היה לי קבלן ששיפץ את ביתי וגם היה בתוכנית שיעשה מטבח אשתי לא רצתה להמשיך איתו בבניה של המטבח עבודה ערבית וכו' ולא רציתי להסתבך מפני המשך עבודה וגם הקבלן קרוב משפחה אמרתי לו שאשלם לו מה שהיה מרויח הוא אמר בסביבות 5300 ש''ח בסוף הבניה עשה גדר בחצר ב 0.10 ס''מ פחות אני רציתי 0.50 והוא עשה 0.40 זה נמוך מכיסא רגיל אמרתי לו שאני רוצה שיתקן הוא אמר שזה הרבה כסף.
האם אני יכול לעשות דין בעצמי?
אין זה נקרא תפיסה, אלא שאדם יכול להישאר מוחזק בממונו, ואכן מותר לך להשאיר את הכסף בידך עד לבירור הדברים בפני בית הדין.
בנוגע לעצם הדין, נראה שיש לך שתי תביעות אפשריות:
א. האם אתה יכול לדרוש מהקבלן לפרק את הגדר הנמוכה, ולבנות גדר חדשה.
ב. אם חובה על הקבלן לפרק ולהרכיב גדר גבוהה יותר, והוא מסרב, אתה רוצה לעשות זאת בעצמך ולגבות את הכסף מהקבלן, או מהסכום שאתה חייב לו (5,200 ש"ח).
אם יש בין הקבלן והמזמין חוזה המגדיר היטב מה עושים במקרה של ליקויים- יש ללכת אחרי החוזה.
אם אין חוזה- קבלן שבנה גדר לא כפי שהתבקש, והמזמין דורש ממנו לפרק את הגדר, ואומר לו "טול עציך ואבניך" נחלקו קצות החושן והנתיבות:
לדעת הקצות[1] אם אדם ירד לשדה אחר ונטע אותו ללא רשות יכול בעל השדה לתבוע ממנו לקחת את הנטיעות, אולם במקרה של קבלן חז"ל תקנו תקנה לטובת המזמין ולטובת הקבלן שלא יעשה כך אלא ישלם לקבלן את ההוצאות או השבח הנמוך מבניהם.
לדעת הנתיבות[2] אין הבדל בין אומן וקבלן ובין סתם אדם, אלא תלוי האם ניתן לפרק את מה שבנה או לא ניתן. אם ניתן לפרק- על הקבלן לעשות כך, אם לא ניתן לפרק- על המזמין לשלם את ההוצאות או השבח- הנמוך מבניהם.
במקרה של הגדר- לדעת הנתיבות ניתן לפרק ועליו לעשות כך, לדעת הקצות כיוון שלא מדובר ביורד רגיל אלא יש בניהם קשר של עבודה לא ניתן לחייב את הקבלן לפרק ועל המזמין לשלם הוצאות או שבח הנמוך מבניהם.
אמנם גם אם אין תביעת פירוק החובה לשלם היא שבח או הוצאה הנמוך מבניהם, אם השבח לא קיים והפוך יש חיוב להוציא הוצאות כדי להחזיר המצב לקדמותו ואז לבנות מחדש, לכאורה חיוב זה מוטל על הקבלן[3], כי הרי זהו השבח= הפסד.
ועל כן נראה שאם ברור לחלוטין שלא נוח לך בגדר אף לא בדיעבד בשום אופן, הוצאות הפירוק וההרכבה החדשה על הקבלן.
[1] שו,ו.
[2] שעה,ב.
[3] נתיבות שו, סק"ו: "... דהא אדרבה הפסידו דהא כשלא היה צבוע שחור היה יכול לצבוע אדום ולהרויח ה' זהובים, נמצא דהצביעת שחור אינו שבח להבעה"ב רק הפסד להבעה"ב, ולכך הדין נותן שאין הפועל נוטל שבח רק כשיש מותר שבח בהצמר יותר ממה שהיה יכול להרויח הבעה"ב מה' זהובים, אז נקרא שבח ונוטל הפועל."
הרשמו לקבלת עדכונים