א. אדם שמכר סחורה ותבע מהקונה את התשלום פעמיים - יכול לבטל את העסקה. הפקדת שיק (שחזר) ותביעה פעם נוספת הם בגדר שתי תביעות. ב. כאשר הסחורה שנמכרה היא באיכות גרועה, וברור שהמוכר היה מעוניין להיפטר ממנה במהירות גם אם יהיה עיכוב בתשלום - אזי עיכוב כזה אינו גורר את ביטול העסקה. אולם, גם בסחורה באיכות גרועה, אם המוכר לא היה מוכן לביצוע עסקה ללא תשלום - אזי אי תשלום גורר את ביטול העסקה. ג. הסעיף בחוזה הקובע כי כל זמן שהתמורה לא שולמה הבעלות לא עוברת מעיד באופן ברור על כך שהמוכר התנה את קיום העסקה בתשלום. ד. אם הסחורה נמכרה לצד ג', יכול המוכר לקחת אותה בתנאי שישלם את תמורתה לקונים, ויגבה את הסכום מהקבלן.

מכון כתר, קדומים, הוציא לאור את הספר החמישי בסדרת ספרי כתר. ספר זה נכתב ע"י הרב יהודה פרומן, והוא עוסק כולו בתחרות עסקית על פי ההלכה. מכון כתר נאות לפרסם באתר דין תורה שלושה פרקים מתוך הספר. פרקים אלה עוסקים בהיבטים המעשיים של שאלת התחרות העסקית. הפרקים עוסקים בתחרות עסקית בין ספקי שירותים (כדוגמת, חברות סלולר), ספקי אשראי (בנקים), ובמקרים נוספים. זאת, תוך התייחסות לשאלת המגבלות המוטלות על המתחרים בשוק, ועל הלקוחות.

נראה שלפי ההלכה יש להבחין בין מצבים בהם ניתן לומר שנפל פגם בגמירות הדעת של הקונה, כתוצאה מלחץ שיווקי שהופעל עליו בדרכים שונות, או כתוצאה טעות כלשהי (אף שאין בה בכדי להגדיר את העסקה כמקח טעות), לבין מצבים כגון זה המתואר לעיל, בהם גמירות הדעת היא מוחלטת וביטול העסקה נעשה משיקולים ספקולטיביים בלבד. במצבים מהסוג הראשון ניתן לראות את אפשרות ביטול העסקה כ"תקנת הציבור" התקפה על פי ההלכה, אולם במצבים מהסוג השני, נראה שאסור יהיה על פי ההלכה לבטל את העסקה – אלא אם כן נעשה הדבר בהסכמתו המוחלטת של המוכר.

בתורה ישנה התייחסות נרחבת לאיסור החמור לרמות במסחר, שמכונה אף בכינוי "תועבה". הרב יעקב בנימין בוחן את האיסור על פי פנימיות התורה ומציע שחומרתו נובעת מכך שמידתו של ה' היא מידת האמת, ומכך שהכוח לרמות במסחר מקורו בחכמה המיוחדת שיש בארץ ישראל, שמיועדת ללימוד התורה שבעל-פה. כהשלמה, מובא שמסחר באמונה חשוב במיוחד בגלל שהוא מברר את ניצוצות הקדושה שנפלו בשבירת הכלים. מאמר זה פורסם בספר משפטי ארץ ג: קניין ומסחר, והוא מועלה לאתר לרגל ל"ג בעומר.

מוכרן שאיננו בעלים מוסמך לתת הנחות רק בהסכמת הבעלים

על פי ההלכה עצם קיומה של המחאה הינו דבר חיובי בעיקרו. כיוון שכל פעולה אשר תכליתה לעורר את הצרכנים, להסב את תשומת ליבם לעליית המחירים, ולעורר בקרב המוכרים את הרצון להתחרות על ליבם של הצרכנים - מבורכת. במקרים מסוימים גם חרם צרכנים על יצרנים יקרנים הינו צעד לגיטימי בדרך להשגת מטרה זו.

