הרב עדו רכניץ*
קבלן – אדם או תאגיד.
מזמין – אדם או תאגיד שכרת הסכם עם קבלן.
תחילת עבודה – כל פעולה בה נקט הקבלן או מי מטעמו שמטרתה מימוש ההסכם שנכרת עם המזמין, ובכלל זה יציאה למקום העבודה.[1]
סיכום – הסכם שפרטיו סוכמו אך לא נכרת.
עבודת קבלנות – התחייבות לספק שירות או תוצר הכרוך בעבודה, בתמורה מסוימת שאינה תלויה במספר שעות עבודה.[2]
קבלן הוא מי שהתחייב כלפי מזמין לספק עבודת קבלנות.
ניתן לקבוע בהסכם קבלנות מועד לסיום העבודה.[3]
הפרת סיכום על ביצוע עבודת קבלנות על ידי אחד מהצדדים שלא גרמה הפסד, אינה ראויה, אולם אין בצדה סעד.[4]
על אף האמור בסעיף 5, אם השתנו הנסיבות לאחר סיכום על ביצוע עבודת קבלנות, באופן בו לאחד מהצדדים יגרם נזק או הפסד אם יעמוד בסיכומים, הוא רשאי לחזור בו.[5]
חזר בו קבלן מסיכום על עבודת קבלנות, וגרם למזמין נזק כספי או אחר[6] מחמת חזרתו של רשאי המזמין לנקוט את הפעולות הבאות:
חזר בו מזמין מסיכום על עבודת קבלנות, וגרם לקבלן נזק או כשהקבלן וויתר על עבודה אחרת כדי לבצע עבודה זו, ישלם המזמין לקבלן פיצוי בגין ההפסד. בקביעת גובה הפיצוי יינתן משקל ליכולתו של הקבלן להקטין את ההפסד באמצעות קבלת עבודה אחרת,[9] ולטובת ההנאה שצמחה לו עקב העובדה שהוא לא נדרש לעבוד בפועל.[10]
הסכם על עבודת קבלנות נכרת במעשה קניין, ובכלל זה, תחילת עבודה,[11] קניין כסף,[12] קניין שטר,[13] קניין סודר,[14] כהגדרתם ב"חוקי התורה: מעשי הקניין".
צד להסכם קבלנות רשאי לוותר על זכויותיו על פי הסכם קבלנות באמצעות הודעה בעל פה לצד השני.[15]
כדי שיהיה תוקף לקנס על הפרת הסכם קבלנות שנכרת עליו לעמוד בתנאים המפורטים ב"חוקי התורה: התחייבות".
מזמין ישלם לקבלן את שכרו במועד, על פי סדר הקדימויות הבא:
איסור הלנת שכר ("בל תלין") חל על מזמין שאיחר לשלם את שכרו של קבלן[23] לאחר שהקבלן תבע את שכרו.[24]
קבלן ששכרו הולן זכאי להפסיק את עבודתו[25] ולקבל שכר בהתאם לאחת מן החלופות הבאות, לפי בחירתו:[26]
קבלן שלא דרש את התשלום המגיע לו במועד גילה דעתו שברצונו להמשיך לעבוד למרות העיכוב בתשלום, וויתר על הסעדים המופיעים בסעיף 15 אך לא על השכר המגיע לו.[28]
ביצע הקבלן עבודה לבקשת המזמין, אך לא סוכם על התמורה שיקבל עבורה, זכאי לשכר בהתאם לשכר הנמוך ביותר המקובל בשוק עבור עבודה דומה.[29]
ביצע הקבלן עבודה שלא התבקש לעשותה, יקבל שכר כאמור בחוקי התורה: הגורם הנאה ממונית לחברו ללא הסכם. דין סטייה מהסכם הקבלנות המשפרת את התוצר כדין עבודה שלא לבקשת המזמין.
