פורסם בתוך: דיני הבית המשותף עמ' 371, הוצאת מכון אריאל, ירושלם

פורסם בספר מנחת צבי, חלק א, הלכות שכנים

מתוך הספר "דיני ממונות" חלק ב' עמ' שסה

תקנון בית משותף התואם את דרישות ההלכה, ומעבר לכך יש בו התייחסות לצרכים של הציבור הדתי. ככל החוזים הקודמים באתר גם תקנון זה מהווה התאמה של התקנון המצוי לדרישות ההלכה, ובנוסף לכך יש בו התייחסות לנושאים בהם התקנון המצוי כלל לא עוסק והם מטרידים את הציבור הדתי. התקנון (ללא הערות) זמין להורדה מהאתר בקובץ וורד לצורך עריכה ושימוש.

א. דיירי בנין משותף חייבים לשלם מיסי ועד בית, הן לפי דין תורה והן לפי החוק הישראלי המהווה מנהג מדינה. ב. אין זכות לדייר להימנע או להפחית תשלומים על דעת עצמו אא"כ התקבלה החלטה באספת דיירים, גם אם ישנם כשלים מסוימים בתפקוד ועד הבית.

גובה התשלום לועד הבית אמור להיקבע ע"פ מידת ההנאה של הדיירים וע"פ עצם השתתפותם בנכס. אולם במקומות מסוימים בארץ נקבעו מנהגים אחרים, שמשלמים וועד הבית לפי מספר יחידות הדיור, ומנהג עוקר הלכה.

כל דיירי הבניין צריכים להשתתף בעלות תיקון קיר חיצוני כיון שהוא שייך לכולם

אין להשתמש בחצר המשותפת אלא בשימושים שמנהג המקום להשתמש בהם, ולכן אין לזרוק פסולת בחצר המשותפת.

אם אין תקנון מוסמך, סמכות הדיירים היא רק על פי מה שחוק המקרקעין הקנה להם, ועל כן הם אינם יכולים לשלול את הזכות להשתמש במעלית בצורה סבירה. כדי לשנות את התקנון עליהם לקבל את הסכמת כל הדיירים. ולכן דיירי הבניין אינם יכולים למנוע ממך להשתמש במעלית לצורך העברת דירה, כל עוד אתה מקפיד שהדבר יתבצע בצורה זהירה ועל פי הכללים.

ועד הבית יכול לשנות את המדיניות שנהג בה אם אין זה שינוי של התקנון, ובתנאי שיודיע על כך לדיירים מראש.

אין להשאיר עגלות בחדר מדרגות ללא החלטה של אסיפת דיירים שאמרה שמותר לעשות זאת.

כל הדיירים שותפים בגג ולכן עליהם להשתתף בתיקון שלו.

אחד השכנים בבית משותף פיצל את דירתו לדירות משנה, וכן הוציא מרפסת המפריעה לשימוש הסדיר של השכן מעליו.