שאלה בדבר צוואה הדדית

שאלה

שלום וברכה, בעניין צוואה הדדית: אשתי ואני פנינו לעו"ד על מנת לערוך צוואה הדדית. התייעצתי עם תלמיד חכם כיצד לתת לה תוקף הלכתי, והוא הפנה אותי לאתרכם. מצאתי באתר חומר רב, ובין היתר את מאמרו של הרב ד"ר ורהפטיג ואת הנספח של הרב צבי יהודה בן יעקב.

ברצוני לשאול:

1. האם עדיף לצרף לצוואה האזרחית את הנספח הקצר או את הנוסח המלא?
2. האם יש לבצע מעשה קניין בפועל? אם כן – כיצד?
3. בנספח הנ"ל אין התייחסות לחתימת עדים כשרים, מדוע?
4. בהנחה שכל אחד מבני הזוג מצווה את כל הרכוש לבן זוגו ולא לילדים – אם לא מבטלים את התלות בין הצוואות, מה יהיה תוקף הצוואה השנייה לאחר פטירת אחד מבני הזוג? האם ניתן לערוך בה שינויים (שהרי המוטב כבר אינו בחיים)? השאלה מתייחסת לדברי הרב ורהפטיג על בעיות הלכתיות וביטול למפרע, ולא היה לי ברור באילו מקרים מדובר.
5. האם ניתן ליצור קשר טלפוני לקבלת מענה מפורט יותר?

תשובה

להלן המענה לשאלותיך כסדרן:

1. בחירת נוסח הנספח

הנספח של הרב בן יעקב שליט"א נועד להתווסף לצוואה אזרחית קיימת כדי להעניק לה תוקף הלכתי, בעוד שהנוסח של הרב ורהפטיג הוא צוואה העומדת בפני עצמה. במידה ואתה בוחר בנספח של הרב בן יעקב, עליך לוודא שאין בצוואה החוקית סעיפים הסותרים את עקרונות הצוואה ההלכתית (כפי שצוין בהערת השוליים שם). מבחינת העדיפות ההלכתית – שני הנוסחים מעניקים מעמד שווה לצוואה.

2. מעשה קניין

על פי ההלכה, יש לבצע מעשה קניין כדי לתת תוקף להתחייבות. הקניין המקובל הוא "קניין סודר" (בו המקנה מגביה חפץ של הקונה). בתוך נוסח הצוואה משולבים בדרך כלל מעשי קניין נוספים (כגון "אודיתא"). לפירוט נוסף על משמעות מעשי הקניין, ניתן לעיין בקישור הבא: https://dintora.org/Show_article/1039.

3. חתימת עדים כשרים

הצורך העיקרי בעדים כשרים בצוואה הוא כדי למנוע ערעורים עתידיים על אמיתותה (כפי שהוסבר כאן: https://dintora.org/Show_article/1189). נראה שהסיבה לכך שבנספח של הרב בן יעקב לא הושאר מקום לעדים היא משום שמדובר בנספח לצוואה חוקית שכבר חתומה ומאומתת כדין, מה שמקטין מאוד את החשש לערעור. עם זאת, תמיד ניתן וראוי להוסיף חתימת עדים כשרים ליתר ביטחון.

4. תלות בין הצוואות ושינויים עתידיים

התלות ההדדית בצוואות נועדה בראש ובראשונה להבטיח שכל עוד שני בני הזוג בחיים, לא ישנה אחד מהם את דעתו ללא ידיעת השני. לאחר פטירת הראשון, הצוואה ממומשת והרכוש עובר לבן הזוג הנותר. בשלב זה, היורש הופך לבעלים גמור על הרכוש ויכול לעשות בו כרצונו, כולל כתיבת צוואה חדשה. לכך התכוון הרב ורהפטיג – הבעיות ההלכתיות עלולות להתעורר אם הצד שנותר בחיים יבצע פעולות הסותרות את ההסכם ההדדי המקורי באופן שעלול לערער את תוקף ההקנאה הראשונית.