בחר דיין במסגרת זבל"א (זה בורר לו אחד) והדיין חלה

שאלה

כשהתחילו דין תורה בזבל"א ולפני שסיימו את השמעת הטענות חלה אחד הדיינים ואינו יכול להשתתף עוד בדיון, האם זכאי אחד הצדדים לחזור בו מהזבל"א או לא?

תשובה

תמצית התשובה

אם הדיין שבעל הדין בחר בו חלה- בעל הדין רשאי לחזור בו, ואין הצד השני או הדיינים יכולים להכריח אותו לקבל דיין בניגוד לרצונו. ואם הדיין השלישי או הדיין שנבחר ע"י הצד השני חלה- בעל הדין השני אינו יכול לחזור בו.  

וכעת נרחיב.

ממתי לא ניתן לחזור בו מזבל"א

השולחן ערוך (חו"מ יג,ב) כתב: " כותבים: פלוני בירר את פלוני ופלוני בירר את פלוני. וכל זמן שלא כתבו, יכולין לחזור בהם; ומשכתבו, אין יכולין לחזור בהם. לפיכך אין כותבין אלא מדעת שניהם, ושניהם נותנים שכר הסופר. הגה: וה"ה אם קנו מידו וי"א דמשטענו בפניהם אינן יכולים לחזור, אף על פי שלא כתבו... ". מכאן עולה שמרגע שעשו קניין או כתבו שטר לא יכולים לחזור בהם וי"א שמרגע שטענו לא יכולים לחזור בהם, ולכאורה גם במקרה שלפנינו אחרי שכתב שטר או עשה קניין לא יכול לחזור בו. אך המקרה שלפנינו שונה, כיוון שמתחילה נבחר הרכב ועכשיו חלה אחד מהם, האם הדין משתנה?

דיין שאמר איני יודע או הסתלק

כתב השולחן ערוך (חושן משפט יג,ז) : " אם ביררו להם עשרה אנשים שידונו להם, בין בדין בין בפשרה, ושאם לא יסכימו לדעת אחת ילכו אחר הרוב, ונסתלק אחד מהם ואינו אומר דעתו, או שאומר: איני יודע, אפילו הסכימו התשעה כולם לדעת אחת אינו כלום". כלומר, אם דיין הסתלק או אמר איני יודע הדין בטל.

אך בשו"ע חו"מ סימן יח,א פסק אחרת לכאורה: " אבל ארבעה אומרים זכאי או חייב ואחד אומר איני יודע או שאמרו שלשה זכאי ואחד אומר חייב ואחד אומר איני יודע בין שהוא אותו שאמר תחלה איני יודע בין שהוא אחר הולכין אחר הרוב". מכאן שהדין לא בטל, אם יש שלושה דיינים שמביעים דעתם?

הרמ"א הקשה כן, ופסק שהדין קיים: "וכן נראה לי עיקר דלא כמה שכתב לעיל סימן יג סעיף ז' בהפך והוא דעת החולקים...."

אך פסק זה של הרמ"א קשה, שכן בהמשך סימן יח (סעיף ד) הסכים לפסק השו"ע: " שלשה שישבו לדין, וסלק אחד מהם עצמו, אין השנים יכולים לגמור הדין. הגה: והוא הדין אם נבררו מתחלה יותר משלשה ונסתלק אחד". וקשה, הרי בסעיף א' סבר הרמ"א שהדין קיים, וכיצד פסק כאן שהדין בטל?

הסמ"ע (יח,יא) והאורים (יח,ז) והנתיבות (יח,ו) ביארו שלדעת הרמ"א יש הבדל בין דיין שהסתלק, ובין דיין שאמר איני יודע.

בסימן יח סעיף ד' מדובר בדיין שנסתלק ללא הבעת עמדה והגמ' בסנהדרין ל, א בסוגיא של כתיבת פסק דין מעלה טענה: "אי לאו את בהדן - לא הוה סליק דינא..." (אם לא היית איתנו לא היינו יכולים לגמור את הדין) על פי זה מבואר שסיבת חוסר היכולת לשנים הנותרים לגמור את הדין היא שייתכן שהדיין השלישי היה אומר דברים שהיו משנים את דעת שני הדיינים – והיו פוסקים אחרת, לכן הדיון עצמו לקוי באופן מהותי, ולכן הדין בטל.

