אורות החושן: דיני הרכב
פרק א: לקראת קניית רכב
א. ח. רכב שנמצאו בו פגמים – פיצוי ותיקון
לסעיף הקודם 
לעיתים אחרי שבוצעה המכירה והרכב הגיע לרשותו של הקונה, הוא מגלה ליקויים[1] שהיו קיימים בעת המכירה שלא ידע על קיומם ואשר אילו ידע עליהם לא היה קונה את הרכב. מצב זה נקרא בהלכה בשם "מקח טעות". הבעיה במקח טעות אינה נובעת בהכרח מהתנהגות בלתי מוסרית של המוכר שהסתיר את הליקויים, שכן ייתכן שכלל לא ידע על קיומם[2], כגון סוחר מכוניות הקונה ומוכר רכבים מבלי לדעת את מצבם[3]. כמו כן בעיה זו אינה קשורה בהכרח למחיר ששולם עבור הרכב[4], והיא קיימת גם אם המחיר ששילם הקונה תואם לרכב עם ליקוי שכזה. הבעיה נעוצה בחסרון גמירות הדעת הנדרשת לביצועה של המכירה.
במקרה שנמצא פגם ברכב, מגמת ההלכה היא להימנע ככל האפשר מביטול העסקה ולבחון את האפשרות לקיימה בדרך של פיצוי או תיקון. אם נמצאו ליקויים קלים ביותר ברכב, אשר אינם משפיעים כלל על השימוש בו או על עלויות התחזוקה שלו, ומרבית האנשים אינם מקפידים עליהם כל כך[5] גם אם יש להם השפעה כזו או אחרת על מחירו של הרכב, אין לבטל את המקח אחרי שבוצע תשלום, והלוקח זכאי לפיצוי תואם[6]. שיעור הפיצוי הוא ההפרש בין מחיר רכב שיש בו ליקויים[7] לבין המחיר בו הרכב נמכר[8]. לדוגמה, אם גילה הקונה שהרכב היה בבעלות חברה בעבר, בעוד שהוא נמכר לו תוך הצהרה שהיה בבעלות פרטית, אין לבטל את המכר אלא להשיב לקונה את ההפרש כפי שמופיע במחירון[9].
אם ברכב נמצא ליקוי משמעותי, אשר מרבית האנשים מקפידים עליו[10], והוא אינו ניתן לתיקון, הדבר מצדיק את ביטול העסקה, והחזרת הרכב למוכר, כפי שנראה להלן בסעיף הבא. אולם אם הפגם ניתן לתיקון, אף שהקונה מבקש לבטל את העסקה יש לאפשר למוכר לתקנו, לקיים את העסקה, ולהעמיד את הרכב לקונה כאשר הוא נקי מכל פגם[11]. כמובן אם המוכר אינו מעוניין לתקן, הקונה רשאי לבטל את העסקה[12].
גם ביחס לפגמים הניתנים לתיקון, ההלכה מבחינה בין פגם חיצוני או קטן יחסית, לבין פגם בגוף הרכב[13] או פגם גדול ומשמעותי[14]. אם נתגלה פגם חיצוני שדורש תיקון, החלפה או תוספת קטנה, כגון משאבה הניתנת לתיקון, מצבר ישן, או רפידות בלם הניתנות להחלפה, על המוכר לתקן על חשבונו את הטעון תיקון[15]. אולם אם נתגלה פגם מהותי המהווה חסרון ניכר ברכב[16] או שדורש החלפה או שיפוץ של חלק מרכזי ברכב, כגון החלפת מנוע או שיפוץ גיר, הקונה רשאי לדרוש את ביטול העסקה כולה גם אם הפגם ניתן לתיקון.
[1] בעניין הגדרת פגם ברכב משומש ראו להלן סעיף ט.
[2] שולחן ערוך חו"מ רלב, יא,יב,יח-כ ועוד. ראו ארץ חמדה גזית פס"ד 607.
[3] בבא מציעא מב ע"ב; רש"י שם, ד"ה ומשלם בקרא; רמ"א חו"מ רלב, יח. ועיינו ברמב"ם מכירה, טו, יא ובשולחן ערוך, שם, מהם משמע שאין להטיל את האחריות על הסוחר. אולם ראו ערוך השולחן שם, כז, שכתב כי גם לדעה זו אם הסתמכות הקונה על הסוחר הייתה סבירה ומוצדקת, הקונה רשאי לבטל את המקח. מסתבר שזו המציאות בקרב סוחרי רכב שחזקה עליהם שהם מכירים היטב את טיב הרכב המוצע למכירה.
