מדריך הלכתי לשוכר ולמשכיר - חלק רביעי ואחרון. חלק זה עוסק בהפסקת השכירות על ידי אחד הצדדים קודם לתאריך שנקבע בחוזה. לחלקים נוספים לחצו על תג - מדריך ממוני מעשי

מדריך הלכתי לשוכר ולמשכיר - חלק שלישי. חלק זה עוסק בשאלה מה יכול לעשות שוכר כאשר המשכיר אינו מתקן את התקלות שבאחריותו. לחלקים נוספים לחצו על תג - מדריך ממוני מעשי

מדריך הלכתי לשוכר ולמשכיר - חלק שני. חלק זה עוסק בשאלה המצויה של חלוקת האחריות לתיקונים במושכר ולפתרונות במקרה שאחד הצדדים אינה מבצע את חלקו. לחלקים נוספים לחצו על תג - מדריך ממוני מעשי

מאמר זה הוא הראשון מתוך סדרה של המדריך ההלכתי לשוכר ולמשכיר. חלק זה עוסק בהגדרת השכירות, בדרכים שהיא נוצרת ובדמי השכירות. בחלקים הבאים נידונים סוגיות נוספות, כגון תקינות הדירה המושכרת וחובת התיקונים במקרה של תקלות, וכן בדרכי סיום השכירות ובאפשרות להעביר את השכירות לשוכר חלופי. מאמר זה פורסם בכתב העת אמונת עתיך 112.

אור לראש חודש אייר תשע"ז התקיים בעפרה ערב ההשקה של הספר "משפטי ארץ ד: חוזים ודיניהם", בשיתוף ועדת הקשר של לשכת עורכי הדין מטה בנימין.

מותר להגיש תלונה במשטרה במקרה של תקיפה או הטרדה מינית, ואין בכך איסור 'מוסר'. המאמר פורסם בכתב העת אמונת עתיך 115.

האם ישנם עקרונות יהודיים למדיניות חוץ? האם יש מי שטרח לתרגמם לשפת המעשה המדיני-דיפלומטי? באילו מישורים מתנהל המפגש המדיני בין מדינת ישראל לאומות העולם בימינו? מה ההשלכות שיש לכך על גיבוש המדיניות ועל ניהול מערך ההסברה? הרב ד"ר יעקב הרצוג ז"ל היה מן המדינאים המזהירים שקמו למדינת ישראל. במשנתו ובפעולותיו לאורך השנים ניתן לראות שיטה יהודית אותנטית ומעמיקה של הגות מדינית חדשנית ורלוונטית לימינו אלה.

המשפט הפלילי ההלכתי נתפס ככזה שעוסק אך ורק בגמול, שגם הוא "משפט צודק אמיתי". לכן הוא עוסק בענישה חמורה במקרים החמורים ביותר, ולא נותן מענה למצבי הביניים. אין במשפט הפלילי ההלכתי מענה לצרכים האחרים של המשפט הפלילי שהם תכליתיים. צרכים אלה ממומשים על ידי הציבור ושלוחיו, כיון שמטבעם, הם בעלי אופי תכליתי ולא בעלי ערך כשלעצמם.

החזון איש ביאר, שלא ניתן למנוע מאדם שימוש בביתו שנעשה לצורך עצם המגורים, ובלשונו ל"עיקר הדירה", גם אם שימוש זה מפריע במידה רבה לשכנים.

העבודה עוסקת בהתערבות המשפטית ביישוב משברי נישואין ובמניעתם, היקפה וגבולותיה, כפי שהתפתחו בהלכה, מספרות חז"ל ועד הפסיקה כיום במציאות המשפטית המורכבת במדינת ישראל בה שולטות שתי מערכות שיפוט בדיני המשפחה.

