הנחיות הלכתיות בנושא שמיטת כספים, ושטרי פרוזבול לאשכנזים ולספרדיים.

טרקטורון משומש נמכר, אך למחרת הקנייה, בעת שהקונה נסע עם הטרקטורון, דמם המנוע. לאחר שהוסע הטרקטורון למוסך, קבע בעל המוסך שהתקלה היא תוצאה של נזק מצטבר וחלודה במנוע, דבר המעיד על סדק שנפער במנוע זה מכבר. לפיכך, מוצדקת טענת הקונה לביטול המקח ולהחזר כל הכסף ששילם עבור הטרקטורון. אבל לא מתקבלת דרישתו להחזר הוצאות הבדיקה.

המאמר עוסק בכלים העומדים לרשותו של בית הדין כדי להעניש ולהרתיע בעלי כלבים שלא שמרו עליהם ונשכו.

בתוך מערכת המשפט העברי מוטמעים כלים ועקרונות הבאים ליצור איזון בין הצורך לקיים מערכת משפט פורמלית קבועה ויציבה לבין תביעת הצדק שמחייבת לעתים סטייה מהכללים

המאמר עוסק בכלים העומדים לרשותו של בית הדין כדי להעניש ולהרתיע בעלי כלבים שלא שמרו עליהם ונשכו.

הנחלת משפט התורה בקרב החברה הכללית ובקרב כל קהילה היא ממגמותיו של מכון "משפטי ארץ". בעקבות זאת, ובעידודו של ראש המכון, הוקם בעזר ה' בתחילת שנת תשס"א בישוב איתמר אשר בשומרון, בית דין לממונות, אשר חברים בו רבנים הלומדים במכון. לפנינו אם כן, פסק הדין הראשון, אשר יצא מתחת ידיו של בית דין זה, אשר בהרכבו ישבו שני תלמידי המכון, הרב נתן חי, רב הישוב איתמר, והרב צבי פרג, יחד עם הרב משה לין. חידוש מעניין שבפסק דין זה, אשר מן הראוי להפנות את תשומת אליו, הוא נטילת היוזמה מצד בית הדין, תוך התערבות בגוף הדיון, על מנת להגיע ליישוב הסכסוך. למעשה, בית הדין פועל לא רק כפוסק הלכה, אלא גם כמגשר בין הצדדים. הדבר נעשה בדרך מעניינת, שאינה שגרתית לרוב. אולם התוצאות מדברות בעד עצמן.

במהלך הדורות עדים אנו לנסיגה מתמדת בנכונותם של בתי הדין להטיל על בעלי הדין שבועה, עד כי יש מן החוקרים שטענו, שדין השבועה עבר מן העולם. במאמרו, מנתח הרב נתן חי את הסיבות שהניעו תהליך זה, ולהשיב על השאלה, האומנם נותרה השבועה כחזון שאין לו כל אחיזה במציאות, או שמא יש ובתי הדין עדיין עושים שימוש בשבועה, ואם כן, באלו תנאים, ותחת אלו סייגים?

דיני המקרקעין יוצרים סוגים שונים של בעלויות וקניינים, ובהם גם הסדר "בר רשות", שנהוג בעיקר ביישובים חקלאיים וביישובי יהודה ושומרון. הרב נתן חי עוסק בפסק דין במעמדו ההלכתי של "בר רשות", ומסקנתו, לאחר עיון הלכתי ומשפטי שמדובר בזכות קניינית על פי ההלכה. לאור זאת, נידונה שאלת ויתור על זכות זו בשיחה שבעל-פה. אגב כך, מוצע להקפיד על נהלים ומסמכים שימנעו עמימות וסכסוכים ממוניים.

במהלך שנות הגלות החליפו מוסדות שונים את מערכת המשפט התורנית המקורית, במסגרת זו ניתן מעמד מיוחד לבית דין קבוע. במאמר זה עסק הרב נתן חי בהגדרתו של בית דין קבוע, ומצא כי ההגדרה נעה בין קבלה פורמלית של בית הדין לקבלה מכללא. סמכויותיו של בית דין קבוע כפי שהתברר במאמר הן שילוב של חובות וזכויות המוטלות על בית הדין, בדומה לאלה המוטלות על מערכת משפט מחייבת.

על פי המשנה אחת הדרכים לגיבוש הרכב של בית דין היא בדרך של "זה בורר לו אחד" (זבל"א). כלומר שכל אחד מבעלי הדין בוחר דיין אחד, ושני הדיינים בוחרים דיין שלישי. דרך זו להקמת בית הדין מעוררת מספר שאלות בהן דן הרב נתן חי, ובכלל זה, אם בית דין של זבל"א הוא בית דין רגיל או שמא סוג של בוררות, אם עדיף להתדיין בפני בית דין רגיל או בפני בית דין של זבל"א. כמו כן נדון אופן התנהלות בית דין של זבל"א, ומתברר כי במשך שנים רבות לוקה דרך זה בהתנהלות שאינה הגונה, ועל כן יש מן הפוסקים ששללו אותה לחלוטין.