אורות החושן: דיני הרכב
פרק א: לקראת קניית רכב
א.א. נשאת ונתת באמונה

לפני קנייה או מכירה של רכב, הדבר החשוב ביותר שעלינו להעמיד לנגד עינינו מבחינה מוסרית הוא החובה להתנהל ביושר ובאמינות מול הצד השני[1]. החובה להתנהל ביושר כוללת כמובן את האיסור לשקר, לרמות ולהונות ולעשות את כל הפעולות הכרוכות במכירה כאשר האמת היא נר לרגלנו. חובה זו מקיפה את כל מסכת חייו של האדם, קיומה הינו תמצית התורה כולה^[2], והעמידה בה תהיה הנקודה הראשונה עליה יידרש לתת דין וחשבון אחרי מותו^[3]. הדבר נכון בכל עסקה, אלא שמכירה של רכב משומש ייחודית שכן היא מתנהלת בין אנשים שאינם אנשי עסקים בעיסוקם היומיומי.

מלבד חשיבות קיום חובה מוסרית זו במישור של האדם הפרטי, יש לקיומה חשיבות גם במישור החברתי והלאומי. "נִקְרְאָה יְרוּשָׁלִַם - עִיר הָאֱמֶת"[4] ולפיכך תלו חכמים את חורבנה של ירושלים בבעיה חברתית זו[5]. הקפדה על יושר ואמון בין אדם לחברו היא התשתית הבסיסית לקשרים העסקיים לשגשוגו של העולם. בהיעדרה המוחלט יחששו בני אדם מהתקשרויות ממוניות פן ייפגעו, מה שיוביל לצמצום הפעילות העסקית ולנסיגה כלכלית של החברה[6].

אם נבקש לתמצת את הדרך לממש את החובה לשאת ולתת באמונה נאמר כי הדרישה היא לנהוג ביושר ובאמינות. האדם נדרש להיות נאמן לעובדות כפי שהן, ולעמוד בדיבורו.

יושר משמעו להתנהל באופן שקוף וגלוי[7] ולאפשר לצד השני לראות את המציאות כפי שהיא, מבלי להסתיר ממנו פרטים שאינם נוחים כדי שיוכל לקבל החלטות נכונות. לדוגמה, סיכום על מחיר השונה ממחיר השוק (אונאת ממון)[8] מנוגד ליושר שכן הוא מסתיר מהצד השני מידע בדבר שוויו האמיתי של המוצר בניסיון לקבוע מחיר שאינו תואם את מחיר השוק.

אמינות משמעה עמידה בדיבור. מי שהסכים לעסקה במחיר מסוים אינו רשאי לחזור בו[9], שכן בכך הוא מתכחש לאמת אותה עיצב בדבריו, ואם יעשה זאת יזכה בתואר "מחוסר אמנה"[10], ש"אין רוח חכמים נוחה הימנו"[11]. במקרים חמורים בהם כבר בוצע תשלום בעקבות דבריו, אף שלתשלום כשלעצמו אין תוקף משפטי, יש לדברים שאמר תוקף מוסרי, והפרתם גורמת לחורבנו של העולם. לפיכך חכמים קבעו בנוגע למי שאינו עומד בדיבורו כי "מי שפרע מאנשי דור המבול ומדור הפלגה הוא עתיד להפרע ממי שאינו עומד בדבורו"[12].