הגנת 'בא במחתרת' קיימת רק בהורג גנב שנכנס לרשות בעל הבית, ולא כשהגנב גנב חפץ מחוץ לרשות בעל הבית, אפילו במקרה שהגנב חמוש. גנב הפורץ למכונית החונה ברחוב שאין בעליה בתוכה, אין ההורגו זכאי להגנת 'הבא במחתרת', אולם אם בעל המכונית נמצא בתוכה, הוא זכאי להגנת 'הבא במחתרת'. המאמר פורסם בכתב העת אמונת עתיך 133.

פרק המדיניות מתוך כתב העת ואדברה בעדותיך

במאמר נבחן היחס שבין המוסר להלכה בכתביהם של פוסקי הלכה ציונים־דתיים, מתוך בחינת יחסם לדוקטרינה של חסינות אזרחים, לפיה יש להגביל את המלחמה ולהוציא את האזרחים ממעגל הלחימה. המאמר נכתב במסגרת המכון ופורסם בכתב העת מורשת ישראל 18 גיליון 2

מכון משפטי ארץ בשיתוף לשכת עוה"ד מחוז ירושלים קיים ערב עיון בעניין ייצוג בבתי דין לממונות ועריכת חוזים וצוואות על פי ההלכה. כעת ההרצאות מתוך ערב העיון עלו לרשת

שמחים לפרסם מהדורה שנייה מתוקנת של החוברת של הרב אלישע אבינר שיצאה לאור במקור על ידי רשת צביה בשנת תשנ"ה

חוקרי המכון מציגים את עמדת התורה בשורה של סוגיות בפינה קבועה בתוכנית הבוקר של כאן מורשת עם בני טייטלבוים. כאן נביא קישורים לחלק מהפינות.

המאמר סוקר את המחלוקת בהלכה בעניין קנס לאדם שרצח את הוריו כדי לירש אותם

דיני הקניין הרגילים של ההלכה אינם מכירים במוניטין כנכס שיש בו ממש, אבל ההלכה עשויה להכיר בתוקפו של המוניטין מכוח מנהג או חוק. פורסם לראשונה בתחומין כרך מד - התשפ"ד

במאמר זה בוחן הרב סדן את עמדת ההלכה ביחס להעדפה מתקנת במגזר הציבורי והפרטי. המאמר פורסם בתחומין כרך מ"ב

שמחים לפתוח את ההרשמה למחזור השני של תוכנית לימוד הספר אורות החושן: עבודה וקבלנות, מאחלים הצלחה לכל המצטרפים והמצטרפות

החוק המודרני ממוקד בהשגת תכלית מסוימת. במקרה של חוק המקרקעין, מסתבר שמטרת החוק היא לצמצם אפשרות לעסקאות סותרות. מרשם המקרקעין משמש ככלי להשגת מטרה זו, ולכך משמשות גם הקביעות המשפטיות שמי שהסתמך על המרשם לא ייפגע. תפיסת ההלכה שונה מאוד מגישה זו, והיא קובעת זכויות וחובות בעיקר על פי הרקע והפעולות שבוצעו – ובמקרה של העברת בעלות, במעשה של קניין ובקיומה של גמירות דעת. גרעין ההלכה אינו עוסק בשאלה מה תהיה התוצאה החברתית, והוא משאיר זאת לתחום התקנות. נראה שבהצעה לקבל את חוק המקרקעין רק במקרים שבהם הוא משיג את התכלית של "תקנת השוק" יש משום איזון נכון בין שמירה על הגרעין היסודי של משפט התורה, לבין התקנות החברתיות שהחוק מציע.

השואל שאל על חובתו להשיב תוכנות שהוריד בלי לשלם, ורכוש הזולת שהשתמש בו.

הרב אברהם גיסר דן בשאלה האם חל דין במצרה על שוכר, כלומר האם המשכיר חייב למכור את ביתו דווקא לשוכר ולא לקונה אחר.

לעתים פועל מוזמן לעבודה אך אינו מצליח לבצע אותה כראוי או שמבצע אותה אך מתגלה שאין בה צורך, מה הם כללי התשלום במקרים אלו? ראשית אם הפועל פשע במלאכתו אינו זכאי לשכר. לעניין הגדרת פשיעה יש לקבוע את המקובל במדינה כגון סופר סת"ם שטעה בכתיבה מעבר למקובל לטעות וכדומה. אם הפועל לא פשע יש להבחין במספר מקרים: כאשר המלאכה לא צלחה מסיבות חיצוניות, כאשר עשה חלק ממלאכתו... מעבר לכך מובאים במאמר מספר דוגמאות מעשיות מפסקי דין הנוגעים בסוגיה זאת, וכן מובא דיון על מידת החיוב לשלם לפנים משורת הדין במקרה זה...

פעמים רבות אנו שומעים על אדם ששמו הוכתם ברבים על ידי פרסום באחד מכלי התקשורת. הדרך המקובלת להתמודד עם פרסום כזה היא הגשת תביעת דיבה בבית המשפט. האם יש ביסוס לתביעה כזו על פי דין תורה? המאמר דן בזכות לתקן תקנה לצורך פיצוי כספי למי שהוציאו עליו דיבה, והיחס לחוק לשון הרע כתקנת הקהל.

אחר מעמד מתן תורה הנשגב בפרשת יתרו, עוברת התורה לעסוק ב"קטנות", בפרטי ההלכות של פרשת משפטים. רבי אלעזר במדרש רבה הסביר קשר זה "שכל התורה תלויה במשפט". דווקא אחרי הקולות והברקים הענן והערפל יש הכרח לחזור לפרטיים הקטנים של המשפט, כי שם הא-לוהים. במאמר קצר מבואר כיצד דווקא קיומן של ההלכות הבנאליות-לכאורה, ההלכות העוסקות במשפט הן תנאי לקיומה של התורה. שפורסם בשבת בשבתו" שבת משפטים תש"ע

ספר החינוך מטיל את מצוות מינוי הדיינים על כלל הציבור, אולם, מתברר שישנה אחריות אישית לכל אדם על מערכת משפט התורה.

יש חסרון מהותי בעובדה שבתי הדין לממונות יכולים לדון מכוח חוק הבוררות בלבד. אולם, נראה שהדרך הנכונה לתקן עיוות זה אינה תיקון חוק הבוררות על ידי ביטול הצורך באישור הפסק או אף על ידי מתן זכות ערעור, אלא בהענקת סמכות זו בהסכמת הצדדים. פורסם בגיליון משרד המשפטים, פרשת דברים, תשס"ד, גיליון מס' 173

המקרים החוזרים ונשנים של כלבים שתקפו בני אדם, ואף גרמו למותם, עוררו את השאלה האם יש מקום להעניש את בעלי החיים התוקפים? במאמר זה נבחנת השאלה האם גם על בעלי חיים מוטלות חובות ובהתאם לכך גם עונשים או לא? המאמר פורסם בביטאון ישיבת מעלה אפרים.

רבים שואלים, מה ייחודו של המשפט העברי, ובמה הוא שונה משיטות משפט אחרות הנוהגות בעולם. שאלה זו מקבלת משנה תוקף על רקע האיסור החמור להזדקק לבתי משפט שאינם פועלים על פי דין תורה. במאמר זה, מוצגות על קצה המזלג שלוש סוגיות עקרוניות, המייחדות את המשפט העברי. מאמר זה פורסם ב"מעט מן האור".