במאמר נידון מעמדו של המטבע הדיגיטלי בהיבטים השונים, ולמסקנה מטבע דיגיטלי הוא מטבע לכל דבר ועניין פורסם לראשונה בתחומין כרך מד - התשפ"ד

הספר עוסק בנושאים הלכתיים בדיני ממונות, החל מהמקור התלמודי, שיטות הראשונים ועד לפסיקת השולחן ערוך, ופסיקת בתי הדין למעשה. הספר כולל בתוכו פסקי דין ומאמרים בדיני חושן משפט, וכן תשובות לשאלות אקטואליות בדיני ממונות שהגיעו לדוא"ל של בית הדין בישיבת מצפה יריחו (bdmitzpeyeriho@gmail.com). הספר נכתב ע"י הרב ישועה רטבי, דיין באיגוד בתי דין לממונות במצפה יריחו, וכן בבית דין "ארץ חמדה-גזית" בירושלים

עסקים רבים זקוקים להיתר עסקא כללי לעסק שלהם, וזאת, כדי לוודא שהם עומדים בהלכות ריבית במגוון הפעולות שהם מבצעים. מענה לצורך זה מציע הרב שלמה אישון, ראש מכון כת"ר, בהיתר עסקא כללי לעסק. היתר זה מגדיר את הפעולות השונות שמבצע בעל העסק כך שלא יהיה בהן איסור ריבית.

בשנים האחרונות מיזמים רבים בעלי אופי כלל עולמי (גלובלי) עושים שימוש משמעותי ברשת האינטרנט הבינלאומית. הרווחיות של עסקים מסוג זה מבוססת על קהל עצום ובינלאומי של משתמשים. כדי להצליח במיזם כזה יש לפנות לקהל בינלאומי הכולל גם נכרים שלא יקבלו בהבנה את סגירת פעולת השירות בשבתות וחגים. במאמר זה מציע הרב שמואל פולצ'ק דרך העומדת בדרישות ההלכה על פי הפתרון ההלכתי המכונה "קבלנות בעסקים גדולים".

מוזמנים לשמוע את סדרת השיעורים

מי שקיבל יותר מדי עודף מנהג לא מוכר יכול להשתמש בכסף. אך יש לרשום את פרטי המקרה כדי שאם יזדמן לו לפגוש שוב את הנהג יוכל להשיב לו.

הפעילות המסחרית מתרחשת בסביבה שבה שורר חוק ומנהג, ומשום כך היא מושפעת מהם. הרב דוב ליאור דן במעמד ההלכתי של המנהג ביחס לקניין ופוסק שלמעשה קניין שמקובל בשוק, יש תוקף הלכתי מדאורייתא, גם כאשר מדובר בדיבור בלבד, כגון במסירת מספר כרטיס האשראי. כמו כן קובע הרב כי הכלל "דינא דמלכותא – דינא" חל גם על חוקי מדינת ישראל, ולכן, כל חוק בענייני ממון שאינו נוגד את ההלכה ושנועד להסדיר את חיי המסחר וניהולם התקין לטובת הציבור, הינו בעל תוקף הלכתי.

לכסף נועד שימוש נרחב בחיי המסחר ובהלכה. אולם דווקא מעורבותו הרבה של הכסף בהליכים השונים מקשה על הניסיון להגדיר את מהותו. לשאלה זו נדרש הרב ד"ר אהרן ליכטנשטיין והוא מעלה שתי הגדרות עיקריות לכסף – האחת על פי זהותו של החפץ, דוגמת מטבע, והשנייה על פי תפקודו בהליך. הגדרות אלה עולות מהעיון בהלכות קניין, חליפין, ופדיון מעשר שני, ומתבאר שהראשונים נחלקו ביניהם בשאלת הגורם המכריע בהגדרת הכסף.

