על בית הדין מוטלת החובה להוציא את הדין לאמיתו. כתוצאה מכך, מוטל על ביה"ד לחקור ולבדוק ראיות המובאות בפניו. כמו כן, יכול ביה"ד לייעץ לנתבע ותובע אילו ראיות עליהם להביא כדי לזכות בדין.

במשפט הנוהג במדינת ישראל מקובלת "דוקטורינת הקטנת הנזיקין", על פיה, הניזק אינו זכאי לפיצוי על נזק שיכול היה למנוע. במאמר זה, נבחנת עמדת ההלכה בשאלה זו, והעולה ממנה הוא שאין פטור ברוח הדוקטורינה האמורה, אולם, ישנם מקרים בהם המזיק פטור, מסיבות אחרות.

במקרים רבים, יש הכרח להסתמך על עדות של קטינים, למשל, במקרה של תקיפת קטינים שלא נוכחים בה בגירים. במדינת ישראל מקובל להסתמך על עדותם של קטינים, אך במגבלות מסוימות - מה עמדת ההלכה בשאלה זו? בדרך כלל דורשת ההלכה עדות של שני גברים שומרי מצוות מעל גיל 13, אולם, התחומים מסוימים מתירה ההלכה להסתמך על עדותם של קטנים, למשל, במקרה של עדות על אדם שמת על מנת להתיר לאשתו להינשא (עגונה). ממקרים אלו ניתן לשאול עקרונות לקבלת עדות קטן במקרה הצורך.

איסור שפיכות דמים הוא מהחמורים שבאיסורי התורה, ובכלל זה שפיכות דמים של גוי. הסמכות להעניש גויים נתונה בידיו של השלטון, וליחידים אסור ליטול סמכות זו לידיהם, גם אם השלטון אינו פועל בנחישות מספקת כדי למגר את תופעות הטרור. עם זאת, מותר למתוח ביקורת על התנהלות המדינה, ובלבד שלא תינקט אלימות פיזית או מילולית.

המאמר עוסק במעמדם של חוקי מדינת ישראל ושל מערכת המשפט שלה.

האם מותר למנוע מפגש עם עורך דין לפני חקירה ולהכות חשוד תוך כדי חקירתו? האם הודאתו העצמית של אדם שניתנה תוך כדי לחץ קבילה? מסע בין דעות שונות בהלכה

מאמר זה בוחן את הגדרת "קו העוני" כפי שנקבעה על-ידי חכמי ישראל, לאורך תקופה הנמשכת על-פני כאלפיים שנה. לדבריו חכמי ישראל קבעו כי מי שאין לו יכולת כלכלית לפרנס את עצמו ואת בני ביתו, כלומר שאינו מסוגל לספק מזון וביגוד ברמות מינימליות הנחוצות לקיום, יוגדר כעני, וככזה הוא זכאי לתמיכה כספית מהקופה הציבורית לרכישת מזון וביגוד. לטענתו לאורך כל הדרך יש הגדרה אחת ויחידה של קו העוני, למעט מספר חריגים המכונים "עניים בני טובים". (המאמר פורסם בכתב העת בטחון סוציאלי מס' 89)

מטלת ביצוע היא חלק מהדרישות הלימודיות הבסיסיות של לימוד אזרחות בישראל. מטלת ביצוע כוללת סקירה של מאמרים טיעוניים (מאמרי דעה) בנושא הנחקר. במסגרת זו מוצע לתלמידים לבחון את עמדת המשפט העברי בנושא אותו הם חוקרים. במסגרת זו הובאו מספר נושאים של מטלות ביצוע נפוצות (כגון אלו המפורסמות באתר מט"ח) ומקורות מתוך המשפט העברי המתייחסים אליהם. להצעות נוספות לחצו על התג - לימודי אזרחות

מחקר זה מבקש להיענות לאתגר שהציב פרופ' שבתאי רוזן המנוח להציע "תיאוריה כללית על יחס היהדות וההלכה למשפט הבינלאומי". צורך דומה ניתן לזהות בשנים האחרונות גם בין פוסקי הלכה, מנהיגי קהילות וכמה חוקרים של המשפט העברי. המחקר הנוכחי מציע שיש אכן תחום הלכתי של 'יחס ההלכה למשפט הבינלאומי', המחקר מגדיר את התחום ומבקש לתרום תרומה יסודית ומשמעותית למחקר של התחום.

