קיזוז מס באופן עצמאי

[1] קשה לומר שזו שיטת היראים שכן אם היה סובר שמדובר על איסור דרבנן מהי הקושיא ממסכת כתובות? וניתן לדחוק שכיוון שב"ש הזכירו בדבריהם את הפסוק מדבר שקר תרחק ניתן ללמוד מכאן שדנו על איסור דאורייתא. אולם הדבר דחוק כיוון שניתן להסביר שהפסוק הובא כאסמכתא בעלמא.

שאלה

שלום, אני צריך לשלם מס הכנסה עבור השכרת דירות. אני מעוניין לקזז עצמאית מסכום המס שאשלם החזר מס שמגיע לי על תרומות (אני יכול לקזז בכך שארשום סכום קטן יותר של השכירות שקיבלתי, וממילא אשלם פחות מס). שתי שאלות : 1. האם מותר לי לקזז מסכום המס שאשלם תרומות שמגיע לי עבורם החזר מס (35% החזר) , יש לי קבלות אך איני יכול לבקש עוד החזר כי הן משנים קודמות (2017 ומטה). 2.האם מותר לי לקזז מסכום המס שאשלם תרומות שמגיע לי עבורם החזר מס (35% החזר) ואני יכול לקבל עבורם החזר כי הם מהשנים האחרונות. תודה רבה

תשובה

1. לא. החזר מס הוא הטבה שהמדינה נותנת לאזרח והיא קבעה את הכללים לנתינת ההטבה, ולכן אם עבר המועד לקבלת ההטבה אין זכות לקזז.

2. אין בכך איסור גזל שכן אדם פרטי רשאי לקזז חובות שיש לו עם חברו.

איסור שקר- התורה ציוותה אותנו להתרחק ככל יכולתנו משקר, וזו מידה מגונה.

לא ברור לי מהשאלה מדוע אתה רוצה לעשות כך, האם זה מטעמי נוחות או שאתה מרוויח מכך. אם זה רק מטעמי נוחות אין להתיר. אך אם יש לך רווח מכך, ומצד שני ברור לחלוטין שלא נגרם נזק למדינה (לא תמיד כל השיקולים של מס הכנסה ידועים לך ורק יועץ מס מוסמך יוכל לומר בוודאות שאכן אין פגיעה ממונית) ישנה שיטה בראשונים שאין בכך איסור. בבית דין ישנו איסור לשקר אפילו למען הוצאת דין צדק (ראו מסכת שבועות דף ל ע"ב) אבל במקרה של תצהיר הניתן לרשויות המדינה, שלא עשוי להיגרר ממנו שום נזק בשום צורה, סובר היראים (מצוה רלה) שאין בכך איסור שקר:

" ...וצריך לתת לב בזה הענין שיוכל לבוא שקרו לידי היזק. ... אבל שקר שאינו בא לידי רעה לא הזהירה תורה עליו ... והא דתניא בכתובות פ"ב [ט"ז ב'] 'כיצד מרקדין לפני הכלה ב"ש אומר כמות שהיא וב"ה אומר כלה נאה וחסודה ... אמרו ב"ש לדבריכם הרי שהיתה חגרת או סומא היאך יאמר כלה נאה וחסודה והתורה אמרה מדבר שקר תרחק' ההיא יש בו רעה לבריות כדברי ב"ש שנראה כגונב דעת הבעל".

כלומר, כאשר יש מראית עין שהוא גונב את דעת הבעל יש איסור שקר אפילו אם אין רעה הנגרמת לבעל אבל במקרה בו הרעה איננה לפנינו כלל, אולי יש מקום להתיר בהגבלות הנ"ל שברור שלא נגרם נזק.

