ביטול מכירה ומקח טעות במכירה ביד שניה

שאלה

מה דין מוצר יד שניה שהוסכם לשלוח אותו, אך הלקוח ביקש לחזור בו בהודעת ווטסאפ שהשולח לא ראה, ודין מקח טעות.

הצדדים הסכימו לשאול ביחד מהי ההלכה בנושא ולפעול בהתאם.

סיכום עיקרי המקרה:

• המוכר הציע למכירה מערבל בטון בלוח יד שתים.
• לאחר שהלקוח ראה תמונות של המערבל, ונאמר לו שהוא מסתובב אך לא ידוע עד כמה הוא טוב. סוכם על מחיר כמוצר יד שניה, וסוכם שהמערבל ישלח עם שליח אותו מינה הלקוח ואף סיכם איתו על תשלום.
• לאחר מספר ימים המערבל נשלח ללקוח, וכאשר המערבל הגיע הלקוח אמר לשליח להניח אותו בחצרו.
• לאחר כל זה הודיע הלקוח שהוא לא מעוניין במקח ואף נמנע מלשלם לשליח. לטענתו הוא שלח הודעת ווטסאפ למוכר לפני שהשליח אסף את המערבל, אך לצד זאת כאמור כאשר הוא הבין שהשליח אסף את המערבל הוא אמר לשליח להניח את המערבל בחצרו.
• בנוסף לכך לאחר כמה זמן טען הלקוח שהמערבל איננו חזק מספיק ולכן הוא לא מתאים לצרכיו.
• לטענת המוכר הוא לא ראה כל הודעה מהלקוח לפני שנאסף מחצרו המערבל, בנוגע לטענת תקינות המערבל לדבריו הוא אמר במפורש ללקוח שהמערבל מסתובב והראה לו תמונות של הסיבוב אך הוא הודיע לו שהוא לא ידוע מה טיבו, ועל דעת כן הוא מכר את המערבל.

תשובה

במקרה זה יש לבחון שתי שאלות:

1. האם היה כאן קניין? ואם לא האם היה ניתן לחזור מההסכמה בעל פה?
2. האם יש כאן מקח טעות? ואם כן כיצד יש לנהוג במקח טעות לעניין התשלום לשליח?

קניין

אם לא היה קניין יש מקום לדון מתי מותר לאדם לחזור בו מהסכמה לקנות לפני פעולת הקניין. ואילו אם היה קניין אין לקונה אלא רק טענת מקח טעות. ממילא שאלת החזרה אפשרית רק במידה שאין קניין.

מצד דיני קניין נראה שהיה כאן קניין לפחות בשני אופנים, ראשית בעצם המסירה מהמוכר לשליח (שולחן ערוך חושן משפט ר, יב):

אחד המושך או המגביה או המחזיק בעצמו, או שאמר לאחר להגביה או למשוך לו או להחזיק לו, הרי זה זכה לו; וכן בשאר דרכי הקנייה.

כלומר, לא רק הגבהה או החזקה על ידי הקונה נחשבת כמעשה קניין אלא גם הגבהה של השליח. וכיוון שכאן הקונה אמר לשליח לאסוף את המוצר, לקיחת המוצר על ידי השליח נחשבת למעשה קניין. בנוסף לכך כאשר המוצר הגיע לייעדו הלוקח אמר לשליח להוריד אותו בחצרו, ולכן מסתבר שיש כאן גם קניין חצר, כיון שההנחה הייתה ועל דעת בעל החצר, ממילא נחשב למקום המשתמר שקונה.

כיוון שבמקרה זה כאמור היה קניין, מיותר לדון האם מותר היה לחזור מהחוזה, כלשון הרמ"א (חושן משפט ר, ז):

... כל שנקנה המקח אין אחד מהם יכול לחזור, אע"פ שנפלו חילוקים ביניהם ומיאן המוכר לתת לו מקחו, אלא ידונו אח"כ על מה שביניהם.

לצד זה, יש לציין שחזרה מחוזה גם היא לא תמיד אפשרית או ראויה בפרט כשיש חשש להפסד ממוני (תשלום ההובלה המיותרת) וכפי שלדוגמא פסק הרמ"א שם (חו"מ ר, ז) שאם המוכר פתח חבית והתחיל להעביר חלק מהמידה ללקוח והלוקח רצה לעצור את המקח ויווצר מכך נזק על הלוקח לשלם על הנזק (כיוון שיש כאן הסתמכות ב"גירי דידיה", כפי שמבורר בב"מ מג ע"ב), ממילא גם במקרה כזה הלקוח היה צריך לספוג נזקים מהחזרה שנעשתה בשלב כל כך מאוחר.

