לחץ מוגבר של מים גרם לפיצוצים בצנרת. בית הדין של "ארץ חמדה גזית" בעפרה (תיק מס' 74043) זיכה את היישוב שסיפק את המים לחקלאי, בטענה שהוא אינו הנתבע הנכון. הסקירה זו מתמקדת בשאלת האחריות של ספק שירות בסיסי לספק שירות כמובטח, ובשאלה מיהו הנתבע במקרה של שרשרת חוזית. פורסם במוסף צדק של מקור ראשון גיליון 911

ההלכה היהודית מכירה בערך החירות כתנאי יסוד לחברה ואף למשטר. אי לכך, רצוי שהחינוך החברתי הדתי יעשה באמצעות הסברה יותר מאשר חקיקה

האם נכון להגיע למצב כזה שמי שיוצא לעבוד, מקבל השלמת הכנסה שהיא צדקה, ולא תגמול אמיתי על עבודתו? האם הצדק לא מחייב לדרוש מהמעסיקים לשלם שכר ראוי לעובד?

יש מקרים בהם בית הדין האזורי, אינו מסכים עם פסק הדין של בית הדין הגדול ומסרב להמשיך ולדון בתיק, בהתאם לפסק הדין שניתן ע"י בית הדין הגדול. אין ספק שבמקרים אלו הצדדים ניזוקים שלא באשמתם ויש לעשות הכל, למנוע מציאות זו.

יש לפעול לצמצום התמריצים הכלכליים שלא להתחתן באופן רשמי וגלוי

האב יכול להגיע להסכם עם האם,שבנסיבות מסוימות תיקח האם על עצמה את חיוב המזונות. אולם אם יתברר בעתיד שהאם אינה יכולה לשלם את ההתחייבות שקבלה על עצמה, חוזר החיוב לאב שעליו לשלם את תשלומי המזונות לילדיו. האב יכול בעתיד, לכשתעשיר האם, לתבוע ממנה לממש את הסכם השיפוי ביניהם.

להלכה נפסק שהיוצא ליהרג אינו בחזקת מת ואשתו אסורה, אך הפוסקים הבינו שהשואה היא רצח בסדר גודל אחר והתירו את העגונות

המבט התורני, שאומנם מכנה את הדיינים 'אלוהים' – דורש מהם זהירות והתרחקות מכל חשש לנגיעה ואינטרס בנשוא הדיון. דרכה של תורה להתמודד עם הנטיות האנושיות, אינה להתעלם מהן, ולהציג את השופטים הדיינים כמי שיכולים להיות על אנושיים. להיפך, האמון בדייני ישראל נרכש דווקא מכך שהם מודעים לחולשותיהם האנושיות ומתמודדים עימן.

לפי המשפט העברי פרסום חקירה או חשדות העולים כנגד נאשם נתונים לשיקול בית הדין בלבד. הפרסום המוקדם חמור במיוחד כשמדובר במנהיגים ובאישי ציבור

לפי דעת חלק מהפוסקים, רוכשי אג"חים מחברות שאינן חתומות על היתר עיסקא עוברים על איסורי ריבית. לחץ ציבורי עשוי היה לשנות את המצב

עיון במשנתו של הרב אליעזר ולדנברג מעלה שהוא תמך בשילוב של מדינת הלכה עם משטר דמוקרטי

חובה לקיים הליכי שיפוט תקינים שמבטיחים שיפוט של אמת וצדק. במיוחד בהליכי משפט במקרים כאלה, שאין ראיות, אלא גירסה מול גירסה, שהכל מוכרע על בסיס התרשמות השופטים.

אמונת התורה כי עושרו של אדם אינו קניינו הפרטי אלא הזדמנות שניתנה בידיו לתרום לחברה מוצאת ביטוי במקורות ההלכה המעידים על גביית מס גבוה יותר מן העשירים. על חלוקת נטל המס במשפט העברי

במצב בו משאבי הטיפול מוגבלים יש להעדיף טיפול בחולים שסיכויי החלמתם גבוהים על פני טיפול בחולים שסיכויי החלמתם אפסיים, וכן יש להעדיף טיפול בחולים שמשך הטיפול הצפוי בהם קצר, כדי להציל חולים רבים יותר. אין לדחות טיפול בזקנים ובנכים באשר הם. פורסם בעיתון בשבע גיליון 894.

בנושאים: דין תורה וחוק המדינה, הלוואה וריבית, שכנים, מקח וממקח, שכירות ושמירה, צדקה, ועוד. כריכה קשה, 343 עמודים. תשע"ג (2013)