לכבוד כבוד הרב. אנוכי בת 17 וחצי מירושלים ובצאת השבת האחרונה ביקשתי ממכר שלי טובה מאחר ואני חולת קורונה ולא יכולתי לצאת. נתתי לו את הרכב של אמא שלי ללא אישורה כדי שיביא אוכל לי ולאורחים שלי. אותו חבר הסכים לעשות לי טובה לקח את הרכב ונסע. הוא נסע מסוכן מאוד והגיע לכיכר במהירות של 100 קמש. כמובן שסיפרתי לאמא שלי והוא להורים שלו וההורים החליטו לתת לנו לפתור את זה לבד. תודה לה׳ אף אחד לא נפגע רק הרכב הזדעזע מהסיטואציה ונגרם לו נזק פנימי בעלות של 2350 שקל במוסך אמין של יהודי. מי אמור לשלם בסיטואציה הזו? הרי מצד אחד אני ביקשתי טובה מצד שני אני סמכתי על האדם שבחר לנהוג בצורה לא אחראית והביא לתוצאה הזו. אודה לעזרתך בהקדם על מנת שנוכל לשלם לבעל המקצוע. בברכה.
שלום.
כאשר החבר שאל את הרכב מאימא שלך ללא ידיעתה הוא גזל אותו.[1] את אמנם ביקשת ממנו אבל זה לא מוריד מהאחריות שלו.[2] גזלן חייב להשיב את הגזלה, ואם היא ניזוקה, עליו לשלם את הנזק.
אפילו אם לא היינו מחשיבים את החבר לגזלן, הוא הרי מזיק ומזיק חייב לשלם (אם לא היתה פה גזלה אפילו אם היינו מגדירים את החבר כשומר חינם הוא חייב בפשיעה, ופה זה יותר מפשיעה כי הוא מזיק בידיים).
לכן לדינא החבר צריך לשלם את מלוא הנזק.
אבל כמו שהקדמת ואמרת את ביקשת ממנו טובה והכנסת אותו למצב הזה לטובתך האישית ועל כן, אפילו אם מבחינת ההלכה אין מקום לחייב אותך בתשלום מכל מקום זה לא מוסרי שאת לא תשתתפי בנזק שנגרם עבורך ולמענך ותוך שותפות פעילה שלך בגזל. ולכן נראה, שכדאי שתשתתפי בתשלומים, לפחות בשליש.
[1] בבא מציעא דף מא ע"א, ושולחן ערוך חושן משפט שנט סעיף ה. נראה שגם אם נטלת את המפתח ומסרת לו, עדיין הגזלה מתבצעת ברגע הנסיעה ולא ברגע נטילת המפתח. אמנם בספר שמרו משפט [הגאון הרב זעפרני שליט"א] ח"ב עמוד פא סובר שנהוג שמסירת המפתח של הרכב היא הקניין של השכירות או השאלה של הרכב (מדין סיטומתא), אך בכל הנוגע לגניבה וגזילה אין מנהג כזה, ואפילו אם הוא בגדר שואל שלא מדעת, עדיין הקניין צריך להיות קניין גניבה. וצ"ע.
[2] אין שליח לדבר עבירה, ולכן האחריות על השליח. אם את לא סיפרת לו שהאימא לא הרשתה לך נחלקו הראשונים האם יש שליח לדבר עבירה בשוגג, ודיון זה נוגע לענייננו באופן עקיף בלבד.
הרשמו לקבלת עדכונים