לאור זאת ברור שאת עלות המשלוח הלוך צריך לשלם הקונה.

מקח טעות

לאור ההבנה שהיה כאן מעשה קניין מחייב ממילא עלינו לדון בשאלה רק מצד מקח טעות. אולם על כך אין דרך להשיב בלי בירור מעמיק של חומרת המום. ולכן אציג כאן רק קווים כללים לדיני מקח טעות.

הכלל היסודי בדיני מקח טעות הוא שאדם מוכר לחברו דבר שלם ותקין  (שולחן ערוך חושן משפט רלב ו-ז):

(ו) כל שהסכימו עליו בני המדינה שהוא מום שמחזירים בו מקח זה, מחזירין. וכל שהסכימו עליו שאינו מום, ה"ז אינו מחזיר בו אלא אם פירש, שכל הנושא ונותן סתם, על מנהג המדינה הוא סומך.

(ז)  כל הלוקח סתם, אינו לוקח אלא הדבר שלם מכל מום. ואם פירש המוכר ואמר: על מנת שאין אתה חוזר עלי במום, הרי זה חוזר, עד שיפרש המום שיש בממכרו וימחול הלוקח, או עד שיאמר לו: (כל מום) שימצא במקח זה הפוחת דמיו עד כך וכך קבלתי אותו, שהמוחל צריך לידע הדבר שמוחל לו בו ויפרש אותו, כמו המפרש האונאה. הגה: מכר לו כלי של עץ ואמר לו שהוא של זהב, הואיל והלוקח חזי ליה מצי א"ל דטוב כשל זהב אמרתי (נ"י פרק בית כור).

על אף ההבנה שהמוצר צריך להיות שלם, ברור שמוצר יד שניה הוא מוצר באיכות נמוכה יותר ממוצר חדש ולכן יש לבדוק מה מצופה ממוצר כזה ולא ממוצר חדש. לאור זאת, יש לבדוק עם מומחה המוסכם על שני הצדדים האם מדובר אכן בדבר שנחשב למום במוצר יד שניה.

בנוסף לכך גם אם מומחה יגיד שהמערבל לא מתאים לצרכי הלוקח, אך הוא כן יכול לשמש לצרכים אחרים פחותים מכך, יכול המוכר לטעון שעל דעת כן מכר, כדוגמת ההלכה שהמוכר שור ונמצא נגחן יכול לומר שמכרו על דעת שחיטה (ראו בבא מציעא צב ע"א; ושלחן ערוך חושן משפט רלב, כג)

גם אם אכן יש כאן מום, מתיאור הדין ודברים אני מבין ששאלת מצבו של המערבל נידונה במפורש ולמרות זאת הקונה בחר לאסוף את המוצר. ולכן יש מקום להגיד שהדבר נחשב לקניה רק על דעת שהמערבל מסתובב ולא יותר מכך. מעבר לכך, אם מדובר בתקלה ברת תיקון מסתבר שהמוכר יכול לתקן את המוצר ולא לבטל את המקח.[1]

מצד השני אם אכן יש כאן מקח טעות גמור, על המוכר לספוג את עלות המשלוח חזרה, כיוון שהוא ידע שהקונה לוקח את המוצר למקום רחוק.[2]  אולם כל זאת רק אם המוכר רוצה שהמערבל ישלח אליו חזרה, אך הוא יכול גם לוותר על ההחזרה והכל תלוי בדעתו.

לסיכום:

לגבי החזרה, כיוון שהיה כאן קניין אין מקום לחזרה ללא טענת מקח טעות.

לגבי עלות המשלוח הלוך, כיוון שהיה כאן קניין על הלוקח לשלם את עלות המשלוח הלוך.

לגבי טענת מקח טעות. שאלה זאת יכולה להתברר רק על ידי מומחה המוסכם על ידי שני הצדדים, שיברר האם המערבל לא מתאים לאף שימוש סביר. במקרה כזה ולאחר שיתברר שאכן לא הייתה מחילה של הקונה במו"מ. העיסקה תבוטל והמוכר יצטרך לספוג את עלות ההחזרה במידה וירצה להחזירו.

בדומה לדינים רבים בחושן משפט אי אפשר לברר אותם ללא שמיעת שני הצדדים ובדיקת השטח, ולכן מומלץ שתגיעו לעמק השווה בדרכי שלום.