מדריך לפנייה לבתי דין לממונות הפוסקים על פי ההלכה

מעורבים בסכסוך כספי ומעוניינים לפתור אותו על פי דין תורה?

חשוב שתדעו כמה דברים:

1.      רקע על בתי הדין

בתי הדין לממונות הפוסקים על פי ההלכה הינם בתי דין פרטיים, בשונה מבתי הדין הרבניים שהם חלק ממערכת המשפט של מדינת ישראל והעוסקים בענייני מעמד אישי.

הדין הנוהג בבתי הדין הוא הדין ההלכתי הנסמך על מסורת הפסיקה היהודית לדורותיה – תורה, משנה, גמרא, ראשונים, אחרונים שולחן ערוך, ועד פוסקי זמננו.

ברוב בתי הדין הפרטיים לממונות יושבים דיינים הבקיאים בהלכות הרלוונטיות לענייני ממון, חלקם הוסמכו במבחני דיינות של הרבנות הראשית לישראל. יסודות הפסיקה דומים ונשענים על מקורות משותפים, אך ניתן בכל זאת למצוא הבדלים במדיניות ההלכתית של בתי הדין השונים.

ישנם כמה סוגים של בתי דין: רשתות בתי דין, כגון, רשת בתי הדין של ארץ חמדה גזית, איגוד בתי הדין לממונות ועוד, ברשתות אלה בדרך כלל ישנם כללים החלים על כל בתי הדין של הרשת. ישנם בתי דין המסונפים למועצות דתיות כדוגמת בתי הדין בקרית אונו, באלון מורה, בגוש עציון ועוד. וישנם בתי דין פרטיים בישיבות וכוללים ברחבי הארץ דוגמת – בית הדין נתיבות חיים, הישר והטוב, הליכות עולם ועוד.

2.      סמכות בית הדין על פי החוק

בתי הדין פועלים על פי חוק הבוררות, המאפשר לצדדים לבחור בורר שיכריע בעניינם כרצונם, בתנאי ששני הצדדים מסכימים על כך.

על פי חוק הבוררות כל בורר, ובכלל זה בית הדין, מוסמך לפסוק אך ורק בעניינים שיכולים לשמש נושא להסכם בין הצדדים – מכאן שאין לבתי הדין סמכויות בעניינים פליליים, בענייני מעמד אישי ועוד, אלא רק בסכסוכים ממוניים שהחוק מאפשר לצדדים לקבוע לגביהם הסדרים כרצונם.

חוק הבוררות קובע שהסמכת בורר צריכה להיעשות בכתב. הדרך הטובה ביותר לעשות כן היא בהסכם בוררות חתום, אולם, גם הסכמה בדוא"ל לקבל בורר היא בעלת תוקף. הצדדים צריכים להגדיר מראש אילו מחלוקות הם מסכימים להעביר להכרעת הבורר, והם אף רשאים להסמיך בורר לדון בכל מחלוקת שביניהם.

שימו לב, כי לאחר ששני הצדדים חתמו על הסכם הבוררות, כל אחד מהם רשאי לדרוש כי הדיון יתקיים בפני בית הדין שנבחר ולא בפני כל ערכאה אחרת, גם לא בפני בתי המשפט הרשמיים של מדינת ישראל, אלא רק במקרים חריגים ביותר המנויים בחוק הבוררות. לכן מומלץ לשקול היטב לפני חתימה מהו המקום המתאים מבחינתכם לבירור הסכסוך.

לאחר שבית הדין הכריע במחלוקת בפסק דין חתום ניתן לאכוף את פסק הדין בעזרת הוצאה לפועל, כפי שיוסבר בהמשך.

התוספות לחוק הבוררות כוללות הוראות המחייבות את בית הדין לעמוד בכללים ובזמנים לניהול הליך תקין והוגן. אמנם מרבית הסכמי הבוררות בבתי הדין ואף במוסדות בוררות אחרים פוטרים את הדיינים והבוררים מקיום הוראות אלה, אולם ההוראות מתוות דרך לניהול ההליך. לעיון בחוק הבוררות לחצו כאן.

