החוק המודרני ממוקד בהשגת תכלית מסוימת. במקרה של חוק המקרקעין, מסתבר שמטרת החוק היא לצמצם אפשרות לעסקאות סותרות. מרשם המקרקעין משמש ככלי להשגת מטרה זו, ולכך משמשות גם הקביעות המשפטיות שמי שהסתמך על המרשם לא ייפגע. תפיסת ההלכה שונה מאוד מגישה זו, והיא קובעת זכויות וחובות בעיקר על פי הרקע והפעולות שבוצעו – ובמקרה של העברת בעלות, במעשה של קניין ובקיומה של גמירות דעת. גרעין ההלכה אינו עוסק בשאלה מה תהיה התוצאה החברתית, והוא משאיר זאת לתחום התקנות. נראה שבהצעה לקבל את חוק המקרקעין רק במקרים שבהם הוא משיג את התכלית של "תקנת השוק" יש משום איזון נכון בין שמירה על הגרעין היסודי של משפט התורה, לבין התקנות החברתיות שהחוק מציע.

כאשר מסלעה נבנתה בשטח של שכן יש לפנות את השטח, כאשר נבנה בית או חלק ממנו בטעות בשטח של שכן יש לפצות את בעל הקרקע

קניית דירה היא תהליך ארוך ורב-שלבי. על רקע זה נזקק הרב יועזר אריאל לשאלה באיזה שלב עוברת הבעלות, זאת בהקשר לשתי תביעות שנדונו בבית דינו: האחת ביחס למכירת דירה שהתבטלה ולאחר מכן קוימה, ובה נפסק ששטר המכירה והתשלום לא סיימו את הליך הקנייה ללא הרישום בטאבו. במקרה אחר, נבנתה תוספת לבניין, ואחד השכנים נתבע להשתתף בהוצאות. מסקנת בית הדין היא שכיוון שההרחבה לא נרשמה בטאבו, הרי שלא ניתן לחייב את השכן על עצם הבנייה, אלא רק על חלק ההרחבה בו הוא משתמש.

הרב ד"ר מיכאל בריס מבקש במאמרו לחזק את התפיסה שלרישום קרקע ברשם המקרקעין (טאבו) יש תוקף של מכר דירה מבחינת ההלכה ללא צורך בהזדקקות לדיני סיטומתא. יתירה מזו, ללא רישום בטאבו המכירה לא חלה, גם לדעת פוסקי ההלכה שכתבו שהרישום איננו הכרחי, כיוון שלאחר שכתבו את הדברים, החוק השתנה.

דיני המקרקעין יוצרים סוגים שונים של בעלויות וקניינים, ובהם גם הסדר "בר רשות", שנהוג בעיקר ביישובים חקלאיים וביישובי יהודה ושומרון. הרב נתן חי עוסק בפסק דין במעמדו ההלכתי של "בר רשות", ומסקנתו, לאחר עיון הלכתי ומשפטי שמדובר בזכות קניינית על פי ההלכה. לאור זאת, נידונה שאלת ויתור על זכות זו בשיחה שבעל-פה. אגב כך, מוצע להקפיד על נהלים ומסמכים שימנעו עמימות וסכסוכים ממוניים.

אחד השלבים החשובים במהלך קניית דירה הוא רישום הערת אזהרה על הנכס לטובת הקונה, זאת כדי לוודא שהדירה לא תימכר לאדם אחר. הרב סיני לוי מציע במאמרו מספר אפשרויות להגדיר את משמעותה של הערת אזהרה על פי ההלכה. אם כחוק שמתקבל גם על הפוסקים משום שנועד לתקנת הציבור ואם כשעבוד המוטל על נכסי המוכר לצורך מכירת הנכס. בעקבות כך נבחנים מספר מקרים כגון מכירת דירה שטרם נבנתה ("על הנייר") וכן דיון במקרה סבוך של עסקת קומבינציה בה קבלן רשם הערות אזהרה לטובת מספר רוכשים, ולבסוף נעלם והותיר את הקונים בעימות מול בעלי הקרקע.