אורח במסעדה שבויש על ידי בעל הבית אינו צריך לשלם על המנה שהוגשה לו כיוון שהיה כאן מקח טעות. אעפ"כ, אם אכל את האוכל, נכון לחייבו לשלם תשלומי הנאה שהם שני שליש מעלות המנה שאכל.

על פי דיני אונאה יש איסור למכור במחיר השונה ממחיר השוק, וכאשר הפער בין המחיר ששולם למחיר השוק הוא יותר משישית – העסקה בטלה. כיום, בגלל המבנה המורכב של השוק, קיים קושי לקבוע את מחיר השוק ונשאלת השאלה מה נחשב לאונאה. בשאלה זו עוסק הרב זלמן נחמיה גולדברג שקובע כי ניתן להגדיר מחיר שוק גם כאשר אותו מוצר נמכר במחירים שונים. לדבריו, המחיר נקבע על פי רוב החנויות אך לעיתים מצטרפים שיקולים נוספים כמו היות החנות "חנות יוקרה" או מכירת מוצרי יסוד שמחירם שווה בכל מקום. במקרים כאלו דרך קביעת המחיר תהיה כמובן שונה. ביחס לשאלת קביעת מחיר שוק בימינו הרב אשר זעליג וויס טוען במאמרו שהיכולת לקנות ולמכור מקצות העולם בקלות רבה, יוצרת מצב בו אין מחיר שוק, ומהווה כעין הסכמה של הצדדים לעסקה לוותר על דיני אונאת ממון. זאת, פרט למוצרים הנתונים לפיקוח, בהם ישנו "מחיר שוק" על פיו חלים דיני אונאה.

מותר לכתוב ביקורת על מסעדה אם מדובר על אתר שבעל העסק בעצמו פרסם את עצמו שם, והוא יודע שיש אפשרות למתן ביקורת טובה או רעה, ולדרג אותו, וכן אתר של החברה המאפשר מתן תגובות הן טובות והן רעות, מותר לפרסם. למקרים אחרים - ראו את התשובה המלאה

אין לרכוש מוצר על מנת להשתמש בו ולהחזירו לאחר מכן.

הגינות היא אחד התנאים לקיומו של שוק כלכלי משגשג, אולם, למרות המאמצים הכבירים שום מערכת משפט אינה מסוגלת לכפות על הפועלים בשוק להתנהג בהגינות. הרב אברהם גיסר עומד במאמרו של חשיבותם של ההגינות והיושר במסחר גם, ואולי דווקא, כאשר לא ניתן לקבל סעד משפטי. המאמר מתמקד באותן הפרות אמון הנמצאות מתחת לסף האכיפה המשפטי – מחוסר אמנה, ומי שחלה עליו קללת "מי שפרע". טענתו העיקרית היא שיושר במסחר הוא תנאי לקיומו של שוק מפותח, ויותר מכך לקיומה של החברה האנושית בכלל.

לפרקים עולה לדיון המודל העסקי של הפירמידה והשיווק הרב שכבתי, כאשר מובטח למצטרפים רווח גדול שלעתים מתגלה כהבטחת שווא. בעקבות זאת, הרב אריה וולהנדלר והרב שמואל פולצ'ק מבררים ביסודיות את הבעיות ההלכתיות הכרוכות במסחר מעין זה ומדבריהם עולה שיש להבחין בין מקרה שמדובר על פרנסה ממכירת מוצר, לבין מקרה שהרווחים נובעים מצירוף מצטרפים חדשים. לדבריהם, במקרה השני ישנן בהחלט בעיות הלכתיות של ממש על פי דיני אונאה ומיקח טעות וכן בהכשלת המצטרפים התמימים שמתפתים לחשוב שלפניהם עסק של ממש. מלבד זאת עולה הנושא של עיסוק ביישובו של עולם כהדרכה הלכתית-מוסרית שמטילה צל כבד על העיסוק בתחום זה.