בניית מחסן שעלול להסתיר לשכן את הנוף

שאלה

שכן שלי רוצה לבנות מבנה בגינה שלו. הגינה שלי צמודה לגינה שלו אם כי המפלס של גינתו היא כ2.4 או 2.5 מטר נמוך ממפלס גינתי. אני לא רוצה שגובה המבנה שהשכן יבנה יעלה על גובה המעקה שמפרידה בינינו משתי סיבות: א) יש לנו נוף לעצים ואפילו ההרים וכמה פעמים בשנה שקיעה מדהימה ואני חושש שהמבנה יחסום לפחות חלק מהנוף הזה. ב) זה יהיה "בפנים" שלנו וזה פשוט לא אסטטי. פשוט מגעיל. שאלתי: האם יש לי זכות הלכתית או להבדיל על פי חוק למנוע ממנו מלבנות את המבנה בגובה העולה על גובה המעקה? יצויין כמה נקודות: א) למיטב ידיעתי, אין לשכן אישור בנייה והוא לא מתכנן להוציא אישור בנייה. ב) כשראיתי אותו מכין את השטח ליציקת בטון (שישמש אותו כיסוד למבנה) אמרתי לו, "תחפור ותעמיק איזה 20 או 30 ס"מ." הוא לא עשה כן ולאחר מעשה הודה לי שזה היה "פשלה" מצידו.

תשובה

שלום רב.

שאלתך נוגעת בדיני שכנים, ועיקר עניינה הוא האם אפשר להגדיר פגיעה בנוף כנזק.

הגמרא (ב"ב ז,א) דנה בשתי אחים שחלקו ביניהם ירושה כך שאח אחד קיבל טרקלין והאחר קיבל גינה, האח שקיבל את הגינה בנה חומה שהאפילה על הטרקלין. הם באו לדין מול רב חמא שפסק שהצדק עם בעל הגינה והיה מותר לו לבנות את הקיר.

בהגדרת ההאפלה שהחומה גרמה לטרקלין נחלקו הראשונים לדעת רש"י ור"י מדובר באפילה כפשוטו, אבל לדעת רבינו תם (מובא בתוד"ה א"ל) הכוונה גם להסתרת הנוף:

"...ומפרש ר"ת שמאספלידא (-הטרקלין) היה יכול לראות לשדותיו דרך התרביצא (-הגינה), ודקאמר מאפלת עילווי - היינו שהיה מעכבו שלא היה יכול לראות שדותיו, וקרי לה נמי אידרונא [=חדר חשוך], שלא היה יכול להביט למרחוק."

הסיבה שרב חמא דחה את טענת האח שזכה בטרקלין היא בגלל שהטענה שלו הייתה שרצונו בחלוקה היה לגור בטרקלין כמו שדרו אבותיו ועל דעת זו חלק, ועל זה אמר רב אחא שזו אינה טענה. מכאן דקדק המבי"ט (א,שכ"ג) ששכנים רגילים יכולים לעכב זה על זה בבניה המסתירה את הנוף:

"משמע לפי' דהכא גבי אחי הוא דלא מצי למימר אבל בעלמא יכול לטעון קא מאפלת עלי כפי' ר"ת ואפי' לפי' רש"י ז"ל היינו משום דלישנא דקא מאפילת עלי לא משמע כפי' ר"ת אבל היכא דמפסיק במחיצה ומונע אותו מלהביט למרחוק נראה דמצי לטעון."

מהשו"ע (חו"מ קנד,כז) משמע שפסק כר"י ורש"י, אך יש אחרונים שכן פסקו כדעת המבי"ט (מהרש"ם [ג,שעו]). וכן כתב הרב אשר וייס (שו"ת מנחת אשר ח"א סימן צ"ח) שבדורנו שייכת טענת הסתרת נוף הפוגעת באופן משמעותי בשכנים וגורמת להפסד גדול וממשי בשווי הנכס ובאיכות חייו של השכן.

לכן נראה שגם לדעות המחמירות ביותר ההיזק יחשב לנזק רק בחסימה משמעותית של הנוף, משאלתך עולה שכל ההפרעה לנוף היא של עשרות ס"מ בודדים (עקב הפרשי הגובה), כך שאפילו לדעתם קשה להגדיר זאת כ"האפלה".

לכן נ"ל שאין מקום לתבוע את שכנך שלא יבנה את המחסן.

לגבי הטענה על פיה אמרת לו שיעמיק בחפירה כמה עשרות ס"מ ושכנך הודה לך שאכן זו הייתה טעות מצידו שלא העמיק, לענ"ד אינה טענה, כי בכל מקרה לכאורה הדבר מותר לו, וההנמכה שהתכוון לעשות היא לפנים משורת הדין.

לגבי החוק, אינני יודע אם יש מניעה חוקית לבנות מחסן כזה בחצר. לכן אם ידוע לך שע"פ תקנות העיריה הדבר אסור, יש מקום לבדוק אפשרות להתלונן בעיריה. אבל אם הבניה עצמה מותרת רק ששכניך לא ביקש אישור מהעיריה, נ"ל שאסור להתלונן עליו.

