אדם שהפקיד בחשבונו כסף של חברו וקיבל ריבית מהבנק

שאלה

לקחתי הלוואה מחבר על סך של 50000 במזומן. כשרציתי לפרוע את ההלוואה, המלווה טען שכרגע הוא לא צריך את הכסף, ושאשמור לו את הכסף בבנק בחשבון שלי בתכנית פק"מ עד לרגע שהוא יזדקק לכסף. סגרתי את ה50000 בפק"מ , בנתיים הכסף הגיע ל51300, השאלה שלי האם אני יכול לתת למלווה את כל ה51300 או שיש כאן איסור ריבית של 1300₪ ?

תשובה

אין בדבר איסור ריבית.

כתב הרמ"א חושן משפט (סימן קעו סעי' א): "מי שהלוה לחבירו מעות, ואח"כ אמר ליה: יהיו בידיך למחצית שכר, ונאנסו בידו, חייב בכל האונסין כמו בתחלה, דלא נסתלק משמירתן בדיבור בעלמא".

כלומר, לא ניתן להפוך חוב לעיסקא על ידי דיבור בלבד. אך כתב הדגול מרבבה (יורה דעה סימן קעז סעיף יט) שניתן לעשות קניין סודר או לחתום על שטר עסקא ובכך להפוך את ההלוואה לעיסקא: "אבל אם קנו ממנו או שעשו שטר עיסקא משתעבד אפילו אחר ההלואה". וראו חוות דעת סימן קעז ביאורים סק"ו כיצד מועיל קניין זה. 

אמנם במקרה שלך שרצית להחזיר את ההלוואה והכסף כבר היה בידיך, כתב נתיבות המשפט (סימן שמ"ד ביאורים אות א) שלא צריך כלל פעולת קניין ומועיל דיבור בלבד: "אבל כשהמעות בידו נעשה תיכף של המלוה דלא בעי קנין לפרעון, רק תיכף כשנתרצה המלוה במה שייחד הלוה לפרעון, אין צריך קנין חדש בשעת גוביינא".

 ואם כן, כיוון שהמלווה שלח את הלווה לעשות עסק עם הבנק ולקבל ממנו את הרווחים (הפק"מ) הלווה הוא שליח גמור של המלווה אפילו שהבנק לא יודע על כך דבר ולכן זה מותר (כן כתב בספר תורת ריבית פרק ששה עשר סעיף כח)

שאלה

לקחתי הלוואה מחבר על סך של 50000 במזומן. כשרציתי לפרוע את ההלוואה, המלווה טען שכרגע הוא לא צריך את הכסף, ושאשמור לו את הכסף בבנק בחשבון שלי בתכנית פק"מ עד לרגע שהוא יזדקק לכסף. סגרתי את ה50000 בפק"מ , בנתיים הכסף הגיע ל51300, השאלה שלי האם אני יכול לתת למלווה את כל ה51300 או שיש כאן איסור ריבית של 1300₪ ?

תשובה

אין בדבר איסור ריבית.

כתב הרמ"א חושן משפט (סימן קעו סעי' א): "מי שהלוה לחבירו מעות, ואח"כ אמר ליה: יהיו בידיך למחצית שכר, ונאנסו בידו, חייב בכל האונסין כמו בתחלה, דלא נסתלק משמירתן בדיבור בעלמא".

כלומר, לא ניתן להפוך חוב לעיסקא על ידי דיבור בלבד. אך כתב הדגול מרבבה (יורה דעה סימן קעז סעיף יט) שניתן לעשות קניין סודר או לחתום על שטר עסקא ובכך להפוך את ההלוואה לעיסקא: "אבל אם קנו ממנו או שעשו שטר עיסקא משתעבד אפילו אחר ההלואה". וראו חוות דעת סימן קעז ביאורים סק"ו כיצד מועיל קניין זה. 

אמנם במקרה שלך שרצית להחזיר את ההלוואה והכסף כבר היה בידיך, כתב נתיבות המשפט (סימן שמ"ד ביאורים אות א) שלא צריך כלל פעולת קניין ומועיל דיבור בלבד: "אבל כשהמעות בידו נעשה תיכף של המלוה דלא בעי קנין לפרעון, רק תיכף כשנתרצה המלוה במה שייחד הלוה לפרעון, אין צריך קנין חדש בשעת גוביינא".

 ואם כן, כיוון שהמלווה שלח את הלווה לעשות עסק עם הבנק ולקבל ממנו את הרווחים (הפק"מ) הלווה הוא שליח גמור של המלווה אפילו שהבנק לא יודע על כך דבר ולכן זה מותר (כן כתב בספר תורת ריבית פרק ששה עשר סעיף כח)