ראובן מתווך עבודה של בני ישיבות בחופשת פסח בניקוי בתים, תמורת חלק מהתשלום שהמשפחה משלמת על העבודה. למשל, ראובן נותן לשמעון 25 ש"ח, מתוך כ- 40 ש"ח שהוא מקבל ממשפחה עבור הניקיון. כל יום מתקשר ראובן לשמעון כדי לספק לו עבודה חדשה.
ראובן תיווך בין שמעון למשפחת ישראלי. הם היו מרוצים מאוד מעבודתו של שמעון, והזמינו אותו באופן ישיר, להמשך עבודות בביתם, ללא ידיעת ראובן, ומתוך מגמה לעקוף את תשלום התיווך. מסתבר כי משפחת ישראלי לא היו מזמינים עוד יום עבודה, אם לא היו מרוצים ביותר מעבודתו של שמעון. האם חייב שמעון לשלם לראובן את עמלת התיווך גם במקרה זה?
מתווך (ובלשון הפוסקים: סרסור) שתיווך בין שניים – זכאי לשכר, גם אם לא נעשה מעשה קניין (ראו בהקדמה; וכן תשובת רב האי גאון, חמדה גנוזה, סימן קלה, מובאת על ידי ד"ר שילם ורהפטיג, דיני מתווך במשפט העברי, עמ' 17). אמנם, רוב דיני מתווך עוסקים בתיווך מסחרי, למשל, קנייה ומכירה, אולם, מצאנו גם תשובות העוסקות בתיווך עבודה (שו"ת נהר אפרסמון, חו"מ, א). קונה ומוכר שמתווך יצר את הקשר ביניהם חייבים לשלם לו את שכרו, ואינם רשאים לעקוף אותו (רמ"א חו"מ קפה, ו; שו"ת אבני חפץ, כב).
לגבי שאלתך, כיון שהמתווך יצר את הקשר בין הפועל והמעסיק לצורך עבודה זו, אף שהיא נמשכת כמה ימים, יש לשלם לו את חלקו על התיווך של כל העבודה, כיון שהיא מוגדרת כעסקה אחת. אולם, אם שמעון יעבוד בשנה הבאה אצל אותו מעסיק, המתווך לא יהיה זכאי לדמי תיווך.
הרשמו לקבלת עדכונים