אחת הבעיות הקשות שהתגלו במלחמת לבנון בקיץ תשס"ו, הוא חוסר אמון של חיילים רבים באשר להתנהלות הפיקוד במלחמה. הפקודות הסותרות והמבולבלות, הנובעות מחוסר מקצועיות של מפקדים בכירים ובכירים עד מאוד, אי בהירות ביעדי המלחמה, חוסר ארגון, עירוב אינטרסים אישיים ועוד, שעלו בחייהם של חיילים ואזרחים. בהיסטוריה הצבאית בעולם הרחב מוכרות תופעות כאלו, וייתכן שכבר בעבר במלחמות ישראל במדינת ישראל היו דברים מעין אלה, אלא שהפעם זה עלה בעוצמה חזקה. גם תוצאות התחקירים שנעשו לאחר המלחמה, הצביעו על הכשלים הללו, והיו קצינים בכירים שקידומם עוכב, או שהם אולצו לסיים את תפקידם. מאמר זה עוסק בבעיית האמון בפיקוד הצבאי שעלתה במלחמת לבנון השניה, והוא פורסם בכתב העת צהר, גיליון כט.

By Rabbi Yehuda Zoldan || Editors Rabbi Yaron Unger, Ll.B | Rabbi Ido Rechnitz || Kislev, 5769

מהתורה לקראת סוף שנת השמיטה יש להשמיט את כל ההלוואות, אך הלל תיקן שטר פרוזבול אותו נוהגים כמעט כולם לעשות. מהי תקנת הפרוזבול? מה היה הדין לפני תקנת הלל? כיצד מחליטים חכמים לעקור דבר מהתורה? האם עם כל מצווה וקושי ניתן להתמודד בדרך זאת? המאמר עונה על שאלות אלו ובנוסף מבאר את המגמה שעומדת מאחורי התקנה: דוקא לעני יש מצוה להלוות, ודוקא לו יש לשמוט את החוב. כשמלווה מוסר שטרותיו לבית הדין, בית הדין מברר ובודק שאכן נעשה כאן עוול, ולווה איננו מחזיר את החוב, ואז בית הדין מפעיל את סמכותו ואוכף את הלווה לפרוע את חובו. המגמה היא לאפשר לעני להתחיל בנקודת מוצא כלכלית טובה יותר ולא לשקוע בעוני. בניגוד לכך, אין סיבה שאיש עסקים שקבל הלוואה או אשראי מהבנק לשם ביצוע עסקה גדולה, לא ישיב את ההלוואה. המאמר פורסם ב"תלמוד דרך ארץ" – חוברת מאמרים על מסכת מכות בהוצאת "מרכז ישיבות בני-עקיבא" בשיתוף עם "מכון משפטי ארץ" .

האם נכון להגיע למצב כזה שמי שיוצא לעבוד, מקבל השלמת הכנסה שהיא צדקה, ולא תגמול אמיתי על עבודתו? האם הצדק לא מחייב לדרוש מהמעסיקים לשלם שכר ראוי לעובד?

מחד גיסא, טוב שיש הקפדה על מינוי של דיינים ממגזרים שונים, ומאידך גיסא, דומה שהפוליטיזציה והמעורבות של בעלי עניין אישי במינויים פוגעים לעתים במי שאינו בעל קשרים.

יש מקום מבחינת ההלכה למחאה והטלת חרם צרכנים על מחיר הקוטג'. אך כמובן שלא ניתן לכפות את מי שאיננו רוצה להיות שותף במחאה.

לפי המשפט העברי פרסום חקירה או חשדות העולים כנגד נאשם נתונים לשיקול בית הדין בלבד. הפרסום המוקדם חמור במיוחד כשמדובר במנהיגים ובאישי ציבור

אמונת התורה כי עושרו של אדם אינו קניינו הפרטי אלא הזדמנות שניתנה בידיו לתרום לחברה מוצאת ביטוי במקורות ההלכה המעידים על גביית מס גבוה יותר מן העשירים. על חלוקת נטל המס במשפט העברי

החוברת עוסקת בשני נושאים - עקרונות המשטר הדמוקרטי וההגינות השלטונית על פי ההלכה. בחלק הראשון מוצגת המסקנה כי תורת ישראל היא הבסיס למחשבה הדמוקרטית המהותית והיא תובעת מכל ארגון משטרי שהוא, פיתוח של יחסי גומלין ויחסי אמון מתמידים בין הציבור לבין השלטון. בחלק השני דן המחבר בתביעות המוסריות וההלכתיות המוצגות לפני נבחר ציבור, ועל הדרך למאבק בשחיתות שלטונית תוך עמידה על יסודות האתיקה והמוסר. תורת ישראל וההלכה שבכל הדורות יצרו תשתית הלכתית ומוסרית ברורה, תשתית דינאמית ויצרתית, אשר בכוחה להציב נוסחאות ופתרונות לשאלות חברתיות ומוסריות מתחם ההגינות השלטונית והתנהגותם של נבחרי הציבור. תשס"ט, כריכה רכה 104 עמ'.