טופס הזמנת שירותי תיווך במקרקעין בבלעדיות ע"פ ההלכה, ההסכם מבוסס על דוגמת ההסכם של איגוד המתווכים עם תוספות מסומנות.

שמחים לפרסם פרק נוסף בפרויקט הקודיפיקציה

מתווך יצר את הקשר בין הפועל והמעסיק לצורך עבודה זו, אף שהיא נמשכת כמה ימים, יש לשלם לו את חלקו על התיווך של כל העבודה, כיון שהיא מוגדרת כעסקה אחת. אולם, אם שמעון יעבוד בשנה הבאה אצל אותו מעסיק, המתווך לא יהיה זכאי לדמי תיווך. מתוך שו"ת משפטי ארץ א, עמ' 149

ככלל אין חובה לשלם למתווך שניסה לרמות את הלקוח שלו. אולם במקרה שהלקוח החליט להמשיך את העסקה לאחר שנודעה לו הרמאות ואף שינה אותה מסתבר שהוא חייב לשלם.

מבוסס על הסכם התיווך של איגוד המתווכים בתוספת מספר סעיפים מסומנים

במהלך המו"מ לרכישת הבית הסכים המתווך לוותר על 1% מדמי התיווך. לאחר זמן המתווך תבע את שכרו, אך הקונה מתמהמה מזה חודשיים וטרם שילם את חובו. האם המתווך יכול להתחרט על ההנחה בטענה שהיא הייתה על תנאי שהקונה ישלם בזמן? תשובה בקצרה: הנחה בדמי התיווך אינה מוגדרת כמתנה אלא כקביעת שכר נמוך, ולכן לא ניתן לדרוש שכר מלא גם אם הקונה לא שילם במועד.

אם הקשר בין המוכר לקונה נוצר על ידי המתווך אזי הוא זכאי לשכר. לגבי שיעור השכר - הדבר ייקבע בבית הדין לאחר שמיעת הפרטים.

כאשר מתווך אחד מתחיל בתיווך ואחר מסיים יש לחלק את דמי התיווך בין שני המתווכים

אין צורך לשלם לשדכן אם ההצעות שהציע לא הגיעו לידי פגישה כיוון שלא היו מתאימות.

מקח טעות מוגדר לפי המקובל בשוק ולפי מה שסיכמו הצדדים. כאשר יש מחלוקת בעניין, אין להוציא ממון מהמוחזק.

מתווך הראה דירה ללקוח, והלקוח העביר את המידע לחברו. אע"פ שהמידע הגיע ללקוח בעקיפין מהמתווך, לא מגיע לו תשלום דמי תיווך, כיוון שההנאה לא נבעה ישירות מהמתווך. אולם הלקוח שהעביר את המידע פעל לא כראוי.

למתווך מגיע תשלום, אפילו אם קרוב של הקונה טוען שראה קודם, כיוון שהחתן אינו אחד הקונים אלא רק שליח שלהם ולכן אין לראות במעשיו התחלה.

שוכר יזם פרסום של הדירה המושכרת לו ותבע לאחר מכן דמי תיווך. אין לו זכות לתבוע דמי תיווך. ראשית, ישנם פוסקים שאין מקום לתבוע דמי תיווך אלא אם כן ברור ואנן סהדי שהנהנה היה שוכר את שירותיו של המתווך. בנוסף, כיוון שחוק המתווכים תקף לפי דין תורה, וחוק זה נועד להתמודד בדיוק עם מציאות כזאת אין לו זכות לדמי תיווך.

מותר לקונה לקנות דירה הנמצאת בתיווך, אם נודע לו עליה ללא שום עזרה מהמתווך. אם יש הסכם בלעדיות בין המוכר והמתווך, על המוכר לסדר את ענייניו מול המתווך, ואין זה קשור לקונה.

כאשר מתווך עסק רבות בעסקה מגיע לו תשלום גדול יותר ממתחיל, אפילו שלא הוא עצמו זכה לסיים את העסקה.

מתווך ביצע את עבודתו נאמנה ורגע לפני סגירת העסקה טען המזמין שלא ישלם לו דבר כיוון שאין לו צורך בתיווכו והוא יכול להשיג אחר. למתווך מגיע שכר מלא. ואפילו אם לא נחתם חוזה ביניהם ולכן באופן פורמאלי לפי חוק המתווכים ייתכן שלא מגיע לו שכר, נראה שבמקרה כזה אין לחוק תוקף בדין תורה.

מתווך שטרח עבור עסקה זמן רב ולבסוף המוכר חזר בו מהסכמתו למכור, לא זכאי לקבל תשלום על עבודתו.

הנתבע לא צריך לקבל היתר פנייה לערכאות וכאשר תובעים אותו הוא יכול להתגונן כראוי בבית המשפט.

מי שעבד כמתווך והציע לבית הכנסת לקבל תקציב מהמדינה לא זכאי לכך שתמיד בית הכנסת יפעל דרכו.