בעה"ב העסיק קבלן בבניה. בחוזה נאמר כי יש מפקח על הבניה שיכול להפסיק את העבודה. עד כה התנהלו באופן שגם המפקח אישר תשלום (זה לא כתוב בחוזה, אינני יודע מה מנהג המדינה).
לאחר שהעבודה נגמרה נותרו עוד כמה דברים קטנים אבל המפקח לא יוצר קשר ומתעלם מבקשות הקבלן כך שהתשלום האחרון 50000 ש"ח מתעכב.
האם הקבלן יכול לדרוש מבעה"ב שישלם חלק ניכר מסכום למרות זאת או שבעה"ב יכול לומר שעד שהמפקח לא מאשר הוא לא חייב לשלם?
בקיצור, מי בעל דברים של מי? הקבלן עם המפקח, בע"הב עם המפקח או המפקח עם בעה"ב.
(השאלה היא עקרונית עבורי ולא לצורך פסק דין)
תודה רבה
ופורים שמח
שאלתכם מתחלקת לשני חלקים:
א) האם יש מנהג מדינה היכול לפרש את הסעיף שנכתב בחוזה אחרת ממשמעותו הפשוטה, ובפרט שבמשך כל התקופה נהגו לפי הפרשנות השנייה.
ב) אף אם נפרש את הסעיף שמשמעותו שהמפקח צריך לאשר, האם במקרה והמפקח מתרשל הקבלן צריך לדון עמו או בעל הבית.
א) למיטב ידיעתנו ומברור שערכנו אכן נהוג שהמפקח מאשר ולא רק מודיע על הפסקת עבודה. אבל יש מקום רב לדון האם מנהג מדינה זה ישנה את הסעיף המפורש הנ"ל. כיוון שלמעשה אין בכך נפק"מ כפי שיבואר בסעיף ב', אז רק נציין בקצרה שישנה שאלה האם מנהג מדינה ישנה את נוסח הסעיף המפורש במקרה שלכם (שו"ע חו"מ סא, ה; ש"ך שם, ס"ק ט, נתיבות המשפט ס"ק ח; שו"ע חו"מ קג, ז).
ב) מברור שערכנו עולה, שהגדרת המפקח היא ידו הארוכה של בעל הבית לוודא שאכן העבודה נעשתה כראוי, ולא בורר בין בעל הבית והקבלן. ולכן, אפילו אם היה תנאי מפורש שרק אחרי שהמפקח מאשר הכסף יעבור, לא ניתן לעכב תשלומים על סמך תנאי זה. אם בעל הבית אינו בטוח שנעשתה עבודה ראויה עליו לפנות למפקח בניה אחר שיראה ויבדוק שאכן העבודה ראויה. הגע עצמך, אם מפקח הבניה ח"ו נפטר, האם בעל הבית יהיה פטור מתשלום? ודאי שלא, וכן הדבר הזה, השליח אינו מבצע את תפקידו מאיזו סיבה שהיא, ועל בעל הבית לשלם על עבודה שנעשתה עבורו, ואת הבירורים האם נעשתה כראוי עליו לברר באמצעות מפקח אחר, אם הוא רוצה בכך. (היה מקום לעיין אם המפקח מונה כנאמן, המכונה בהלכה: שליש, או אם היה סעיף המגדיר שרק המפקח הוא הדן עם הקבלן, אבל כיוון שלא זה המצב אין לדון בכך).
התשובה נערכה על ידי הרב חיים בלוך
הרשמו לקבלת עדכונים