3.      לאיזה בית דין לפנות?

אחרי שהגעתם למסקנה שהסכסוך שלכם מתאים להתדיינות בפני בית הדין, הרי שלפני ההחלטה לאיזה בית דין לפנות, מומלץ לברר פרטים על בית הדין הספציפי שחשבתם עליו.

ראשית, חשוב להדגיש שכל אדם יכול להקים בית הדין ואין צורך באישור או בהסכמה של גורם כלשהו לצורך כך. ממילא, עצם המונח "בית דין" אינו מלמד בהכרח דבר על הדיינים או על אופן ההתנהלות של בית הדין. לפיכך, במקרה שמדובר בבית דין שאינו מוכר, כדאי לבדוק היטב במה מדובר.

בתי הדין נבדלים כאמור זה מזה במדיניות ההלכתית שלהם (לדוגמה באיזו מידה הם מחילים או מתחשבים בחוקי מדינת ישראל מכח 'מנהג המדינה' ו'דינא דמלכותא דינא', ובמגוון סוגיות נוספות). בתי הדין נבדלים גם בסדרי הדין הנוהגים בהם. ישנם בתי דין בהם הצדדים מגישים כתבי טענות, בקשות ביניים וסיכומים, קיים סופר בית דין הרושם פרוטוקול של הדיון הנשלח לצדדים, הדיינים נותנים פסקי דין כתובים ומנומקים, יש בהם ערכאת ערעור ועוד. לעומת זאת ישנם בתי דין בהם לא נהוגים כל אלה.

בתי הדין גם שונים זה מזה בנוסחי הסכמי הבוררות עליהם הם מחתימים את הצדדים (לצפייה בהסכמי בוררות לדוגמה לחצו כאן). הסכמי הבוררות כוללים תניות שיחייבו אתכם במהלך ההליך ולאחריו (להרחבה ראו מאמרי: "הסכמי בוררות בבתי דין לממונות - סקירה והשלכות", תחומין לח, עמ' 322, לצפייה במאמר לחצו כאן)

 היבט נוסף שחשוב לשקול, הוא קיומה וזמינותה של מזכירות בבית הדין. על מנת לקדם את ההליך ביעילות וליישם את החלטות בית הדין לכל אורכו, יש צורך במזכירות פעילה ויעילה.

חלק מבתי הדין מפעילים אתר אינטרנט בו הם מפרסמים את הנהלים שלהם ופסקי דין שנפסקו על ידם, וכך אפשר לקבל את המידע הרלוונטי מראש, לפני חתימה על הסכם בוררות אשר יחייב אתכם לנהל את ההליך בפני בית הדין.

4.      דרכי פנייה לבית הדין

1. הסכמת הצדדים במסגרת חוזה – מומלץ לקבוע מראש בהסכם בין צדדים בורר מוסכם שיוכל להכריע במקרה של מחלוקת.
2. הסכמת הצדדים לאחר שנוצרה מחלוקת - במידה ויש הסכמה בין הצדדים על זהות בית הדין שידון בסכסוך ניתן לחתום על הסכם בוררות ולבקש מבית הדין שיקבע מועד לדיון. מעתה והלאה ההליך יתנהל בפני בית הדין – כל בית דין על פי נהליו והדין המהותי הנוהג בו, כאמור.
3. כאשר אין הסכמה בין הצדדים על ההתדיינות בפני בית דין – במידה ואתם חלוקים עם הצד השני על זהות הגורם שידון בסכסוך, תוכלו ליזום פניה לבית הדין על פי בחירתכם. בית הדין יפנה לצד השני ויזמין אותו לדיון. אם הצד השני יסכים להגיע לבית הדין, בית הדין יחתים את הצדדים על הסכם בוררות וההליך יתנהל בפני בית הדין. אם הצד השני יסרב להגיע לבית הדין, בית הדין יוציא 'כתב סירוב' אשר יאפשר לכם מבחינה הלכתית לתבוע את הצד שכנגד בבית משפט אזרחי.
4. כאשר אין הסכמה בין הצדדים על זהות בית דין – במידה ויש הסכמה ביניכם על כך שבית דין הפוסק על פי ההלכה ידון בעניינכם, אך אתם חלוקים עם הצד השני על זהות בית הדין הספציפי שידון בסכסוך, תוכלו ליזום פניה לבית הדין על פי בחירתכם. בית הדין יפנה לצד השני ויזמין אותו לדיון. אם הצד השני יסכים להגיע לבית הדין, בית הדין יחתים את הצדדים על הסכם בוררות וההליך יתנהל בפני בית הדין. אם הצד השני יסרב להגיע לבית הדין, אך יציין שם של בית דין אחר בו הוא מעוניין להתדיין, הדין היסודי קובע כי 'הדין הולך אחר הנתבע', כלומר הצד הנתבע בסכסוך הוא שרשאי לקבוע את זהות בית הדין (ראו עוד בעניין זה לקמן). במידה ואתם חשים כי עלול להגרם לכם עיוות דין בבית הדין אותו ביקש הנתבע, עליכם להתייעץ עם פוסק שינחה אתכם כיצד נכון להתנהל.

