שמיטת כספים ופרוזבול

נוסחי שטר הפרוזבול בקישור:

נוסח שטר בפני עדים עם קניין (כמנהג הספרדיים) 

נוסח שטר בפני עדים בלי קניין (כמנהג הספרדיים)

נוסח שטר פרוזבול בפני בית דין (כמנהג האשכנזים)

קבצים נוספים באתר הרבנות הראשית

שמיטת כספים

• השמיטה מפקיעה את כל החובות שזמן פרעונם יחול לכל המאוחר עד ערב ראש השנה של השמינית. לעומת זאת, חובות שמועד פרעונם יגיע לאחר מכן אין השביעית משמטת אותם (רמב"ם שמיטה פ"ט ד, ט).

• דיני שמיטת כספים חלים רק כאשר המלוה והלוה הם יהודים. אבל בנכרי אין דין שמיטת כספים (שו"ת הרשב"א א, תשסט).

• חוב שזמן פרעונו יחול לאחר ראש השנה של שמינית, אין שביעית משמטתו. וכן המלוה את חבירו בסתם ללא קביעת זמן לפרעון, אם הלווהו לאחר ר"ח אלול של שביעית, אינו נשמט כיון שסתם הלואה לשלושים יום ונמצא שהפרעון יחול לאחר ראש השנה (רמב"ם שמיטה ט,ט חו"מ סז, י).

• החובות הנשמטים כוללים הלואה בכסף או בשוה כסף.

• בגלל ספיקות שיש בהגדרת חוב למכולת או שכר שכיר, חוששים שמא הם מלוה הנשמט בשביעית ולכן גם שכיר וגם בעל מכולת, רצוי שיחתמו על פרוזבול (קטיף שביעית עג, ג).

• יש סוברים שדין שמיטת כספים נוהג גם בהלואת פירות וכל דברי אוכל שהם עצמם אינם חוזרים לבעליהם אלא תמורתם (שביעית י,א מלא"ש שם).

פרוזבול

• כדי שלא ימנעו העם מלהלוות זה לזה, תיקן הלל את ענין הפרוזבול, שמשמעותו שהמלוה מוסר את חובותיו לבית הדין, ואז אין שמיטת כספים חלה עליהם (רמב"ם שביעית ט,טז חו"מ סז,יט).

• היום, מכיון שהענינים הממוניים של כל אדם הם מסועפים וקשה לקבוע בדיוק איזה כסף מוגדר כחוב שחייבים לו שדינו כהלואה או לאו. לכן כל אדם צריך לסדר פרוזבול (קטיף שביעית עג,ה).

• נוהגים לכתוב פרוזבול בחודש אלול לקראת סוף שנת השמיטה, והפרוזבול מועיל גם לשאר הלואות וחובות שנוצרו מזמן חתימת הפרוזבול ועד סוף אלול (ילק"ס שביעית כד,כח).

• יש שהחמירו לעשות את הפרוזבול דווקא בכ"ט אלול, בערב ר"ה של השנה השמינית. אך הרוב נוהגים לעשותו במשך חודש אלול, וכך העיקר להלכה (ילק"ס שביעית כד כח-כט).

• גם מנהלי בנקים, מוסדות ציבור, מזכירות ישוב וקופות גמ"ח עושים פרוזבול כדי שיוכלו לגבות חובות שחייבים להם (יחווה דעת ד, סד).

נוהל כתיבתו

• האשכנזים נהגו למסור כתב פרוזבול בפני שלושה שהם כבית דין (רמ"א חו"מ סז,יח), אך הספרדים נהגו למסור הצהרה בפני שני עדים על מסירת החובות לבית דין חשוב. וכן נהגו חלק מהאשכנזים (חו"מ סז,יח יבי"א ג חו"מ ו).

• העדים החותמים על הפרוזבול יחתמו יחדיו ולא בנפרד.

• החתומים על הפרוזבול יהיו לכתחילה עדים כשרים ולא קרובי משפחה זה לזה ולא למלוה. והוא הדין לגבי הדיינים. (מאמר מרדכי כג,ז) ויש מקילים בעדים או בדיינים קרובים (יבי"א ג חו"מ ו, מנח"י י,קמא, ספר השמיטה הרב יוסף צבי רימון עמ' 348).

• את שטר הפרוזבול משאיר המלוה אצלו.

• אפשר לכתוב פרוזבול בלילה (חו"מ סז, לא ערך לחם).

• מותר למנות שליח שיסדר עבורו פרוזבול (מהריק"ש ערך לחם חו"מ סז,יט יבי"א ב חו"מ ה).

מי רצוי שיכתוב פרוזבול

• אשה יכולה לסמוך על פרוזבול שעושה בעלה ורצוי שתמנה אותו בתור שליח.

• אשה שיש לה חשבונות בנק ושאר ענינים כספיים שהם באחריותה הבלעדית, עדיף שתעשה פרוזבול בעצמה. או שתמנה את בעלה כשליח לחתימה בשמה על פרוזבול (יבי"א ח"ב חחו"מ ס"ה).

• גם נערים ונערות מעל גיל מצוות כדאי שיעשו פרוזבול בגלל חובות שחייבים להם חבריהם. וכן חובות עבור עבודתם וכיו"ב. ובנות יכולות מטעמי צניעות לבקש מאביהן שיהיה שליח למילוי טופס מיוחד של פרוזבול עבורן.

• לא נהוג לעשות פרוזבול לילדים שיש להם חשבון בבנק, ובפרט כאשר להורים יש שליטה על החשבון.