מחשב נייד שניזוק

השאלה:

שלום. לפני מספר שנים ניהלתי גן של משרד החינוך. כמנהלת הגן הייתי אחראית על כל נושא הכספים בגן (לכן בסיפור הזה אני גם התובע וגם הנתבע) ברוב הימים הייתי מביאה את המחשב האישי שלי לגן, על אף שהיה בגן מחשב נייח. כיון שהיו לי חומרים שלי על המחשב, והיה לי יותר נח לעבוד עם נייד מאשר עם נייח. ככלל אף ילד כמובן לא נגע במחשבים (לא שלי ולא של הגן). באחד הימים סיימתי את עבודתי על המחשב הנייד, והנחתי אותו בצורה לא בטיחותית על המחשב הנייח - מקום שאף ילד לא נוגע אף פעם!! באותו יום החליטה אחת האמהות על דעת עצמה להיכנס לאזור של המחשב (פינה שהיתה מרוחקת בגן- ולא היו נכנסים אליה בדרך כלל). בכניסתה הלא זהירה, משכה חוט שהיה מחובר שם לחשמל והפילה את המחשב הנייד שלי- ובכך קבעה את מותו. שאלתי היא על מי אחריות התשלום בעבוד המחשב? ובאיזה סכום? (האם סכום הקניה של מחשב חדש? האם כולל נזקים של חומרים שהיו שמורים בו) בתודה מראש 

תשובה:

אין להשיב בדיני ממונות ללא שמיעת שני הצדדים, ולכן נכתוב רק את עקרונות הדין.

על אילו נזקים משלמים?

אדם נחשב מועד לעולם וחייב לשלם על נזקיו. לכן, מי שנכנס לרשות חברו, בודאי אם נכנס למקום שלא הורשה להיכנס אליו, נחשב אשם בנזק אע"פ שלא התכוון להזיק (חו"מ סימן שעח סעיפים א-ו. וראה גם סימן תיב סעיף ב).

הפיצוי שעל המזיק לשלם צריך להיות כפי עלות החפץ שניזק אילו היה נמכר, ולכן על מי שמזיק מחשב משומש לשלם את עלות המחשב כפי שהוא- משומש (כלומר מחשב מיד שניה)[1].

תשלום על תוכנות וחומרים השמורים במחשב

תוכנות וחומרים השמורים על המחשב- אם מדובר בתוכנה שמשלמים עליה אז על המזיק לשלם גם את עלות התוכנה (מערכת הפעלה, אופיס וכדומה). וכן קבצים שנרכשים בכסף כגון תמונות שהורדתן כרוכה בעלות כספית- על המזיק לשלם גם עליהן.

אולם דברים שיצר אותם המשתמש, אם הייתה אפשרות למכור אותם תמורת תשלום, חייב המזיק לשלם את ערכם. אבל אם מדובר בחומרים פדגוגיים שבדרך כלל לא מקובל למכרם בכסף, נראה שאין דרך להחשיב אותם כנזק כספי אלא כגרמי של עבודה שהיוצר יצטרך כעת להשקיע כדי לשחזר את החומר[2], אע"פ שאין לשום את החומר שאבד בשומא כספית- כיוון שנגרם כעת צורך בעבודה מחודשת כדי ליצרו חייב המזיק מדינא דגרמי או גרמא על שעות העבודה. בדינא דגרמי הכלל הוא שאין לחייב אם הנזק נעשה שלא בכוונה (חושן משפט סימן שפו סעיף א בש"ך שם סק"א), ולכן על דברים כאלו אי אפשר לחייב[3]. אולם לצאת ידי שמים מוטל על המזיק לפצות את הניזק גם על חלקים אלו של ההפסד (וכן כתב בתשובות והנהגות לגר"מ שטרנבוך, חלק ד סימן קנב, שראוי לשלם לצי"ש על גרמי בשוגג).  

אבל אם ישנה אפשרות לשחזר את הקבצים שעל המחשב על ידי טכנאי מחשבים שיעבוד על המחשב- כתב הרב אשר וייס (מנחת אשר שם) שיש לחייב את המזיק בעלות זו אם היא עלות סבירה שאדם מוכן להשקיע כדי לשחזר לעצמו את הקבצים, משום שהשווי של קבצי המחשב הוא מה שהיו מוכנים הבעלים לשלם עבורם.

סיכום

נראה שהמזיק צריך לשלם עלות מחשב משומש וכן את עלות שחזור החומרים שנמצאים על המחשב הישן אם יש אפשרות לשחזר בסכום סביר. אם אין אפשרות לשחזר את הדיסק הקשיח אז המזיק ישלם את שווי התוכנות שניתן לקנות בכסף, ואילו עבור חומרים שהם עבודה אישית של הבעלים, אם יש להם ערך כספי- על המזיק לשלם וצריך להעריך מ הסכום שבוודאי יכול היה הזיק להרוויח ממכירת העבודות. אם אין להם ערך כספי- ראוי לשלם, כדי לצאת ידי שמים, שווי של שעות העבודה שיצטרך כעת הבעלים להשקיע מחמת אובדן החומרים, במידה והמזיק מאמין לניזק שזה הנזק שנגרם לו. למעשה כיוון שקשה לכמת את ההיזק בסכום ברור נראה שראוי שהמזיק ישלם סכום סמלי שיניח את דעת הניזק.[4]

הרב יובל חסיד