6.      מקום הדיון

כאמור, הכלל ההלכתי היסודי הוא כי 'התובע צריך לילך אחר הנתבע', ולכן באופן עקרוני הנתבע הוא הקובע את מיקום הדיון. לפיכך, כאשר שני הצדדים גרים באותה עיר, רשאי הנתבע לקבוע באיזה בית דין בעיר יתקיים הדיון. כאשר הצדדים גרים בערים שונות, הנתבע רשאי לקבוע באיזה בית דין יתקיים הדיון ובלבד שמדובר בבית דן הנמצא בעירו של הנתבע או של התובע. אלה הכללים הבסיסיים, ומעבר להם ישנם כללים נוספים המופיעים בהלכה.

אשר על כן, אם חשוב לכם שהתביעה תתנהל באזור מגוריכם או במקום אחר (מקום התרחשות האירוע נשוא התביעה, מקום המצאות הראיות ו/או העדים וכיוצ"ב), עליכם להגיש בקשה מנומקת לבית הדין, ובית הדין יכריע על פי שיקוליו היכן נכון לקיים את הדיון.

7.      זהות בעלי הדין

לבית הדין סמכות לדון אנשים פרטיים, וכן תאגידים משפטיים כדוגמת חברות, עמותות וכדו', אך יש לדאוג כי על הסכם הבוררות יחתום נציג מוסמך של התאגיד וכן כי נציג מוסמך מטעמו הוא הנמצא במהלך הדיונים ומנהל את הקשר מול בית הדין. ניהול בוררות בהליך שמעורבים בו גופים ממשלתיים מחייב אישור היועץ המשפטי לממשלה, אישור שבדרך כלל לא ניתן.

כאשר לאדם יש מחלוקת עם תאגיד עליו לבחון היטב האם הנתבע הוא התאגיד או אדם פרטי. למשל, כאשר אדם פוטר מעבודתו בעמותה רוב הסיכויים שעליו לתבוע את העמותה ולא את המנהל שפיטר אותו.

8.      הסתייעות בעורכי דין

בבתי המשפט הרשמיים במדינת ישראל בדרך כלל הצדדים מיוצגים על ידי עורכי דין המציגים את טענותיהם העובדתיות והמשפטיות בפני השופטים ומנהלים את החקירות עבור לקוחותיהם. בניגוד לכך, לבתי הדין ניתן להגיע גם ללא ייצוג משפטי. זאת מאחר ובבתי הדין הדיינים שומעים ישירות את בעלי הצדדים עצמם, חוקרים ומבררים את הטענות בעצמם באופן ישיר ואקטיבי, ולא מסתמכים רק על הטענות והעובדות שהצדדים בוחרים או מסוגלים להציג בפניהם ועל חקירות הצדדים ובאי כוחם. יחד עם זאת, במידה והצדדים מעוניינים לחקור את הצד שכנגד או את העדים, בית הדין חייב לאפשר זאת.

אולם, מרבית בתי הדין מאפשרים ייצוג על ידי בית הדין, ואם אתם חשים צורך בייצוג כזה שיאפשר לכם להציג את טענותיכם בצורה סדורה ויעניק לכם בטחון, אין בכך מניעה.

