מעסיק שהזיז את חפצי העובד ונגרם להם נזק

שאלה

אני עובד במכולת. הבאתי לעבודה מטען איכותי, אוכל ושאר דברים בשקית בולטת כדי שלא יעלם לי (ושמתי אותה על המקפיא של הגלידות). המנהל ראה את השקית, ורצה לשים אותה בשקית מכולת. אמרתי לו שדברים בעבר נעלמו מתוך שקית מכולת, כי חשבו שזה דברים שצריך לפנות למדפים, לכן הבאתי שקית בולטת. הוא אמר שישים את השקית הבולטת בתוך השקית של המכולת, שלא יקרה לה כלום. הוא לא העיר כלום על המיקום של השקית. כשבאתי לצאת לא ראיתי את השקית, וגם המנהל לא ידע איפה היא. הוא בוודאות הכניס אותה בעצמו לשקית מכולת, למרות שאמרתי לו שאני לא מתלהב מזה, והסברתי את הסיבה. הוא לא זוכר אם גם הזיז את השקית למקום אחר או לא. לאחר מעשה אמר לי שלשים על המקפיא זה לא כל כך טוב (בפועל שמים עליו כל הזמן). הוא אמר לי שאם הוא חייב מדין תורה הוא ישלם. אשמח לדעת מה הדין. תודה!

תשובה

שלום וברכה

בדין תורה אין לענות ללא שמיעת שני הצדדים ולכן בתשובה זו אנו עונים לפי המציאות שאותה הצגת.

א. מעמדו המשפטי של המנהל

שומר- ניתן היה לומר שהמנהל מוגדר כשומר על חפצי העובד, אולם להלכה אין לחייב אותו מטעם זה, שכן לא קיבל על עצמו שמירה על החפצים לא במישרין ולא בעקיפין (שולחן ערוך חושן משפט סימן רצא סעי' ב).

גזלן- לקיחת השקית על ידי אדם והכנסתה לשקית מכולת היא פעולה שעשויה להיחשב כגזלה. משהגביה אדם חפץ של חבירו על מנת לפעול בו בניגוד לרצון חבירו נתחייב עליו כגזלן וכאשר הוא רוצה לחזור בו עליו להחזיר את החפץ לרשות בעליו בצורה הטובה ביותר ('השבה מעליא'). לכן, אף שהנזק נעשה בסוף בעקיפין ולא במישרין על ידי המנהל, מכל מקום לא יוכל לטעון שלא לקח את החפץ במקרה זה ואף יהיה אחראי על נזק עקיף.

כך עולה מהשולחן ערוך (חושן משפט סימן שפו סעיף א):

קיימא לן כרבי מאיר דדאין דינא דגרמי. לפיכך הדוחף מטבע של חבירו עד שירד לים, חייב, אף על פי שלא הגביהו.

הסמ"ע (שם, ב) והש"ך (שם, ח) הסבירו ע"פ הגמרא שאם היה מגביה היה עליו לעשות השבה מעליא אבל אם דחף אינו גזלן כי לא עשה קניין גזלה.

לכן, כאשר המנהל שם את השקית באופן שלדעת העובד מסכן את שמירת החפצים שבשקית, זו בוודאי אינה 'השבה מעליא'. לפי זה המנהל היה חייב בתשלום.

ב. עביד איניש דינא לנפשיה

אולם יש לפטור את המנהל מתשלום משתי סיבות.

לעובד אסור להניח חפציו באופן בו המנהל אינו מאשר להניחם, או באופן שחפצי העובד מפריעים, לדעת המנהל, לתפעולו התקין של העסק, אף שאין למנהל לפגוע במכוון בחפציו של העובד.

במקרה בו העובד הניח את החפצים כאמור, יוכל המנהל להזיזם באופן שאינו מכוון לפגיעה בחפצים ועל מנת למנוע מעצמו או מהעסק אותו הוא מנהל- נזק. (שולחן ערוך חושן משפט, סימן ד)

ג. מחילה

כאשר העובד ראה שפעולת המנהל עלולה לגרום לו נזק, והוא לא תיקן זאת, למרות שהיה יכול בנקל לתקן זאת, נראה שמחל על אותו הנזק ולא יוכל לבוא בטענות למנהל על גרימת אותו הנזק.

לסיכום, נראה שאין בטענות נגד מנהל המכולת כדי חיוב בנזיקין.