ביצע הקבלן את העבודה תוך סטייה ניכרת מהסכם הקבלנות באופן הפוגם בתוצר, הוא זכאי להחזר הוצאות או לשכר בהתאם לערך העבודה שבוצעה, לפי הנמוך מביניהם. ואולם, ככל שניתן ומקובל לתקן את הליקוי, עליו לתקנו.[30]
הפסיק המזמין את העבודה, שלא מחמת אחת מן העילות הקבועות בסעיף 22 אין הקבלן זכאי לכפות עליו את המשך העסקתו,[31] והוא זכאי לשכר כדלהלן:
הפסיק המזמין את עבודת הקבלנות מחמת אילוץ המונע את ביצוע עבודת הקבלנות[34] או מייתר אותה,[35] חייב המזמין לשלם לקבלן רק על חלק מהעבודה שכבר ביצע. ואולם, אם המזמין יכול היה לצפות את האילוץ משעה ששכר את הקבלן, ואילו הקבלן לא היה יכול לצפותו, דין הפסקת העבודה כדין הפסקה ביוזמת המזמין, כאמור בסעיף 20.[36]
מזמין רשאי לבטל הסכם קבלנות ולסלק את הקבלן בשל כל אחת מן העילות הבאות:
דין קבלן שסולק בעילות המפורטות בסעיף 22 כדין קבלן שהפסיק את העבודה ביוזמתו, כאמור בסעיף 24.[42]
הפסיק הקבלן את העבודה ביוזמתו, יהיה הקבלן זכאי לשכר כדלהלן:
הפסיק הקבלן את העבודה מחמת אילוץ חיצוני, חייב המזמין לשלם לקבלן על חלק העבודה שבוצעה[46] ובלבד שהיה בחלק העבודה שבוצע תועלת למזמין.[47]
על קבלן שהזיק לרכוש המזמין או שביצע את העבודה באופן לקוי, לתקן את הנזק או את הליקוי. [48]
קבלן שהזיק לרכושו של המזמין תוך כדי עבודתו באופן שאינו ניתן לתיקון – חייב לפצות את המזמין על הנזק,[49] ובלבד שהיה בידו למנוע את הנזק.[50]
קבלן נושא באחריות לנזק שנגרם בשל מעשי פועליו.[51]
* מסמך זה מבוסס על מאמרו של הרב אלעזר גולדשטיין, "חוזה קבלני לביצוע עבודות בניין", משפטי ארץ ד: חוזים ודיניהם, עמ' 302-251. תודתי לרב אורי סדן על הערותיו החשובות למסמך זה.
[1] שו"ע חומ שלג, א. כמו כן, במשיכת כלי הקבלן על ידי המזמין רמ"א, שם.
[2]. רמ"א חו"מ שלג, ה: "שכר עצמו לזמן, יש לו דין פועל; אבל אם שכר עצמו ללמוד ספר או חצי ספר, יש לו דין קבלן".
[3] שו"ת מהריא"ז ענזיל טו.
[4] בבא מציעא עה ע"ב; שלחן ערוך חו"מ שלג, א; ונחלקו מבחינה מוסרית: לדעת הטור (חו"מ שלג) נראה שאין כל מניעה לחזור, והסמ"ע (שלג, א) דייק שהרמ"א סבר שיש בכך "מחוסר אמנה".
[5] הפוסקים נחלקו בשאלה היחס לביטול עסקאות לפני ביצוע מעשה הקניין. ראו רש"י בבא מציעא מט ע"א, ד"ה שלא ידבר, ולעומתו בעל המאור בבא מציעא כט ע"ב בדפי הרי"ף. להלכה התלבטו הפוסקים כיצד להכריע ראו רמ"א חו"מ רד, יא; ש"ך שם, ח. למעשה כתב ערוך השולחן (חו"מ רד ח) שממידת חסידות נכון להחמיר בדבר בשו"ת חת"ם סופר (חו"מ, קב על פי הבנת הרב שמואל וואזנר בשו"ת שבט הלוי ד, רו; שם ז, רלו אות ד) חילק בין צמצום הרווח לו ציפה המבטל לבין ספיגת הפסד של ממש. לדעתו על האדם לספוג רווח נמוך יותר על מנת לעמוד בדיבורו אך הוא אינו חייב לספוג הפסדים של ממש. לדעת הסמ"ע שלג, א, דיון זה נכון גם ביחס לביטול התקשרויות בין עובד ומעסיק ועיינו בספר חבל יוסף: אולם המשפט, שלג, א.