חשוב שתדעו שעל פי חוק לשכת עורכי הדין, הייצוג בפני בתי הדין בשבתם כבוררים מותר רק על ידי עורכי דין או טוענים רבניים.

9.      אגרות

ניהול ההליך בפני בתי הדין הפרטיים כרוך בתשלום אגרות פתיחת תיק וניהול דיון, הנמוכות בדרך כלל מאלה הנהוגות במערכת בתי המשפט הרשמיים ובגופי בוררות אחרים בהם יושבים שופטים בדימוס וכדו'. ישנם בתי דין בהם תעריף האגרה נגזר מגובה סכום התביעה ולא פחות מסכום מינימלי קבוע, וישנם כאלה בהם התשלום הוא על שעות הדיון.

מומלץ לברר היבט זה מראש מול מזכירות בית הדין.

10.  ההליך בבית הדין

הרכבי בתי הדין כוללים בדרך כלל שלושה דיינים, אולם חלק מבתי הדין מאפשרים קיום דיון בפני דיין יחיד במקרים המתאימים ועל פי המדיניות ההלכתית הנהוגה בהם.

כאמור, בתי הדין נוטים לנהל את ההליך ברובו בעל פה ולשמוע ישירות את הצדדים, אולם ישנם בתי דין אשר מאפשרים גם הגשת כתבי טענות, כתבי ביניים וסיכומים.

בדרך כלל בשלב הראשון על התובע לשלוח לבית הדין כתב תביעה. חשוב להדגיש כי בית הדין אינו רשאי לפסוק לטובת התובע סעדים שלא ביקש. למשל, לא ניתן לפסוק סכום גבוה או סעד שונה שהתבקש. אשר על כן, במקרים מורכבים כדאי לקבל ייעוץ משפטי לפחות בנוגע לשאלה איזה סעד לבקש מבית הדין. במקרים רבים ניתן לבקש כמה סעדים ובית הדין יחליט לאיזה מהם זכאי התובע.

כתב התביעה ישלח לנתבע שיתבקש לחתום על הסכם בוררות. לאחר ששני הצדדים יחתמו על הסכם בוררות, הם מוזמנים על ידי בית הדין לדיון ראשוני, ובהתאם לצורך נקבעים על ידו דיונים נוספים, מוזמנים עדים ומומחים ונערכות חקירות והשלמת ראיות.

במהלך הדיונים על הצדדים לפרוס בפני בית הדין את כלל הטענות והראיות שבידיהם. אל תהססו להביא עדים, בכללם אלה שמוגדרים פסולים לעדות, ולהציג כל ראיה וטענה שבידיכם, בית הדין יחליט האם הם קבילים על פי ההלכה אם לאו.

מזכירות בית הדין היא השולחת לצדדים את מועדי הדיונים, את החלטות הדיינים, ומקבלת ומעבירה את המסמכים הנשלחים אליה על ידי הצדדים.  

ישנם בתי הדין הנותנים פסקי דין בעל פה לקראת סיום הדיונים, במיוחד בסכסוכים בעלי היקפים כספיים לא גבוהים, וישנם בתי דין השולחים לצדדים פסקי דין כתובים ולעיתים אף מנומקים, זמן מה לאחר סיום הדיונים.

אם הנכם מעוניינים לערער על פסק הדין, ישנם בתי דין המאפשרים ערעור בפני הרכב אחר של אבות בתי הדין, וישנם בתי דין שבהם לא נהוגה ערכאת ערעור – כל בית דין על פי נהליו והמועדים הקבועים בו.

11.  הסתייעות במומחים

ישנם מקרים בהם ההכרעה בסכסוך על ידי בית הדין מחייבת חוות דעת מומחים – ליקויי בניה, נזקי גוף, נזקים ממוניים לרכב, ירידות ערך, חובות הפסדים כלליים למיניהם ועוד.

