פועל שהזיק תוך כדי תיקון

שאלה

שלום רב, הבת שלי הלכה לחנות כלבו להחליף סוללה בשעון. מדובר בשעון איכותי שעולה מאות שקלים. בזמן הפתיחה של השעון, העובד בחנות הפיל את המחוגים של השעון, ולא הצליח להחזיר אותם. הבת שלי הלכה לשען מקצועי, והוא אמר שזה נזק שאי אפשר לתקן. האם יש לעובד חובה לפצות על הנזק?

תשובה

לא ניתן להכריע בדיני ממונות ללא שמיעת שני הצדדים, ונענה לפי מה שכתבת.

במסכת בבא קמא דף צט עמוד ב נאמר: " אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: טבח אומן שקלקל - חייב, ואפילו הוא אומן כטבחי ציפורי. ומי אמר רבי יוחנן הכי? והאמר רבה בר בר חנה: עובדא הוה קמיה דרבי יוחנן בכנישתא דמעון, ואמר ליה: זיל אייתי ראיה דממחית לתרנגולים ואפטרך! לא קשיא: כאן בחנם, כאן בשכר" מבואר בגמרא שאומן שהזיק לחפץ שניתן בידו לתיקון חייב לשלם. אם הוא עשה בחינם וקלקל- מומחה פטור ומי שלא מומחה חייב. ואם האומן נוטל שכר- גם אומן חייב לשלם. וכן נפסק בשולחן ערוך חושן משפט סימן שו סעי' ד: "המוליך חטים לטחון, ולא לתתן, ועשאן סובין או מורסן; נתן קמח לנחתום ועשאו פת נפולין; בהמה לטבח, וניבלה; בשכר, חייבים לשלם דמיהם. ואם שחט בחנם, אם היה טבח מומחה, פטור; ואם אינו מומחה, חייב".

אולם העובד מחוייב בתשלום רק אם הנזק נגרם ברשלנות, נזק שלא נגרם ברשלנות לא מחייב את העובד בתשלום. כתב הרמ"א (חושן משפט סימן שו סעי' ח): "הנותן מעות לחבירו לכתוב לו ס"ת ונמצא בו טעות, וצריך לשכור אחר שיגיה אותו, אם הם טעיות שדרך סופרים לטעות, אין הסופר חייב כלום. אבל אם טעה כל כך שאין דרך לטעות, חייב" מכאן שטעויות רגילות שלא נובעות מרשלנות לא מחייבות את הפועל בתשלום אך טעויות מעבר לרגיל ולמצוי מחייבות את הפועל בתשלום.

לפי זה כיוון שהעובד בחנות הכולבו עובד בשכר ומהסיפור שסיפרתם נראה שהיתה רשלנות, העובד צריך לשלם, אך החובה לשלם אינה כמו שעולה שעון חדש, אלא כמו שעולה שעון משומש במצב שבו היה השעון לפני הנזק.

(שאלה נוספת שיש לשאול אך לא נשאלנו היא האם החובה מוטלת על העובד או על בעל החנות).

שאלה

שלום רב, הבת שלי הלכה לחנות כלבו להחליף סוללה בשעון. מדובר בשעון איכותי שעולה מאות שקלים. בזמן הפתיחה של השעון, העובד בחנות הפיל את המחוגים של השעון, ולא הצליח להחזיר אותם. הבת שלי הלכה לשען מקצועי, והוא אמר שזה נזק שאי אפשר לתקן. האם יש לעובד חובה לפצות על הנזק?

תשובה

לא ניתן להכריע בדיני ממונות ללא שמיעת שני הצדדים, ונענה לפי מה שכתבת.

במסכת בבא קמא דף צט עמוד ב נאמר: " אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: טבח אומן שקלקל - חייב, ואפילו הוא אומן כטבחי ציפורי. ומי אמר רבי יוחנן הכי? והאמר רבה בר בר חנה: עובדא הוה קמיה דרבי יוחנן בכנישתא דמעון, ואמר ליה: זיל אייתי ראיה דממחית לתרנגולים ואפטרך! לא קשיא: כאן בחנם, כאן בשכר" מבואר בגמרא שאומן שהזיק לחפץ שניתן בידו לתיקון חייב לשלם. אם הוא עשה בחינם וקלקל- מומחה פטור ומי שלא מומחה חייב. ואם האומן נוטל שכר- גם אומן חייב לשלם. וכן נפסק בשולחן ערוך חושן משפט סימן שו סעי' ד: "המוליך חטים לטחון, ולא לתתן, ועשאן סובין או מורסן; נתן קמח לנחתום ועשאו פת נפולין; בהמה לטבח, וניבלה; בשכר, חייבים לשלם דמיהם. ואם שחט בחנם, אם היה טבח מומחה, פטור; ואם אינו מומחה, חייב".

אולם העובד מחוייב בתשלום רק אם הנזק נגרם ברשלנות, נזק שלא נגרם ברשלנות לא מחייב את העובד בתשלום. כתב הרמ"א (חושן משפט סימן שו סעי' ח): "הנותן מעות לחבירו לכתוב לו ס"ת ונמצא בו טעות, וצריך לשכור אחר שיגיה אותו, אם הם טעיות שדרך סופרים לטעות, אין הסופר חייב כלום. אבל אם טעה כל כך שאין דרך לטעות, חייב" מכאן שטעויות רגילות שלא נובעות מרשלנות לא מחייבות את הפועל בתשלום אך טעויות מעבר לרגיל ולמצוי מחייבות את הפועל בתשלום.

לפי זה כיוון שהעובד בחנות הכולבו עובד בשכר ומהסיפור שסיפרתם נראה שהיתה רשלנות, העובד צריך לשלם, אך החובה לשלם אינה כמו שעולה שעון חדש, אלא כמו שעולה שעון משומש במצב שבו היה השעון לפני הנזק.

(שאלה נוספת שיש לשאול אך לא נשאלנו היא האם החובה מוטלת על העובד או על בעל החנות).