[6] נחלקו אחרונים קצות החושן שלג, ג; ש"ך חו"מ שלג, כט; נתיבות המשפט שלג, י) האם ניתן להשתמש בדרך של "שוכר עליהן או מטען" כלפי קבלן שחזר בו לפני תחילת מלאכה במקרה שלא נגרם למזמין הפסד.
[7] שו"ע חו"מ שלג, ה.
[8] שו"ע חו"מ שלג, ו.
[9] ש"ך חו"מ שלג, יג.
[10] שו"ע חו"מ שלג, א.
[11] שו"ע, חו"מ שלג, א-ד.
[12] נתיבות המשפט שלג, א.
[13] שו"ת נודע ביהודה קמא, חו"מ, ל; פתחי תשובה חו"מ שלג, ב.
[14] שם.
[15] רבנו ירוחם מישרים כט, ד; רמ"א חו"מ שלג, ח; ש"ך שם, מז.
[16] רמב"ם מכירה, יג, יח; שלחן ערוך רכז, לו.
[17] פסקי דין ירושלים ז, עמ' שנז.
[18] שו"ע חומ רכז, לד; עמודי אור, קז. מובא בפתחי תשובה חו"מ רכז, כו; שו"ת מהרש"ם ז, קלז.
[19] שם, ע"פ רמ"א חו"מ רכז, לג.
[20] שו"ע ורמ"א חו"מ שלט, י.
[21] שו"ע ורמ"א שלט, ט.
[22] שו"ע, חו"מ שלט ו; וראו קצות החושן, עב, כג. כאשר המזמין מסרב לקבל את המוצר יש מחלוקת האם עליו לשלם. ערוך השלחן חו"מ שלט, ח, פסק שחייב וביאור הלכה או"ח רמב, ד"ה לכבד, פסק שפטור.
[23] שו"ע חו"מ שלט ב; ו.
[24] שם, י.
[25] לדעת הרב אלעזר גולדשטיין ("חוזה קבלני לביצוע עבודות בניין", משפטי ארץ ד: חוזים ודיניהם, עמ' 263), כאשר מזמין איחר לשלם, רשאי הקבלן להפסיק את העבודה עד לקבלת התשלום, במקרה כזה רשאי הקבלן לקבל ארכה לסיום העבודה בהתאם למשך האיחור בתשלום, ובלבד שיודיע על כך למזמין.
[26]. ע"פ היקש לדין מוכר ששילם חלק מעסקה, ראו: בבא מציעא עו ע"ב; שו"ע חו"מ קצ י-יא.
[27]. טור, חו"מ, שלג; סמ"ע, שלג, טז; קצות החושן, שלג, ח.
[28] ע"פ שו"ע חו"מ קצ, י.
[29] רי"ף בבא מציעא מו ע"א; ריטב"א בבא מציעא עו ע"א; קצות החושן שלא, ג.
[30] משנה בבא קמא ט, ד; רמב"ם שכירות י, ד.
[31] שו"ת מהריא"ז ענזיל, טו.
