כיצד יש לסדר צוואה הלכתית ואיזה קניין יש לעשות עליה

מספר שאלות בנוגע לנוסח הצוואה

שאלה:

שלום וברכה קראתי את נוסח הצוואה של הרב בן יעקב המופיע באתר. ורצוני לשאול:

1. איך מתבצעים הקניינים בפועל בשעת עריכת הצוואה. קניין סודר בכליו של מי ואיך? קניין אגב?. קניין אודיתא? והאם צריכים עוד קנינים?

2. איזה קניינים יש לעשות כשמוריש קרקע, דירה, וכדומה כשאינו נרשם בטאבו האם קניינים רגילים כסף וכו' איך זה פועל.

3. האם לא עדיף יותר לכתוב מהיום ולאחרי מותי או שאין הבדל בין מהיום ושעה לפני מותי ומה יותר טוב.

4. האם כדאי להזכיר שגם רוצה שהצוואה תחול גם על פי החוק שחל המדינה כדי למנוע בעיות?

 תודה

תשובות:

צוואה הלכתית היא שטר הלכתי סבוך ובתשובה זו לא נסביר כיצד הצוואה פועלת ומדוע יש צורך בכל פרט מפרטיה.

1. בצוואה יש כמה קניינים: האחד הוא סודר ושטר קניין, והשני הוא אודיתא= הודאה (והסודר מועיל לתת גם לו תוקף).

הסודר צריך להיות ב'כליו של קונה' (שולחן ערוך חושן משפט קצה, ב) אך המנהג הוא שעושים קניין עם כלי העדים (רמ"א חושן משפט קצה, ג). בטעם הדבר שמועיל קניין סודר בכלים של העדים נאמרו מספר טעמים ונזכיר אותם בראשי פרקים ממש:

א. לא צריך דווקא כליו של קונה, אלא העיקר הוא שהמקנה יקבל כלי של אחר ולא יעשו קניין בכלים של המקנה, ומדין 'עבד כנעני'. (קצות החושן קצה, ט)

ב. העדים זוכים במעשה הקניין עבור הקונה (סמ"ע קכג, כא).

ג. העדים מזכים את הסודר עבור הקונה דרך המקנה (נתיבות קצה, א).

בשטר צוואה הקניין נועד להקנות את הדברים שסודר יכול לקנות ולא שטר (מטלטלין), להחיל את כל החיובים עוד בטרם החתימה על השטר, ולהוות קניין על ההודאה (ראו בנוסח הצוואה שכתב פתחי חושן בהלכות ירושה סוף פרק ד הערה 20). כמו כן הקניין מראה גמירות דעת של המצווה ומאפשר לעדים לכתוב את השטר (ראו שולחן ערוך חושן משפט לט, ג).   

2. אם מוריש נדל"ן שלא רשום בטאבו מועיל קניין שטר, או קניין סודר.

3. ראשית למרות שלא שאלת יש לציין שצריך לכתוב בצוואה דווקא מהיום ושעה אחת קודם מותי. אם יכתוב רק שעה אחת קודם מותי קניין סודר לא יכול לחול על העתיד, כמו כן אם לא יהיה שפוי שעה לפני מותו אין תוקף למתנה, ולכן נוסח זה לא מועיל.

בנוגע להבדל בין שעה קודם מותי או לאחר מותי בגמרא מובא נוסח מהיום ולאחר מותי, ומפרשת הגמרא שהכוונה היא שמקנה את הגוף למקבל מהיום, והפירות יעברו למקבל רק לאחר המוות.

נוסח של מהיום ושעה אחת קודם מותי מוזכר בשו"ת הרא"ש (פד,ד) בעניין אחר. נחלקו האחרונים כיצד לפרש נוסח זה: קצות החושן (רפא, ח) הסביר שהמתנה תחול מהיום בתנאי שכותב הצוואה לא יחזור בו. אך הנתיבות (רפא, יא) כתב שאין כלל הבדל בין מהיום ולאחר מותי ובין מהיום ושעה לפני מותי בשני הנוסחים הכוונה היא שהקניין יתחיל היום ויסתיים אחר כך.

