כאשר אדם קונה רכב חדש שהגיע כעת מהנמל ומושביו עטופים בניילון, ברור לשני הצדדים כי הרכב אמור להיות ללא כל פגם ולו הקטן ביותר ולפיכך כל פגם שיימצא בו מצדיק את ביטול המקח. אולם ככל שהרכב ישן יותר ברור לשני הצדדים כי הוא אינו מושלם, וגם החלקים התקינים, בלויים במידה כזו או אחרת. מידה זו של בלאי כבר מגולמת במחירו של הרכב ואין מקום לבטל את המכר כאשר נמצא כי ישנו חלק שאינו תקין באופן מושלם[1]. לכן, יש להגדיר מה נחשב לפגם ברכב משומש.
מבחינת ההלכה העיקרון המרכזי בהגדרת פגם הוא המנהג המקובל[2]. כלומר, חסרון ברכב שלא היה ידוע קודם לכן לקונה, וסביר שהוא מפריע לקונה המצוי עד כדי שאילו היה יודע על קיומו לא היה קונה את הרכב, ייחשב פגם. כך לדוגמה, אלטרנטור (מחולל זרם חילופין) שאינו תקין מצדיק את ביטול המקח או תיקון, גם כאשר מדובר ברכב משומש וישן. יש להעיר, כי הגדרת הפגם כמקח טעות מושפעת בין היתר מהייעוד עבורו נרכש הרכב[3]. לדוגמה, רכב אשר תקלה מונעת מלחבר אליו וו גרירה לא ייחשב כפגם עבור אדם הקונה רכב משפחתי, אך ייחשב כפגם עבור אדם הקונה רכב עבודה המחייב התקנת וו גרירה.
אם מדובר בפגם שאינו מפריע לקונה המצוי, הוא לא יצדיק את ביטול המכירה ואף לא קבלת פיצוי. לדוגמה, רעשים קלים מבולמי הזעזועים, אינם מצדיקים את ביטול המקח או החזר כספי כלשהו. גם אם הקונה יטען שהדבר מפריע לו אין זו טענה סבירה כאשר מדובר על רכב ישן.
הגדרה זו אינה פשוטה ואחידה, שכן מידת ההקפדה שונה מאדם לאדם, ומרכב לרכב. ייתכן מצב בו קונה קפדן יקפיד על פגם מסוים וקונה אחר יזלזל בכך ויהיה צורך לקבוע מהי עמדת מרבית האנשים. כמו כן, ישנם ליקויים שאינם משפיעים על השימוש ברכב מסוג מסוים, ומאוד מפריעים לשימוש ברכב מסוג אחר. כפי שראינו לעיל (סעיף ז), מצב זה מוגדר אמנם כפגם אולם אינו מהווה עילה מספקת לביטול המקח, אלא רק לקבלת החזר כספי, אם הוא משפיע על ערך הרכב. ככלל ניתן לומר כי כל הסתרה של מידע שמשפיע על מחיר המחירון של הרכב כגון מספר בעלים, סוג הבעלים, מספר הקילומטרים שהרכב נסע, וכדומה, מצדיקה לכל הפחות קבלת החזר כספי[4].
לעיתים הפגם לא מתגלה מיד עם קבלת הרכב, אלא לאחר זמן, ויש ספק מתי נוצר, האם אצל המוכר או אצל הקונה. במקרה כזה, ההלכה מבחינה בין פגם שנוצר על ידי גורם חיצוני, כגון מכה או שריטה ובין פגם שנוצר במשך הזמן מעצם הנסיעה ברכב, כגון תקלה מכנית או חשמלית[5].
אם הפגם נוצר על ידי גורם חיצוני, יש להניח כי הרכב נמכר ללא פגם, וזה נוצר אצל הקונה[6]. לעומת זאת אם מדובר בתקלה מכנית או חשמלית, שנוצרת עם הזמן ברכב משומש וישן, יש להתייעץ עם מכונאי רכב מוסמך ומנוסה המוסכם על שני הצדדים אשר באמצעות מקצועיותו וניסיונו ינסה להעריך את מועד יצירת הפגם[7]. אם המכונאי אינו יכול לקבוע זאת באופן ודאי, יש לנקוט בכלל "המוציא מחברו עליו הראיה"[8]. משמעות הדבר היא שאם הקונה שילם כבר עבור הרכב הוא אינו יכול לדרוש את ביטול המכר, תיקון הפגם או החזר כספי. אולם, אם הקונה טרם שילם, ידו על העליונה והוא רשאי לדרוש את ביטול המכר, תיקון או הורדה במחיר, לפי הכללים אותם הבאנו לעיל (סעיפים ז-ח).
[1] כשם שאין לבטל מכירתו של עבד זקן, שולחן ערוך חו"מ רכח, ט, למרות שמסתבר כי ככל הזקנים הוא סובל ממחלות זקנה נפוצות, ותפוקתו בתחום העבודות הפיזיות נמוכה יותר משל עבד צעיר.
[2] רמב"ם מכירה טו, ה; שולחן ערוך חו"מ רלב, ו. עמדת ההלכה מצומצמת יותר מעמדת החוק הישראלי הקובע בסעיף 11 לחוק המכר תשכ"ח כי פגם הינו כל אי התאמה בין המוצר לבין מה שסוכם, אך רחבה יותר מן החוק העות'מני שנהג קודם לכן, אשר קבע בסעיף 338 לפרק הראשון של המג'לה כי פגם הוא רק חסרון שמפחית את ערך המקח.
[3] רמב"ם מכירה טז, ה; שולחן ערוך חו"מ רלב, כג.
[4] שו״ת מהרש״ם ג, קפא; פתחי חושן אונאה יא, הערה טו; פס"ד ארץ חמדה גזית 74113.
[5] על פי הסמ"ע רלב, לא.
[6] שולחן ערוך חו"מ רלב, יא. אם הקונה יצליח להוכיח באופן ברור שהפגם היה קיים קודם הקנייה כמובן שהוא יהיה רשאי לדרוש את ביטול הרכישה, תיקון או החזר כספי, לפי סוג הפגם, וכפי שנתבאר לעיל.
[7] שולחן ערוך חו"מ רלב, טז; הרב דב ליאור, אתר פסקים, פס"ד מס' 615.
[8] שולחן ערוך, שם.