כיצד על בית הדין לנהוג במקרה שהוא מוסמך לדון על פי חוק אולם הנתבע מסרב להגיע לדיון? בכך עוסק המאמר הבא

השלטון האנושי לגיטימי רק כאשר הוא פועל בהתאם לרוח התורה ורצון הקב"ה. קווים לדמות השלטון הרצוי ומעט על רבנים ופוליטיקה פורסם במוסף צדק של מקור ראשון, גיליון 788

נחלקו ראשונים ואחרונים בשאלה מי ממנה את מלך ישראל - האם הקב"ה, העם, או שמא שניהם? מחלוקת זו מבטאת מחלוקת עמוקה יותר לגבי מקור הסמכות של השלטון בעולם של אמונה – האם המקור הוא אלוקי או אנושי. פורסם בכתב העת אמונת עתיך 113, עמ' 84-91

אחת הסוגיות העומדת לפתחה של הכנסת במושב החורף הקרוב היא ההצעה לתיקון חוק יסודות המשפט התש"ם-1980. היחס שמציג חוק יסודות המשפט לדין העברי מעורפל ונתון לפרשנות. הצעת חוק מנסה להבהיר את הנושא, אבל יוקרתו של המשפט העברי תשוב לשיאה כשהביקוש לו יתרחב.

דחיית העובד בטענה שאינה מוצדקת היא עילה לתביעת תשלום כפועל בטל. אם הייתה הצעת עבודה קונקרטית שנדחתה עקב כך, יש לחייב לדעות מסוימות תשלום מלא.

ציור זה מסכם באופן ויזואלי את סוגיית אשו משום חציו או משום ממונו. הלימוד של הסוגיה התקיים בתוכנית לדוקטורנטיות מצטיינות של המדרשה לנשים בבר אילן ע"י הרב ד"ר מיכאל אברהם. הציירת כותבת כך: הקומפוזיציה בנויה כך שתשקף את מהלך הגמרא, ומרכזיות הדימויים או המיקום שלהם נבחרו בהתאם. דיונים צדדיים או נוספים של הגמרא וכן דעות של ראשונים באים לידי ביטוי בפרטים הקטנים, ולכן מבחינתי ההתבוננות בציור נועדה בעיקר למי שבקיא בפרטי הסוגיה ויוכל "לפענח" את הציור בעצמו, כפי שפותרים חידה. עם זאת אני מצרפת הסבר מפורט למי שחפץ בכך.

מחקר זה חקר את נושא הסמכות המשפטית של בתי הדין הדתיים-פרטיים מול בתי המשפט האזרחיים. מטרת המחקר הייתה לזהות ולבחון את מניעיהם של מתדיינים מהציבור הדתי-לאומי, בבחירת ערכאה שיפוטית בבית דין רבני-פרטי או בבית משפט אזרחי והאם ישנה אידיאולוגיה סדורה הנובעת מהמניעים שהתגלו. ב- 81% מהראיונות נבחר בית הדין הרבני-פרטי כאפשרות העדיפה להתדיינות בסכסוכים אזרחיים על פני בית המשפט האזרחי. המניעים המרכזיים אשר הביאו 78% מהמרואיינים להעיד כי בעת סכסוך אזרחי בחרו/יבחרו בערכאה שיפוטית בבית דין רבני-פרטי הינם: יעילות המערכת ומעמדו הדתי של בית הדין.

העיקרון של צבא העם, שלפיו פועל צה"ל כיום, מבוסס על ערכי הערבות ההדדית. מה יקרה לערכים האלה אם צה"ל יהפוך לצבא שכירים, כפי שדורשים יותר ויותר גורמים? המאמר פורסם בכתב העת מערכות 458

במקרה שלא נקבע מועד לסיום השכירות על השוכר להודיע חודש ימים לפני עזיבתו. במקרה שהוא רוצה לעזוב לפני תום תקופת השכירות עליו לקבל את הסכמת המשכיר. כיון שישנה מחלוקת האם המשכיר יכול לחזור בו מהסכמה בעל פה מומלץ לבצע מעשה קניין, כגון, חתימה על הסכם קצר בכתב.

חוק פינוי בינוי נחקק לתועלת בני המדינה, והוא בא לענות על צורך שלא היה קיים בימי קדם. לכן מסתבר שעל פי הקריטריונים שקבע הרב הרצוג יהיה לחוק תוקף במסגרת "דינא דמלכותא". יחד עם זאת, יש צורך לתת את הדעת לכך שהדיירים המפונים, שהם פעמים רבות זקנים וחלשים, לא יפגעו יתר על המידה.