טענות למקח טעות בפרשיות של תפילין

השאלה

ראובן הזמין משמעון הסופר פרשיות רבנו תם קטנות מיוחדות עם חומרות במחיר 3800 ש''ח כולל 1000 ש''ח למתווך. 1) ראובן קיבל זוג פרשיות ראשון ושילם את המחיר אך אחרי בדיקה לא התרצה בטענה שהסופר כתב על קלף עם גידים ויכולים הגידים להתרומם מהקלף לאחר זמן וליצור סדקים באותיות. ראובן ביקש אחרות. 2) שמעון כתב עוד פרשיות אך עם חיסרון מסוים בהידור וראובן ביקש עוד אחרות. 3) שמעון כתב פעם שלישית והפעם החיסרון היה שהקונה הבחין שהסופר לא כתב לפי חומרת הרשב''א. ראובן איבד אימון בסופר שמעון ומבקש ביטול מקח. ראובן שמר את כל הפרשיות אצלו עד שיקבל כספו בחזרה.

א) האם שמעון יכול לומר לראובן טענת הגידים אינה טענה מספיקה לביטול מקח?

ב) אם הדין הוא לבטל את המקח?

ג) האם המתווך שעבד זמן רב על הפרויקט צריך גם להחזיר את דמי התיווך?

התשובה

ראשית, בדיני ממונות לא ניתן להשיב ללא שמיעת שני הצדדים. לפיכך נכתוב רק באופן כללי  את העקרונות ההלכתיים ובמידה ויש שאלה עליכם לפנות לבי"ד רבני לבירור הפסק.

מקח טעות

בשו"ע חו"מ (רלב' ו') כתב: "כל שהסכימו עליו בני המדינה שהוא מום שמחזירים בו מקח זה, מחזירין. וכל שהסכימו עליו שאינו מום, ה"ז אינו מחזיר בו אלא אם פירש, שכל הנושא ונותן סתם, על מנהג המדינה הוא סומך."

מהשאלה לא ברור האם סוכם מראש עם הסופר מה החומרות שנדרשות ממנו, אולם המחיר ששולם היה מחיר גבוה מהמקובל. אם המזמין פירט מה החומרות שהוא דורש ואכן הדברים לא נעשו - זהו מקח טעות גמור ואז בין הסופר ובין המתווך חייבים להחזיר את הכסף ששולם, והפרשיות יוחזרו לסופר. אך אם לא היה פירוט אלא אמירה כללית, יש להסתפק מה המשמעות של "תפילין מהודרות" וישנו טווח רחב של הידורים וחומרות שונות.

קלף עם גידים, ושאר החומרות

מבירור שערכתי עם שני סופרים התברר שלפעמים יש גידים בקלף והם באופן אישי משתדלים להימנע מלכתוב על קלף עם גידים כיוון שזה מקשה על הכתיבה, וגם כיוון שבהמשך עלולות אותיות לקפוץ, ואם הזדמן שיש גידים בקלף הם משתדלים להשתמש בו באופן שהם לא יפריעו. לא ברור שבאופן עקרוני לא מקובל להשתמש בקלף כזה, ולא ידוע לנו על פוסקים שאומרים שתפילין כאלו אינם מהודרות. ולכן, אין זו בעיה של הידור אלא של איכות הקלף, ויתכן שאפשר לדרוש מהסופר אחריות על בדיקת התפילין מידי פעם, ואם יהיה פגם יוכל לדרוש ממנו את התשלום בחזרה.

גם לגבי החומרות האחרות לא ברור אם הן נכללות במושג המקובל של "הידור תפילין", אם לא הוגדרו מראש. לגבי חומרת הרשב"א, לפי מה שהתברר לנו אין זו חומרא שאפשר בוודאות לכלול אותה בסתם במושג של "תפילין מהודרות", אע"פ שהיא מובאת בביאור הלכה.

ולכן, מדובר בקונה שטוען טענת מקח טעות ולא ברור שמנהג המדינה לראותו כטעות.

מצד שני מהשאלה משמע שהמוכר הסכים עם טענת הקונה ולכן נתן לו פרשיות אחרות, וא"כ גם הוא מודה שיש כאן מקח טעות.

בנוסף, המזמין כבר שילם עבור התפילין והסופר מוחזק בכסף, אלא שהמזמין תופס בפרשיות שקיבל מהסופר כמשכון עד שיחזיר לו הסופר את מה ששולם.

למסקנה

כיוון שמדובר על ספק אז:

א. אם המוכר (הסופר) מודה שגם הפרשיות האחרונות שלא נכתבו ע"פ "חומרת הרשב"א" - אינן מתאימות למה שהוסכם בינו לבין המזמין - א"כ עליו להחזיר את הכסף לקונה, והקונה יחזיר את כל הפרשיות ואינו חייב לו דבר, ויכול לפנות לסופר אחר כרצונו, שהרי אף הסופר מודה שלא ביצע את מה שביקשו ממנו, והפרשיות כולן שלו כיוון שקנה את כל חומרי הגלם.

ולגבי שכר המתווך - כשהעסקה לא התבצעה אין המתווך זכאי לשכר (שו"ע חו"מ סימן קפה' ועי"ש סעיף ו בהגהה), אולם כאן, כיוון שמדובר בספק אם אכן יש מקח (הן בשל העובדה שקלף עם גידים לא בהכרח מהווה ביטול מקח והן בשל הפרשיות האחרונות ש"חומרת הרשב"א" אינה מהווה בהכרח סיבה להגדירן כאינן מהודרות), אז אע"פ שהסופר מסכים עם המזמין שלא סיפק את הסחורה אין זה ברור שאכן כך הדברים, ולא די בהודאתו של הסופר לחייב את המתווך (אלא אם בא להעיד בבי"ד על כך יתכן שיוכל לחייבו שבועה כעד אחד. ראה בחו"מ סימן עז' סעיף ו'), ולכן אם המתווך מוחזק כבר בכסף אי אפשר לחייבו לשלם. אבל אם המתווך עצמו שותף להודאה זו שהפרשיות אינן מהודרות עליו להחזיר את הכסף (עיין בפד"ר חלק כב עמוד 127, שו"ת הליכות ישראל סי' ט', ובספר אמרי משפט עמ' רעו').

ב. אם הסופר אינו מודה בכך שהפרשיות אינן מתאימות למה שביקש המזמין אז כיוון שהוא מוחזק במעות אינו חייב להחזיר את הכסף, אלא שכיוון שהמזמין מוחזק בפרשיות (שהרי תפס אותן ברשות) יוכל לעכב אצלו חלק מהפרשיות - כנגד שווי מה ששילם, על פי הערכת שמאות, ולמכרם. במקרה זה בוודאי לא יצטרך המתווך להחזיר את דמי התיווך, ואף המזמין אינו יכול לתפוס כנגד דמי התיווך מהפרשיות שהרי הן אינן שייכות למתווך אלא לסופר שכתבן.