אם כן לפי קצות החושן יש עדיפות לנוסח של שעה לפני מותי. אולם בכל הנוסחאות מוסיפים את התנאי שהמצווה יכול לחזור בו (ע"פ הרמ"א חושן משפט רנז, ז) וכיוון שכן שני הנוסחים שווים לכאורה.

למעשה יש צוואות שכתבו נוסח של לאחר מיתה או הדגישו שהגוף נקנה עכשיו והפירות לאחר מיתה (ראה פתחי חושן נוסח הצוואה אחרי פרק ד: "מהיום אם לא אחזור בי עד שעה אחת קודם מותי - את גוף הנכסים המפורטים להלן, לאנשים המפורטים להלן, כל דבר לפי קנינו באופן המועיל ביותר, עפ"י דין תורה ותקנת חז"ל, ובפירות יזכו לאחר מיתתי", וראו את נוסח הצוואה של הרב אתמר ורהפטיג כאן) ויש נוסחאות שהעדיפו את הנוסח של שעה לפני מותי. למעשה, אם יש את התנאי של 'אם לא אחזור בי, לא נראה שיש הבדל משמעותי בין הנוסחאות.

4. אם סתם מזכיר שכך הוא רוצה- אינו מועיל ואינו מזיק.

כך כתב כתב 'פתחי חושן' בנוסח הצוואה הערה 6: " ... ואיני מבין מה מועיל גילוי רצונו בזה, דממה נפשך אם עשה קנינים המועילים הרי היא תקיפה (=הלכתית) גם אם לא גילה דעתו ורצונו, ואם לא עשה קנינים באופן המועיל, מה מועיל בגילוי דעתו, ומסתבר שגם בחוקי המדינה אינו מועיל במה שמגלה דעתו ורצונו שיועיל".

לכן עליך לדאוג שנוסח הצוואה יהיה תקף ע"פ החוק. הרב בן יעקב כתב שהנוסח שלו תקף אף לפי החוק ואני מעריך שהרב בדק זאת אצל מומחים למשפט ישראלי.

להשלמת התמונה אעתיק כאן דברים שכתב הרב איתמר ורהפטיג באתר דין תורה בנוגע לתוקף החוקי של הצוואה:

" ה. מעמדה החוקי של הצוואה

אף על פי שמבחינה הלכתית, מדובר במתנה או התחייבות, נשתמש להלן גם בלשון ציווי, ("אני מצווה"). כדי שיחול על הצוואה שלפנינו חוק המדינה, קרי חוק הירושה, תשכ"ה-1965. כלומר, הצוואה תקפה גם על פי חוק המדינה. חוק הירושה קובע שהצוואה תקבל תוקף חוקי לאחר מותו של אדם, רק אם יינתן צו קיום צוואה על ידי רשם לענייני ירושה. בהסכמה בכתב של הצדדים המעורבים בעניין לאחר מות המוריש, אפשר לקיימה גם בבית דין רבני (ראו סעיף 155 לחוק הירושה). הליך קיום הצוואה כולל בין היתר פרסום ברבים של הגשת הבקשה ומתן אפשרות לכל אדם להתנגד לקיום הצוואה, למשל בטענה שאותו אדם מחזיק צוואה מאוחרת יותר של המצווה.[1]

כדאי מאוד לכותב הצוואה להיוועץ גם בעורך דין, כדי שזו תעמוד גם בדרישות החוק. כך, למשל, החוק[2] קובע שלא יהיה תוקף להוראה בצוואה המזכה אדם שלקח חלק בעריכת הצוואה או בן זוג של אדם זה. כמו כן החוק אינו מאפשר לבית דין רבני לדון בקיום צוואה כאשר אחד היורשים או יותר הם קטינים, ובמקרה כזה יש להיוועץ ברב ובעו"ד.[3]"