אבל בסימן יח סעיף א' לגבי דיין שאומר "איני יודע"– הרי אין לו דעה ובאופן זה לא היה משכנע אותם לכאן או לכאן, ואין ליקוי בדיון עצמו, ואפשר לפסוק ע"פ הדיינים הנותרים.

לסיכום, אם דיין הסתלק זהו פגם מהותי בדין, ואין הדיינים הנותרים יכולים להמשיך בדין ללא רצון מפורש של הצדדים. דיין שחלה הרי זה דומה לדיין שהסתלק, וזה פגם מהותי בדיון ויכולים להפסיק אותו.

מתי לא ניתן להסתלק עוד

בשו"ת תשורת שי קמא סימן קיח כותב שכל עוד שלא הגיע ההרכב המלא לפסק דין כלומר איש פלוני אתה זכאי (כמ"ש התומים סימן יח סק"ד) יכולים הדיינים לשנות את הפסק, לכן אפילו הכריעו כל השלושה מה הדין אך עדיין לא אמרו פלוני אתה זכאי והסתלק אחד מהם הדין בטל, ורשאי הבע"ד לחזור בו, וכן הסיק בספר סדר הדין (דרברמדיקר) פרק ג' אות מג עמ' פ"ט, (ועיין שם שהוסיף פרט חשוב בס"ק פו שאם כתבו בשטר בוררות שאם יחסר דיין אחד ימשיכו השניים בלעדיו, אין בעלי הדין יכולים לחזור בהם.)

אולם נראה כי דברי התשורת ש"י לא נאמרו אלא במקרה שהדיין שלו נפטר, אבל במקרה בו הדיין השלישי נפטר לא יכול לחזור בו, כי הרי חזרנו למצב המקורי שבו יש דיין שכל צד בחר והם יחדיו יבחרו דיין שלישי וכפי שמבואר בסימן יג סעי' ב, וכן אם הדיין של הצד השני חלה לא יוכל לבטל את ההליך, אלא הצד השני יבחר דיין חדש שטוב בעיניו, וכן כתב בהלכה פסוקה סימן יג אות יב הערה 130.

הוספת דיין שלישי ע"י הדיינים

האם הדיינים האחרים יכולים להוסיף דיין שלישי שלא ברצון בעלי הדין?

בשו"ת 'אריה דבי עלאי' (חו"מ סימן א') כתב שאין הדיינים הנותרים יכולים להוסיף דיין שלא ברצון בעל הדין אלא אם כן הדיין שהסתלק אמר 'איני יודע' וכמ"ש הגהות אשר"י בסנהדרין פרק א' סימן ו', כיון שאם אומר איני יודע- לא התבטל מושב בית הדין, כלומר ההרכב לא בטל, אבל אם דיין הסתלק מסיבה אחרת- בטל ההרכב עצמו, ויכול בעל הדין לטעון שאין הוא מסכים להתדיין לפני הרכב שונה ממה שקבעו מראש, ואילו הדיין שהסתלק היה כאן היה מוצא איזה זכות לטובתו. בנוסף, עיקר דין זבל"א הוא שמתוך הזבל"א כל בעל דין מציית לפסק (כמ"ש רש"י סנהדרין כג, א ד"ה יצא) אם כן, אין להכריח את בעלי הדין להתדיין לפני דיין אחר שלא מרצונם, כיון שזה מנוגד לרוח גישת זבל"א.

גם במקרה הזה נראה שהכול תלוי מי הדיין שנפטר או חלה: אם זה הדיין שנבחר על ידו- יכול לחזור בו כמו שנכתב לעיל, אבל אם מדובר בדיין השלישי היכולת ביד הדיינים לבחור דיין שלישי כרצונם.