מחד גיסא, טוב שיש הקפדה על מינוי של דיינים ממגזרים שונים, ומאידך גיסא, דומה שהפוליטיזציה והמעורבות של בעלי עניין אישי במינויים פוגעים לעתים במי שאינו בעל קשרים.

על פי המשפט העברי יש לפרש חוזה בהתאם למשמעות העולה מלשונו, אלא אם הנסיבות החיצוניות מורות בבירור אחרת. בעקבות ביטול "הלכת אפרופים"

יש מקום מבחינת ההלכה למחאה והטלת חרם צרכנים על מחיר הקוטג'. אך כמובן שלא ניתן לכפות את מי שאיננו רוצה להיות שותף במחאה.

חלק א של העבודה עוסק בהגדרת קו העוני וההתפתחות שחלה בנושא. חלק ב . עוסק בנתינה לעני, הנתינה של הפרט והנתינה הציבורית.

טענת המאמר היא שכל המושגים בחושן משפט מורכבים מארבעה יסודות בלבד: קניין, חיוב, תנאי ושליחות (ויתכן שאף ממושג נוסף: שעבוד). לכך יש להוסיף את דיני הראיות, שלפעמים נושקים לדין המהותי. (פורסם בכתב העת אסיף ג)

משנתו הייחודית של הרב ולדנברג כוללת עיסוק שיטתי באורח יוצא דופן בשאלות היסודיות והיישומיות של מדעי המדינה בכלל ושל דת ומדינה בפרט. ובכלל זה התייחסות שיטתית לשאלות התיאורטיות והעקרוניות של היחס בין תיאוקרטיה ודמוקרטיה. לצד הדיון התיאורטי, הרב ולדנברג כפוסק הלכה בכיר וכדיין בבית הדין הרבני, עסק בשאלות הלכתיות קונקרטיות הנוגעות למעמדה ולהתנהלותה של מדינת ישראל. השוואה בין הדיון התיאורטי של הרב ולדנברג לבין הדיון ההלכתי מאפשרת לעמוד על נקודות המתח והממשק שבין תיאוקרטיה ודמוקרטיה, ועל ההבדלים בין תיאוריה ויישומה. העבודה נכתבה לשם קבלת תואר מוסמך במחלקה למדעי המדינה של אוניברסיטת בר-אילן.

לדעת רוב הפוסקים אין חובה לסייע לעני שיכול להיחלץ ממצבו הכלכלי הקשה על ידי עבודה. אולם, חובת הסיוע קיימת כאשר אדם נזקק לסיוע עקב מעשה או מחדל שלו בעבר. המאמר פורסם בכתב העת צהר, גיליון לא

ישנם פערים משמעותיים בין חובות הנאמנות שמטיל המשפט הישראלי על חב האמון לחובות הנאמנות שמטיל המשפט העברי עליו, פערים אלו והמשקל היחסי של כל אחת מחובות האמון בכל אחת משיטות המשפט, נובעים מתפיסות מנוגדות בנוגע לטבע האדם ולתכליתן של החובות שמטיל המשפט על חב האמון.

היוזמה להקמת בתי קזינו חוקיים אמנם תפגע בחברה הישראלית: המכורים להימורים ינוצלו עוד יותר, הגישה הקלה והחוקית להימורים תגדיל את החשיפה של הציבור לעולם מעוות זה, שבו אין משמעות לעבודה ומאמץ, אלא רק לגורל.

במשטר דמוקרטי הציבור הרחב מעורב בתהליכי קבלת ההחלטות, והדבר מאפשר ומצדיק במקרים מסוימים חשיפת עובדות מביכות על אנשי ציבור וקיומה של תקשורת חוקרת בפרט

נחלקו ראשונים ואחרונים בשאלה מי ממנה את מלך ישראל - האם הקב"ה, העם, או שמא שניהם? מחלוקת זו מבטאת מחלוקת עמוקה יותר לגבי מקור הסמכות של השלטון בעולם של אמונה – האם המקור הוא אלוקי או אנושי. פורסם בכתב העת אמונת עתיך 113, עמ' 84-91