תשלום בעל מרפאת שיניים לועד הבית

תשלום בעל מרפאת שיניים לועד-הבית

שאלה

אחד הדיירים בבניין הפך את דירתו למרפאת שיניים ויש לו דירה נוספת שבה הוא גר. הוא עובד במרפאה וגם משכיר אותה לרופאים נוספים, האם הוא צריך לשלם יותר לוועד הבית עבור הדירה שהפכה למרפאה, למשל, בגלל השימוש של הפציינטים שלו במעלית?

תשובה

על פי ההלכה (שו"ע חו"מ קסא, ג; שם קסג, ג; וראו שו"ת משכנות ישראל, טז) את תשלומי ועד הבית יש לחשב לפי ההנאה של הדיירים מהרכוש המשותף בבניין ותחזוקתו. ועל כן ראוי היה לבדוק את מידת ההנאה של כל משפחה מכל אחד מהשירותים לפי מספר הנפשות, או לפי שטח הדירה או לחייב בתשלום אחיד לכל משפחה כיון שזהו שירות שכל הדיירים נהנים ממנו בשווה, ללא התחשבות בכל אחד מהפרמטרים הללו.

אלא שבפועל נהגו בהרבה בניינים לחשב את התשלום לפי מספר חדרים או לקבוע תשלום שווה לכל הדירות. נציין שסעיף 58 לחוק המקרקעין קובע שיש לחלק את התשלומים לועד הבית לפי גודל הדירה (במטרים) אך הוא מאפשר לועדי הבתים לקבוע דרכים אחרות לגבייה.

כיון שכך נראה שבמקום שגובים תשלום לפי מספר חדרים אין מקום לחייב את בעל המרפאה בתשלום נוסף ללא סיבה, כשם שלא אומדים את ההנאה של הדיירים האחרים. אמנם במקרה שהמרפאה אכן גורמת להוצאות נוספות וניכרות כגון לכלוך ושימוש רב בחשמל, יש מקום לחייב את בעליה בתשלום על כך. לפי בירור שערכנו, גם לפי החוק יש מקום לחייב בית עסק בתשלום נוסף לוועד בית.

לגבי הזכות של דיירי הבניין להתנגד לפתיחת מרפאה בבניין משותף נציין את הכרעת הפוסקים: שו"ת ציץ אליעזר (י, כה), דרכי חושן (א, עמ' רכה) ועמק המשפט (שכנים סימן לב) כתבו שהשכנים אינם יכולים להתנגד. אולם, בפסק דין של בי"ד הרבני באשדוד נחלקו הדעות, וברוב דעות הוכרע שהשכנים יכולים להתנגד (תחומין ג, עמ' 255 ואילך; ועיינו עוד בשו"ת משכנות ישראל סימן יד; שורת הדין י, עמ' שסב) או להתנות את הסכמתם לפתיחת המרפאה בכך שהבעלים ישלמו לוועד הבית תשלום גבוה יותר.