שלא כמו בבתי המשפט, בהם לעיתים התקנות מחייבות את הצדדים להגיש חוות דעת מומחה בצירוף לתביעה, הרי שבבתי הדין אין חובה כזו. גם כאשר הצדדים מגיעים עם חוות דעת מטעמם, במרבית המקרים בית הדין ימנה מומחה מטעמו ולא יסתמך על חוות הדעת של הצדדים, העשויות להיות מוטות לצד זה או אחר.

לעיתים לצורך גיבוש הסעד המבוקש אין מנוס מפניה למומחה מטעמכם, אך כאשר אין הכרח בדבר, רצוי לשקול היטב האם ההשקעה משתלמת.

12.  הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין

בתי הדין ממעטים לפסוק הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, ועושים כן רק במקרים חריגים מאד של התנהלות לא תקינה בעליל של הצד שכנגד, לפני ובמהלך הדיון. 

לכן, מומלץ לשקול היטב את סיכויי התביעה בטרם הגשתה וכן לשקול את כדאיות ההסתייעות בעורך דין המגדילה את נפח ההוצאות על ההליך.

13.  תוקף פסק הדין

במידה והצדדים חתמו על הסכם בוררות אשר על בסיסו התנהל הדיון וניתן פסק הדין על ידי הדיינים, הוא מחייב אותם ככל החלטה שנתנה במערכת משפטית רשמית במדינת ישראל.

על מנת לממש את פסק הדין בהוצאה לפועל, יש להגיש אותו לאישור בית המשפט שלו הסמכות לדון בעניין שנדון במסגרת הבוררות (בית משפט שלום/מחוזי/ בית דין לעבודה וכו' – על פי  מהות וסכום התביעה).

ניתן גם להגיש בקשה לביטול פסק הדין בפני בית המשפט שלו הסמכות לדון בעניין שנדון במסגרת הבוררות, אך זאת רק אם טרם חלפו 45 ממועד מתן פסק הדין.

14.  כמה מילים לעורכי הדין המייצגים לקוחות בפני בתי הדין

1. סדרי הדין בבתי הדין שונים מסדרי הדין הנהוגים על פי תקנות סדרי הדין האזרחיים בבתי המשפט. לכל בית דין סדרי דין משלו, ומומלץ לברר זאת מראש מול מזכירות בית הדין.
2. מדיניות מרבית בתי הדין, בשונה מבתי המשפט, הינה לשמוע ישירות את בעלי הדין עצמם, לחקור בכוחות עצמם את הצדדים, את העדים והמומחים ולאפשר לעורכי הדין להשלים טיעונים וחקירות רק לאחר מכן.
3. בתי הדין מעלים ושוקלים את כלל הטענות ההלכתיות המשפטיות הרלוונטיות גם אם הצדדים לא העלו אותם בעצמם, ולכן אין הכרח כי עורך הדין יהיה אמון על ההלכות הרלוונטיות, ואכן במקרים רבים עורכי דין שאין להם כל היכרות עם המשפט העברי מייצגים באופן מקצועי בבתי הדין.
4. תרומתו העיקרית של עורך הדין במסגרת בתי הדין, אינה בהדגשת הנקודות שבמחלוקת ובניסיון לקעקע את גרסתו ודרישותיו של הצד שכנגד, אלא בהתמקדות בסיוע ללקוח לאסוף ולהציג את העובדות והראיות, לנפות את הטענות שאינן ממין העניין, ולנסח ולחשב את הסעדים הנתבעים באופן שיטתי, מקיף וממוקד.

15.  קישורים מועילים

אתר רשת ארץ חמדה גזית – כולל את הסכם הבוררות, סדרי הדין, מדיניות הלכתית, פסקי דין רבים פרטים על בתי הדין של הרשת, דרכי יצירת קשר עם מזכירות בית הדין.

אתר איגוד בתי הדין לממונות – כולל טפסים, פרטי קשר עם בתי הדין, הסברים על בתי הדין ועוד.

פסקים – אתר הכולל מאגר פסקי דין של בתי דין רבניים

הקליניקה לסיוע אזרחי על פי המשפט העברי – קליניקה משפטית הפועלת בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן ומעניקה ייעוץ משפטי ללא תשלום למעוניינים להתדיין בפני בתי דין לממונות.