המשכיר הוא שחייב לתקן את הבית, ולהעמידו לשוכר שיהיה ראוי לדירה, והשוכר נחשב "שומר שכר" של הבית ולכן הוא חייב לתקן נזקים שגרם על ידי שימוש חריג אך לא על נזקים שנגרמו משימוש שוטף.

לשאלה זו יש היבט משפטי והיבט מוסרי ורגשי. בהיבט המשפטי באופן עקרוני אדם לא יכול לחזור בו מהבטחה שנתן ובמיוחד עם על סמך הבטחה זו הצד השני נקט פעולות. בהיבט הרגשי יש להיזהר מאד כאשר באים ב'תביעות' להורים ויש לשמור על כבודם עד הקצה האחרון

לקראת הבחירות לרשויות המקומיות - מהן ההנחיות ההלכתיות למועמדים ולבוחרים? תשובה זו נוגעת בתמצית במספר נקודות חשובות: מי כשיר להתמודד, היחס למועמדות של נשים, וכיצד יש ליישם את דיני לשון הרע במערכת הבחירות.

במילוי טפסים לבגרות במוזיקה ביצועית נדרשים להצהיר על וותק ופרטים שונים, הנוהג בבתי הספר לוותר על חלק מהדרישות. האם ניתן לסמוך על נוהל בית הספר במקום שבטפסים מוצגת הצהרה רחבה יותר של ניסיון ויכולת? לכתחילה עדיף שבית הספר יבדוק את העניין מול משרד החינוך, אולם באופן עקרוני, אם אכן כולם נוהגים כך, ומשרד החינוך מודע לכך, ואף לא מייחס חשיבות מיוחדת לנתונים הללו, אין איסור של גנבת דעת או שקר כי הרי אף אחד לא מרמה וכל האמת נמצאת 'על השולחן'.

כאשר סוכם במפורש שהשוכר יחזיר את הדירה כשהיא מסוידת, השוכר חייב בכך גם אם אמר למתווך אחרת.

ככלל אין חובה לשלם למתווך שניסה לרמות את הלקוח שלו. אולם במקרה שהלקוח החליט להמשיך את העסקה לאחר שנודעה לו הרמאות ואף שינה אותה מסתבר שהוא חייב לשלם.

מותר לעבוד בחברה אם תפקידך אינו כולל חילול שבת, אלא אם כן הנסיבות הן כאלה שעבודתו או קבלת משכורתו מתפרשים כהבעת הסכמה לעניין אסור.

כאשר שוכר ומשכיר הסכימו על חוזה שכירות דירה שנקבע בו מועד סיום – לא ניתן להמשיך אותו ללא הסכמת שני הצדדים

מוצרף נוסח באנגלית של הפניה להיתר עיסקא שיש להוסיף לחוזה כדי למנוע איסור ריבית

כאשר שוכר ומשכיר הסכימו על חוזה שכירות דירה שנקבע בו מועד סיום – לא ניתן להמשיך אותו ללא הסכמת שני הצדדים

דירה שרשומה על שם שני בני זוג שייכים לשניהם בשווה. בהמשך לכך, בעל שנתן את הדירה המשותפת לילדיו לא נתן את חלקה של אשתו.

אם אין הגבלות על העברת הזכיה לאחר המכרז, הדבר מותר. ואם יש הגבלות במכרז, ואתה עוקף אותן יש במעשה זה משום גניבת דעת ואסור.

אם חברת הביטוח הורתה למבוטח לשכפל את המפתח ואחר כך המפתח האבוד נמצא - המבוטח זכאי לקבל מהחברה את עלות השכפול. במקרה שהשכפול נעשה לפני הוראה מפורשת מסתבר שהדבר תלוי במשך הזמן שלקח משעת איבוד המפתח ועד למציאתו.

על פי ההלכה עצם קיומה של המחאה הינו דבר חיובי בעיקרו. כיוון שכל פעולה אשר תכליתה לעורר את הצרכנים, להסב את תשומת ליבם לעליית המחירים, ולעורר בקרב המוכרים את הרצון להתחרות על ליבם של הצרכנים - מבורכת. במקרים מסוימים גם חרם צרכנים על יצרנים יקרנים הינו צעד לגיטימי בדרך להשגת מטרה זו.

המנהג הוא שהרופא מבוטח, והפיצויים שנפסקים למטופל ניתנים על פי חוקי המדינה. לפיכך, ניתן לתבוע פיצויים אלה כיוון שיש כאן הסכם מכללא ותקנה טובה. כל זמן שחברות הביטוח יסרבו להתדיין בבית דין של תורה ניתן לתבוע את הפיצוי בבתי המשפט.

רופא שקיבל מתנה מחולה שעבר ניתוח מבלי שידע שהניתוח מיותר - חייב להחזיר את המתנה, כיוון שמתנה בטעות אינה מתנה, ואף הוא חייב להתנצל על הסבל המיותר שגרם לחולה.

בימינו המנהג המצוי בהרבה מקומות הוא שהשכן העליון מתקן את כל הנזקים המגיעים מרכושו, ובדיני שכנים, יש למנהג זה תוקף. בנוסף, גם החיים בבתים המשותפים מוסדרים פעמים רבות על פי התקנון המצוי ובסעיף 3 לתקנון חובת התיקון מוטלת על מי שהליקוי ברשותו, קרי, על הדייר העליון. אשר על כן, בימינו בדרך כלל בעל המרפסת (או הקומה העליונה) צריך לשאת בעלויות האיטום של המרפסת.

בצוואה הלכתית מקובל להוסיף נוסח המאפשר שינוי הצוואה בעתיד. לגבי ההבטחה - אם מדובר על מתנה מועטת אסור לחזור ממנה, אך אם מדובר על מתנה גדולה מותר לחזור ממנה, אך מצד מידת חסידות אין לחזור, ויש מקרים שאף מחייבים לקיים את ההבטחה.

אם אין תקנון מוסמך, סמכות הדיירים היא רק על פי מה שחוק המקרקעין הקנה להם, ועל כן הם אינם יכולים לשלול את הזכות להשתמש במעלית בצורה סבירה. כדי לשנות את התקנון עליהם לקבל את הסכמת כל הדיירים. ולכן דיירי הבניין אינם יכולים למנוע ממך להשתמש במעלית לצורך העברת דירה, כל עוד אתה מקפיד שהדבר יתבצע בצורה זהירה ועל פי הכללים.

ככלל המניח את הרעל פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמיים, אולם ברוב בתי הדין מקובל היום לחייבו לפי הסכמי הבוררות המאפשרים פעמים רבות לחייב בגרמא או מכוח פשרה במקרה של חוב מדיני שמיים.