[4] מחיר שאינו תואם את מחיר השוק נקרא אונאת מחיר ובו עסקנו לעיל פרק א, סעיף ג. ההבדל המרכזי בין טענת מקח טעות ובין טענת אונאה הוא שבטענת אונאה הקונה קיבל בדיוק את מה שהובטח לו אלא שמסתבר לו בדיעבד שהמחיר ששילם היה גבוה ממחיר השוק. לעומת זאת בטענת מקח טעות המוכר והקונה סיכמו על מוצר אחד ובפועל הקונה קיבל מוצר שונה.
[5] ע"פ נתיבות המשפט רלג, ג.
[6] במקרה זה נחלקו הפוסקים: לדעת חלק מן הפוסקים ישנו מנגנון של פיצוי במקום ביטול - ראו רש"י ביצה ז ע"א, ד"ה למיתבא ליה; שו"ת תרומת הדשן, שכב; רמ"א חו"מ רלג, א. לעומת זאת פוסקים אחרים סבורים שבכל מקרה בו איכות המוצר שסופק שונה מאיכות המוצר עליה סיכמו הצדדים, עומדת לקונה הזכות לבטל את העסקה כולה, ואין לחייב את הקונה להסכים לפיצוי כספי. ראו רא"ה, מובא בר"ן קידושין יז ע"ב, בדפי הרי"ף, ד"ה ודאמרינן; ב"ח חו"מ רלג, א; ביאור הגר"א שם, ג. למעשה כתבו האחרונים שהלכה זו לא הוכרעה ויש לנקוט בה על פי הכלל "המוציא מחברו עליו הראיה". ראו נתיבות המשפט שם, ג; שער משפט שם, א. משמעות הדבר היא שאחר שבוצע התשלום לא ניתן לחייב את המוכר להסכים לביטול העסקה כולה ולהשבת התשלום, ועל המוכר לפצות את הקונה.
[7] את מחיר הרכב יש לחשב לפי מחירו בשוק ולא לפי אומדן של חברת הביטוח שעשוי להיות נמוך יותר, ראו כרמי משפט, פס"ד 5777/4, אתר פסקים, מס' 1673.
[8] בשונה מדין אונאה, במקרה זה יזכה הקונה בהפרש גם אם הפער בין מחיר הרכב ובין המחיר ששולם למוכר קטן משישית, שו"ת ושב הכהן, סד.
[9] ראו בית הדין ארץ חמדה גזית פס"ד 72103; 74113.
[10] רמב"ם מכירה טו, ה; שולחן ערוך חו"מ רלג, ו, וראו להלן פרק א, סעיף י.
[11] שו"ת הרא"ש צו, ו; שולחן ערוך חו"מ רלב, ה, ע"פ הסמ"ע שם, יד.
[12] חבל יוסף, אולם המשפט, רלב, ה, לדעתו כשם שלמוכר יש זכות להעדיף תיקון או פיצוי על פני ביטול במקרה כזה, כך גם לקונה יש זכות כזו, והוא רשאי לחייב את המוכר לתקן או לשלם על עלות התיקון, אף שהמוכר מעדיף לבטל את העסקה ולהחזיר את התשלום שקיבל. אולם הרב מימון ברדוגו, שו"ת לב מבין חו"מ, קמד, חלק וסבר שרק למוכר יש זכות לבחור בתיקון ופיצוי, ואילו לקונה אין זכות כזו. לכן לא ניתן לחייב את המוכר לשלם לקונה עבור תיקון הליקוי, אלא רק לדרוש ממנו את ביטול העסקה. לכן כאשר הקונה מעוניין בתיקון ופיצוי והמוכר מעוניין בביטול ובקבלת הרכב בחזרה על הצדדים לפנות לדיין אשר יורה להם כיצד לנהוג.
[13] תשובת ר"י מיגאש הובאה בהגהות מרדכי כתובות, רצב; רמ"א חו"מ רלב, ה; נתיבות המשפט חידושים שם, ז. ועיינו עוד מקור חיים ביאורים תלז, ז, שם כותב הגאון מליסא, בעל נתיבות המשפט, שההבחנה נעשית על פי יכולת השימוש במקח כמות שהוא לפני תיקון, שאם השימוש בלתי אפשרי ניתן לדרוש את ביטול העסקה ולא להסתפק בתיקון.
[14] ע"פ פרישה חו"מ רלב, ה. אבחנה זו לפי גודל התיקון אינה נפוצה בפוסקים.
[15] ראו פס"ד של הרב עובדיה אחיטוב, אתר פסקים, מס' 625.
[16] ראב"ד מכירה טו, ב, על פי שו"ת תורה לשמה (המיוחס לבן איש חי), שמח.