזמן המכירה הבית שווה 200,000 דולר, האם האישה אמורה לקבל רק את ה-50,000 שהיא השקיעה במקור או 50% משווי המכירה הנוכחי?
לפי השולחן ערוך, הדבר תלוי כיצד בני הזוג הגדירו את הכסף. כסף שהאישה הכניסה מחמת החתונה, פעמים יוגדר כ'נכסי צאן ברזל' (ואז היתה זוכה רק בחמישים אש"ח) ופעמים כ'נכסי מלוג' (ואז היתה זוכה בבית כפי שהוא היום). אם הכסף הגיע (מירושה וכדומה) במהלך החיים המשותפים הוא יוגדר כ'נכסי מלוג'. הלכות אלו מפורטות בשולחן ערוך אבן העזר סימן פה.
אם בני הזוג רשמו את הדירה על שם שניהם, הדעה הרווחת בבתי הדין היא שהדירה שייכת לשניהם ומתחלקת בשווה (כן דעת הרב אלישיב ראו פד"ר ו עמוד 257 ואילך, שנקט שאם רשם בעל על שם אשתו את הנכס, שוב אין מוציאים מידה וראו גם פד"ר א עמ' 117, ובפד"ר ג עמוד 75 ובפד"ר יא עמוד 122).
'חידוש' נוסף במנהג בתי הדין (שנובע מהחוק במדינת ישראל) הוא שאפילו אם האישה לא הכניסה שום סכום, ואפילו אם הדירה לא רשומה על שמה, היא תקבל חצי מהדירה ('הלכת השיתוף' וראו דיון על חלוקה שוויונית בין בני הזוג בתחומין יח, ויט).
הרשמו לקבלת עדכונים