השבת גניבה שבוצעה בילדות

אדם שגנב בילדותו חייב להחזיר את הגניבה, אולם, אם החפץ אבד הוא אינו צריך להחזיר את שוויו. אם נהנה מהחפץ הגנוב לפנים משורת הדין ראוי שיחזיר את שוויו
tags icon תגיות

השאלה

שלום 
אני זוכר שכשהייתי בן 10 וחבר בתנועת בני עקיבא, היה מקרה בו חבר שלי הציע ש``נמצא`` כסף באחד התיקים אשר היו אסופים בסניף (היינו שלושה חברים ואחד מהם הציע את הרעיון). אני לא כל כך התחברתי לרעיון ויכול להיות שאף הבעתי מחאה על כך , אך בסופו של דבר הוא (מי שהציע את הרעיון) פשפש באחד התיקים ומצא באחד מהם 20 שקל (כך זכור לי). לאחר שהוא לקח את ה20 שקל קנינו איתם קלפי משחק לכל אחד ושיחקנו עליהם. אני לא בטוח אך אני חושב שלאחר המשחק יצא שאני הרווחתי את רובם. 
למרות שאולי לא הייתי שותף אקטיבי לדבר העבירה גניבה זו מציקה לי כבר זמן רב ואני רוצה להוריד אותה מראשי. אין לי שום שמץ של מושג ממי נלקחו ה20 שקל האלו, גם לא אז ובטח ובטח לא עכשיו. 
אבקש לדעת איך ניתן לכפר/לתקן את המעשה 
תודה

התשובה

שלום וברכה 
ראשית, יישר כחך על שאתה מתחרט על כך שנהנית מכסף גנוב וברצונך לתקן את מעשיך!
 
אתה מתאר בשאלתך מצב שבו נהנית מדבר שנקנה בכסף שנגנב ע''י ילד אחר, והחפצים שנקנו בכספי הגנבה היו ברשותך.
 
לפי ההלכה אסור ליהנות מגזלה או גניבה שנעשתה ע''י אחר (שו''ע חשן משפט שסט, ב, שו''ע הרב גזילה סע' כ).
 
ולגבי השבת הגזלה: מכיוון שהיית קטן בשעת הגניבה ולא אתה גנבת אלא רק נהנית מהגניבה הטוב ביותר הוא שתתחרט על מעשיך ותחזור בתשובה. אך אתה פטור מתשלום משום שלא גנבת אלא רק נהנית מהגנבה, והגניבה אינה בעין (ודבר זה נלמד מק''ו ממה שכתבנו לקמן שאפילו הגזלן פטור מלהשיב את הגזילה שגזל בקטנותו אם החפץ כבר לא קיים).

נוסיף את הדין לגבי הגנב עצמו. במקרה שהגנב היה קטן (כלומר פחות מבר מצוה) בעת הגניבה:
 
הגמרא (בבא קמא פז, א) פוטרת קטן מעונשים על נזקים שגרם משום שאיננו בר דעת ואיננו מצפים ממנו לקחת אחריות על מעשיו. וכן כתב הרמב''ם (הלכות גניבה א, ח): "קטן שגנב... מחזירין דבר הגנוב ממנו, ואם אבדו אינו חייב לשלם... ואפילו לאחר שהגדיל". כלומר אם החפץ הגנוב עדיין קיים חייב הקטן (או לאחר שגדל) להחזירו לבעליו, אם יודע מיהו. ואם החפץ לא קיים אין מחייבים את הקטן, אפי' לאחר שגדל, להחזיר את שווי החפץ לנגזל. וכך נפסק בשו''ע (חשן משפט שמט, ג).
 
אמנם, יש מי שאומר שאם הקטן נהנה מהגניבה חייב לשלם את שוויה לבעלים (שו''ת שבות יעקב א, קעז. מובא בפתחי תשובה שם) אך להלכה חלקו על כך (ערך ש''י, פתחי חושן גניבה פרק ד הערה נו?, ראה שו''ת משפטי ארץ, גזל, עמ' 215). אעפ''כ, המשנה ברורה (שמג, ט) כתב שלפנים משורת הדין ראוי שיחזיר את הגזלה שגזל בילדותו או את שוויה.
 
במקרה שהגנב היה גדול בעת הגניבה:
 
אם ידוע לו ממי גנב חובה עליו להחזיר לו את הגניבה למרות שעבר זמן רב מאז הגנבה. ואם לא ידוע לו ממי גנב חובתו לעשות צרכי הרבים בכסף שגזל כגון לתרום סכום זהה לצדקה (שו''ע חו''מ שסו,ב).
 

 

הדפיסו הדפסה