שאלה

שכן שלי רוצה לבנות מבנה בגינה שלו. הגינה שלי צמודה לגינה שלו אם כי המפלס של גינתו היא כ2.4 או 2.5 מטר נמוך ממפלס גינתי. אני לא רוצה שגובה המבנה שהשכן יבנה יעלה על גובה המעקה שמפרידה בינינו משתי סיבות: א) יש לנו נוף לעצים ואפילו ההרים וכמה פעמים בשנה שקיעה מדהימה ואני חושש שהמבנה יחסום לפחות חלק מהנוף הזה. ב) זה יהיה "בפנים" שלנו וזה פשוט לא אסטטי. פשוט מגעיל. שאלתי: האם יש לי זכות הלכתית או להבדיל על פי חוק למנוע ממנו מלבנות את המבנה בגובה העולה על גובה המעקה? יצויין כמה נקודות: א) למיטב ידיעתי, אין לשכן אישור בנייה והוא לא מתכנן להוציא אישור בנייה. ב) כשראיתי אותו מכין את השטח ליציקת בטון (שישמש אותו כיסוד למבנה) אמרתי לו, "תחפור ותעמיק איזה 20 או 30 ס"מ." הוא לא עשה כן ולאחר מעשה הודה לי שזה היה "פשלה" מצידו.

תשובה

שלום רב.

שאלתך נוגעת בדיני שכנים, ועיקר עניינה הוא האם אפשר להגדיר פגיעה בנוף כנזק.

הגמרא (ב"ב ז,א) דנה בשתי אחים שחלקו ביניהם ירושה כך שאח אחד קיבל טרקלין והאחר קיבל גינה, האח שקיבל את הגינה בנה חומה שהאפילה על הטרקלין. הם באו לדין מול רב חמא שפסק שהצדק עם בעל הגינה והיה מותר לו לבנות את הקיר.

בהגדרת ההאפלה שהחומה גרמה לטרקלין נחלקו הראשונים לדעת רש"י ור"י מדובר באפילה כפשוטו, אבל לדעת רבינו תם (מובא בתוד"ה א"ל) הכוונה גם להסתרת הנוף:

"...ומפרש ר"ת שמאספלידא (-הטרקלין) היה יכול לראות לשדותיו דרך התרביצא (-הגינה), ודקאמר מאפלת עילווי - היינו שהיה מעכבו שלא היה יכול לראות שדותיו, וקרי לה נמי אידרונא [=חדר חשוך], שלא היה יכול להביט למרחוק."

הסיבה שרב חמא דחה את טענת האח שזכה בטרקלין היא בגלל שהטענה שלו הייתה שרצונו בחלוקה היה לגור בטרקלין כמו שדרו אבותיו ועל דעת זו חלק, ועל זה אמר רב אחא שזו אינה טענה. מכאן דקדק המבי"ט (א,שכ"ג) ששכנים רגילים יכולים לעכב זה על זה בבניה המסתירה את הנוף:

"משמע לפי' דהכא גבי אחי הוא דלא מצי למימר אבל בעלמא יכול לטעון קא מאפלת עלי כפי' ר"ת ואפי' לפי' רש"י ז"ל היינו משום דלישנא דקא מאפילת עלי לא משמע כפי' ר"ת אבל היכא דמפסיק במחיצה ומונע אותו מלהביט למרחוק נראה דמצי לטעון."

מהשו"ע (חו"מ קנד,כז) משמע שפסק כר"י ורש"י, אך יש אחרונים שכן פסקו כדעת המבי"ט (מהרש"ם [ג,שעו]). וכן כתב הרב אשר וייס (שו"ת מנחת אשר ח"א סימן צ"ח) שבדורנו שייכת טענת הסתרת נוף הפוגעת באופן משמעותי בשכנים וגורמת להפסד גדול וממשי בשווי הנכס ובאיכות חייו של השכן.

לכן נראה שגם לדעות המחמירות ביותר ההיזק יחשב לנזק רק בחסימה משמעותית של הנוף, משאלתך עולה שכל ההפרעה לנוף היא של עשרות ס"מ בודדים (עקב הפרשי הגובה), כך שאפילו לדעתם קשה להגדיר זאת כ"האפלה".

לכן נ"ל שאין מקום לתבוע את שכנך שלא יבנה את המחסן.

לגבי הטענה על פיה אמרת לו שיעמיק בחפירה כמה עשרות ס"מ ושכנך הודה לך שאכן זו הייתה טעות מצידו שלא העמיק, לענ"ד אינה טענה, כי בכל מקרה לכאורה הדבר מותר לו, וההנמכה שהתכוון לעשות היא לפנים משורת הדין.

לגבי החוק, אינני יודע אם יש מניעה חוקית לבנות מחסן כזה בחצר. לכן אם ידוע לך שע"פ תקנות העיריה הדבר אסור, יש מקום לבדוק אפשרות להתלונן בעיריה. אבל אם הבניה עצמה מותרת רק ששכניך לא ביקש אישור מהעיריה, נ"ל שאסור להתלונן עליו.