מי שסייע לחבירו להיכנס למקום ללא תשלום, חייב לשלם עבור החבר?

הכניס בחור שלא אמור להיכנס למקווה

אדם הלך לטבול במקווה בערב שבת, בכניסה למקווה ביקש ממנו מישהו, שכשהוא משלם והדלת נפתחת שייתן לו להצטופף איתו בפתח ולהיכנס. הוא יודע שהבחור לא מתכונן לשלם, אבל לא היה נעים לו להעיר לו על מעשיו, ולכן שילם ונכנס ויחד איתו נדחף למקווה. לאחר מיכן הבחור נעלם האם חייב לשלם על כניסתו של הבחור?

תשובה

אדם שנכנס בלי לשלם למקווה הוא לכאורה גנב כי שכר את המקווה לצורך טבילה ורחצה ולא שילם, ואם אי אפשר להשיג את הגנב, הבחור שהכניס אותו בדרך כזאת חייב לשלם.

א) מסייע לגנב באופן שבלי הסיוע שלו לא היה יכול לגנוב- בשולחן ערוך חו"מ שמח, ח נפסק שמי שסייע לחברו לגנוב, חייב לשלם. להיכנס למקום ללא תשלום זה סוג של גניבה באופן שלא יכול היה לעשות זאת ללא הסיוע שלו, והדין הוא שהנגנב יכול לדרוש את התשלום מהגנב או מהמסייע.

ב) חיוב מדינא דגרמי- בתרומת הדשן (שטו, הובא בדרכי משה חו"מ שמח, ובש"ך שמח, ה) שאל מה הדין במקרה בו חתן רב עם חותנו, והחתן ידע שיש מחתרת המובילה לחנות של החותן, ומסר את המידע לגנב מפורסם שניצל את ההזדמנות ורוקן את החנות של החותן. החותן תבע את חתנו, ותרומת הדשן טען שהחתן חייב בגרמא אך אין זה בדרגת גרמי. ולכן חייב החתן בדיני שמים אך לא בדיני אדם. הסיבות של תרומת הדשן היו:

1. לפי התוספות בבבא בתרא כב ע"ב (ד"ה זאת) ההבדל בין גרמא וגרמי נעוץ במיידיות ובעובדה שהנזק בא ישירות מידי המזיק. לכן במקרה זה שהנזק לא הגיע מידי המזיק אלא מידי אדם אחר וגם הנזק לא קרה מיד אין זה גרמי.

2. אין זה דומה למוסר ממון חברו לגוי, כיוון ששם ברור הדבר (ברי היזקא) שהנזק יתרחש אבל במקרה בו אין וודאות כמו במקרה של יהודי שתמיד עשוי לחזור בתשובה אין זה ברי היזקא, ובנוסף היהודי תמיד חושש שמא ייתפס על ידי הנגנב, אבל הגוי לא חושש מדבר ולכן ברי היזקא טפי.

3. לפי ריצב"א שאין הבדל בין גרמי וגרמא ובמקרים שכיחים קנסו ובמקרים פחות שכיחים לא קנסו, המקרה שלפנינו אינו שכיח כל כך.

ומסיים תרומת הדשן: "וא"כ לפי כל הטעמים מיהו נראה דשמעון אף על גב דחטא והחטיא מ"מ פטור מלשלם".

מדברי תרומת הדשן עולה, שיש מקום לחייב את המכניס בידי שמים בגלל גרמא, ובבית הדין מחתימים את הצדדים על שטר בוררות בו הם מתחייבים לשלם במקרה של גרמא ולכן ברור שאם היה מגיע לבית דין היה חייב. (ועיין טור חו"מ קנז מחלוקת הרמ"ה והרא"ש במי שלא גדר גדר בינו ובין חברו ונכנסו גנבים).

בנוסף יש מקום רב לומר שמדובר על גרמי כיוון שמדובר בנזק מיידי ומדובר בדבר המתרחש בו במקום ואין להעלות על הדעת שיחזור בתשובה כי הוא עכשיו עושה את האיסור. והנה גם אם ישלם הנכנס הרי זה השבת הגנבה כי האיסור הוא להיכנס למקווה בלי לשלם ולכן גם אם יחזיר אח"כ הרי זה בגדר תיקון העבירה אבל העבירה נעשית מיד ואם כן שתי הסיבות הראשונות של תרומת הדשן בטלות ולפי הריצב"א יש מקום רב לדון במציאות של זמננו שכיוון ונדיר למצוא נזק בידיים אלא רוב ככל הנזקים הם גרמא האם אין לקבוע שהנזקים שמוגדרים כגרמא הם שכיחים ולכן חייבים לשלם עליהם בבית דין כגרמי, ועיין תשובת הרב אשר וייס (שו"ת מנחת אשר א קיד) שבזמן הזה יש לחייב כמעט בכל גרמא כיוון שמרן הכריע כרמב"ם שבכל גרמא אלא אם מדובר על גרמא רחוקה- חייב, והרמ"א הכריע כריצב"א ובנוסף ועד 4 ארצות גזרו לחייב בגרמא.

לסיכום, נראה שבמקרה זה על המסייע לשלם על הבחור, ועליו לספר לאחראים על המקווה והם יחליטו האם לתבוע ממנו או לתבוע מהבחור השני.