[32] האמור כאן הוא בהתאם לדעת הרמ"א (חו"מ שלג, ד). אולם, לדעת נתיבות המשפט (שלג, ז) אם הקבלן דורש להמשיך ולעבוד יחויב המזמין במלוא השכר שהובטח, בניכוי עלויות שנחסכו כגון, חומרים, פועלים וקבלני משנה (פתחי חושן שכירות י, הע' ט). לדעת נתיבות המשפט. מסתבר שכאשר מדובר על קבלן שלא יכול לעבוד בשני מקומות במקביל ומצא עבודה אחרת, יש לנכות את רווחיו מהעבודה החדשה שמצא. כן מוכח מדין השוכר ספינה שלחן ערוך חו"מ שיא, ו; ראו: משפט הפועלים טו הע' לט. כיוון שמחלוקת זו לא הוכרעה, הכרענו כדעת הרמ"א במקום בו המזמין מחזיק בכסף.
[33] רמ"א חו"מ שלג, א; פתחי תשובה חו"מ שלג, א.
[34] שו"ע חו"מ שלד, א.
[35] שם, ב. כאשר העבודה בוצעה מאליה (כגון, קבלן שנשכר להשקות שדה וירד גשם) נחלקו הפוסקים האם ומתי הקבלן זכאי לשכר מלא (פתחי חושן שכירות יב, ח, ובהערות שם).
[36] שו"ע חו"מ שלד, א.
[37] רשב"א בבא מציעא קט ע"א, ד"ה טבחא; רמ"א חו"מ שו, ח.
[38] שו"ע חו"מ שו, ח; פתחי חושן שכירות י, ט.
[39] שו"ע חו"מ שו, ח. לדעת הרמ"א (שם) בנזק שאינו ניתן לתיקון גם קבלן של אדם פרטי ניתן לסלק ללא התראה.
[40] כגון גנבה, על פי דברי הרמ"א חו"מ תכא, ו; וראו פתחי חושן שכירות י, הע' כו.
[41] פתחי חושן שכירות יג, ד ע"פ כסף הקדשים על שו"ע שעה, א..
[42] ראו על כך: שו"ת אגרות משה חו"מ א, מז; פתחי חושן שכירות י, הע' כד.
[43] שלחן ערוך חו"מ שלג, ד.
[44] טור חו"מ שלג; ביום יוסף שם; סמ"ע שלג, טז.
[45] נודע ביהודה, דרוש וחידוש בבא מציעא עט,א, ד"ה בהש"ך) מתוך דברי בעל הסמ"ע בדרישה חו"מ שלג, ובסמ"ע שלג, טו; שו"ת מהריא"ז ענזיל טו, טור א; וכן נראה בדברי ערוך השולחן, חו"מ שלג, יא. יש לציין כי לדעת הש"ך ניתן לאכוף את הקבלן בגופו לבצע את העבודה (ש"ך חו"מ שלג, ד; שם, לד, בעקבות הגהות אשרי בבא מציעא ו, ו).
[46] שו"ע ורמ"א חו"מ שלג, ה.
[47] נתיבות המשפט שלג, ט.
[48] כפי שעולה בדברי הרמ"א לעניין סופר רמ"א חו"מ שו, ח; פתחי חושן שכירות יג, הע' מא חלק על כך, אולם, ראו בעניין זה פס"ד ארץ חמדה גזית 74003-1 פרק י.
[49] שו"ע חו"מ שו, ד; שו"ע חו"מ שפד, ג; רמ"א חו"מ שו, ב.
[50] שולחן ערוך חו"מ שו, א: "כל האומנים שומרי שכר הם"; שם שד, א: "המעביר חבית ממקום למקום בשכר, ונשברה, דין תורה הוא שישלם, שאין זה אונס גדול, והרי השבירה כגניבה ואבידה שהוא חייב בהן".
[51] ע"פ סעיף 13 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], וכן נפסק בפס"ד ארץ חמדה גזית 75104-2; פסקי בית דין ירושלים ז, עמ' שכו, שעד. ראו עוד: פסקי בית דין ירושלים ז, עמ' שכח, שעו.
הרשמו לקבלת עדכונים