שכירת דירה כאשר אדם אחר כבר הקדים ואמר שהוא מעוניין לשכור, אבל המשכיר מעדיף את השני

שלום לרבנים, אנחנו מחפשים דירה להשכרה. מצאנו מודעה עם דירה שיכולה להתאים לנו, ובשיחת טלפון אמרה לנו המשכירה שיש זוג נוסף שראה את הדירה ומעוניין לשכור, אבל מכיוון שנשמענו לה רציניים, היא תעכב אותם עד שנראה אנחנו את הדירה. כשבאנו לראות את הדירה היא אמרה שהזוג השני כבר רוצה לחתום איתה על חוזה, אבל בגלל שהרשמנו אותה יותר היא תעדיף להשכיר לנו (באותם תנאים). רצינו לדעת האם אסור לנו לשכור את הדירה מדין של "עני המהפך בחררה" או שזה מותר? תודה רבה.

תשובה

מותר לשכור את הדירה.  

תשובה בהרחבה

א) עני המהפך במקום בו לא מצויות דירות להשכרה

לא כתבת האם הדירות לשכירות במקומך הם מצויות או לא. דין 'עני המהפך בחררה' משמעותו היא איסור החל על צד ג' להתערב ולהפריע לעסק שעומד להיחתם עם צד ב'. השולחן ערוך (חושן משפט סימן רלז סעיף א – ב) פוסק את דין עני המהפך בחררה, ובין שאר הדברים שנאסר להתערב בהם היא שכירות קרקע: "המחזיר אחר דבר לקנותו או לשכרו, בין קרקע בין מטלטלים, ובא אחר וקנאו, נקרא רשע".

נחלקו רש"י ותוס' (קידושין נט ע"א) האם יש איסור 'עני המהפך' גם במקרה שהמוצר אינו מצוי (כגון לזכות במציאה או במתנה). לדעת התוספות והרמ"א דבר שאינו מצוי לא נכלל באיסור, ואילו לדעת רש"י (וכן כתב בשולחן ערוך כיש אומרים השני) גם מציאה ומתנה נכללים באיסור.

מכאן שאם הדירה שאתה רוצה לשכור היא במקום שלא מצויות בו דירות יש פוסקים שהתירו (ראו פתחי חושן (גניבה ואונאה פרק ט הערה לו) שנשאר בצריך עיון במקרה כזה)

ב) עני המהפך כאשר המשכיר מעדיף את השני

השולחן ערוך (סימן רלז סעיף ב, בשם התוספות) דן בשאלה האם מותר לאבא להעסיק מלמד המועסק במקום אחר, והוא מכריע: "....אבל אם שכר בעל הבית מלמד אחד, יכול בעל הבית אחר לשכור אותו מלמד עצמו". לכאורה לא מובן מה ההבדל בין שכירות מלמד ובין שכירות דירה? הסמ"ע (רלז, ח) עונה על כך: " אינו דומה לשכירות הנ"ל [סעיף א'], דלעיל בשכירות בתים או כלים כולם שוין הן, משא"כ בהסברת הלימוד ועיונו אין מלמדים שוין והוה ליה כדבר שאינו מצוי הנ"ל" לפי דברי הסמ"ע לא מצוי למצוא מלמד שיסביר בצורה טובה שהתלמיד יבין אך כן מצוי למצוא שוכר טוב.

האם גם שוכר העדיף מבחינות מסוימות למשכיר נכלל בהיתר שכתב השולחן ערוך? נראה שגם זה נכלל בתוך ההיתר שהמשכיר רואה שעדיף לו לעשות עסק עם אדם אחר שמטעמים שונים הוא יותר בוטח בשני, וכיוון שאין איסור לשוכר לחשוב שיש עדיפות לשני. וכשם שלא מכל אדם לומד התלמיד, גם לא כל אדם שומר על דירה שכורה ומשלם בזמן, ובעסקת שכירות דירה לא הכל תלוי במחיר אלא יש דברים הקשורים לאופי ולדרך.

ג) עני המהפך כאשר המשכיר העדיף את השני ללא שום מעשה של השני

נימוק שלישי להתיר ניתן ללמוד מדברי המהרש"ל ופוסקים נוספים: 

בשו"ת מהרש"ל (סי' לו) כתב: "אבל אם שמע האחד מן זה המוכר שאינו רוצה למכור או להשכיר לזה המהפך בה, ק"ו אם זה המוכר או המשכיר מקדים ומתחיל עם האחר שיקנה או ישכיר ממנו, ואפילו ידע שהראשון היה מהפך בה, מאחר שאינו רוצה זה המוכר למכור לראשון אם כן אין בו דין רשע כלל מאחר שהראשון לא זכה בה כלל רק תקנת חכמים".

מבואר מדברי המהרש"ל שאם המוכר מעצמו הולך ומנסה עדיין למצוא לקוח אחר, אין זה נקרא עני המהפך כיוון שהניסיונות הללו של המוכר מורים שאין כלל עסקה סגורה, והאיסור שמוטל על השני הוא להיכנס לעסקה סתם ולפגוע בחבר סתם ולכן אם השוכר השני לא עשה שום השתדלות שיעדיפו אותו, לא על ידי העלאת המחיר ולא באופן אחר, נקרא הדבר שהמוכר חזר בו מהמכירה ולא מעשיו של השוכר השני חידשו זאת.

לכן הדבר תלוי מי גרם לחידוש הרצון של המשכיר לסגת מהעסקה. אם הדבר נעשה ממילא או מהמשכיר מעצמו ללא שום מעשה של השוכר השני אלא רק התעניין בעסקה- אין איסור עני המהפך באופן זה.

תשובה דומה מצאנו בשו"ת משיב בהלכה (הרב יחיאל טויבר) סימן רלז, שלמד מדברי המהרש"ל שאם מוכר מכונית השאיר את המודעה על מכירת הרכב על האוטו, מותר לקונה שני להציע מחיר יותר גבוה, נראה לי שכוונתו שכל עוד לא הסיר את המודעה נקרא הדבר שהמוכר מחזר אחרי הקונה ולא הקונה אחרי המוכר, והקונה לא עשה דבר אלא המוכר פנה לקונה.

סיכום

עני המהפך בחררה קיים רק אם כל תנאי העסקה נסגרו. גם אם התנאים נסגרו כאשר המשכיר פנה לשני ויזם את העסקה החדשה, ופניה יכולה להיות גם המשך השארת המודעה, אין בכך איסור. נימוק שלישי ניתן לומר שכאשר ישנה עדיפות מסוימת לשני על פני הראשון מצד האופי וההתנהלות אין מקום להעדיף את טובת השוכר הראשון על פני טובת המשכיר.