אף הגר"י פערלא (בפירושו על הרס"ג עשין כב) הביא מספר רב של מקורות מהש"ס ששיקרו לכאורה. ומכח המקורות הללו יצא לחדש שאין איסור שקר כאשר אין הדבר נעשה בפני בית דין, ולא גורם לנזק לאף אדם:

"... ולכן נראה לענ"ד עיקר כדכתיבנא דקרא דמדבר שקר תרחק לא קאי אלא לאזהרה לדיינים. אבל בעלמא ליכא איסורא דאורייתא אלא בעדים. משום אזהרת לא תענה ברעך עד שקר. או משום אונאת דברים ... או משום גניבת הדעת. כההיא דחולין (פרק גיד הנשה צ"ד ע"א) דיהב ליה טריפה ואמר דשחוטה היא וכיו"ב עיין שם דאסר ליה משום גניבת הדעת. דהו"ל בכלל אזהרת לא תגנבו. ... אבל כל זולת זה ודאי איסורא דאורייתא ליכא... ואפילו איסורא דרבנן אינו ברור אצלי בזה כל דלא הוי אלא פטומי מילי בעלמא ואין בהן הפסד כלל לשום אדם. אלא דדבר מגונה הוא. אבל איסורא ליכא אפילו מדבריהם...."

הגרי"פ מדגיש שמדובר על מידה מגונה, שהיא כידוע פעמים גרועה יותר מעבירה ספציפית.

הציץ אליעזר (חלק טו סימן יב) סבר שאסור לשקר בכל מקרה. הוא ציין לדברי רבינו יונה (שער שלישי סי' קפו)  שדן בעניין זה וכתב ששקר כזה אסור "... אך אין עונשם כעונש המשקרים ללא דבר". אמנם שלא כעולה מדברי הציץ אליעזר, לא ברור לגמרי האם כוונתו לאיסור ממש או שמא כוונתו למידה מגונה שהעונש עליה אינו כעונש של המשקרים ללא שום תועלת או גורמים נזק.

ה'תועפות ראם' (פירוש של רבי אברהם אבא שיף על ספר היראים) סבר שגם לדעת היראים ישנו איסור לשקר גם כאשר אין נזק לאף אחד אך האיסור הוא רק מדרבנן, וכן סבר הציץ אליעזר הנ"ל[1].

כמו כן ספר חסידים  (סימן תתרס) אסר שקר בכל אופן והפליג בעניין זה מאוד:

"כתיב (מלאכי ב' ו') תורת אמת היתה בפיהו. בפיהו ולא בפי אחר. לא יאמר אדם לחבירו תשאל לחכם פלוני ויאמר כמו שאני אומר כי שמא לא יאמר כן. וכן שנים שיושבים ובא אחד לא יאמר האחד הוא ילך מיד אחריך שמא לא ילך. כללו של דבר כל דבר שברשות אחר לעשות לא יתכן לומר פלוני יעשה כן שמא לא יעשה וכתיב (שמות כ"ג ז') מדבר שקר תרחק".

אמנם גם בדבריו לא ברור האם מדובר על מידה טובה לומר אמת ומידה מגונה לשקר או שמא מדובר על איסור דאורייתא או דרבנן שייתכן שלצורך תועלת מסויימת יותר.

להלכה, הציץ אליעזר כאמור אסר לכתוב שקר או להעלים נתוני אמת אפילו אם מעשה זה יגרום פגיעה בפרנסה, ולא יגרום שום נזק לאף אדם בעולם. וראו בדברי הרב בר שלום (כת"ע שערי צדק כרך יד עמו' 335), שהתיר לשקר בענייני מיסים כדי לקבל את מה שבאמת מגיע לו, כגון אם איבד קבלות להמציא קבלות פיקטיביות כדי לקבל ניקוי במיסים שבאמת מגיעים לו. באופן דומה גם אתה מבקש לקזז החזרי מס שבאמת מגיעים לך.

לסיכום, הכל מודים שלשקר זו מידה מגונה. אולם אם השקר הוא בעניין זניח יחסית, ולא נגרם שום נזק ויש למשקר תועלת רבה, נראה להקל בכך (כאמור הציץ אליעזר אסר בכל מקרה), אך אם חסר תנאי מכל התנאים - לא (התשובה נכתבה לפי דין תורה ולא ברור לי מה המצב החוקי).