קונה אינו רשאי לבטל עסקה אחרי ששילם בצ'ק בנקאי ללא סיבה טובה, כגון מום במקח.

אדם הזמין מוצר באינטרנט וכשלא הגיע קיבל את כספו בחזרה. לימים נמצא המוצר. אע"פ שמדובר בחברה של גויים עליו להודיע להם על המציאה מדין קידוש השם.

הימורים רגילים אסורים לדעת השולחן ערוך ומותרים לדעת הרמ"א. ישנם פוסקים שסוברים שהגרלות הנערכות על ידי קניית כרטיס מותרות לכל הדעות, ויש החולקים עליהם.

מי ששכר רכב ובמהלך הנסיעה התקלקל הרכב, יש מקרים בהם יהיה פטור מתשלום כיוון שקלקול זה נחשב כמתה מחמת מלאכה. אולם אם חתמו על חוזה שכירות, החוזה מחייב, וברוב החוזים מחייבים את השוכר בתשלום אם הרכב התקלקל גם אם השתמש בו שימוש רגיל.

האיש חייב בתשלום עבור מגורי אשתו, והאישה פטורה מתשלום עבור מדור האיש.

אדם שראה כסף בתוך הכספומט לא יוציאנו כי אחרי כמה זמן הכסף נבלע אוטומטית חזרה ולא מחייבים את החשבון של המושך. אבל אם כבר הוציא אין אפשרות לחייבו להחזיר לבעלים, ועליו להשתדל לברר מי הוא.

למרות שהנחה בתשלומים אסורה מדיני ריבית בתשלום לחוגים מראש אין איסור ריבית.

למתווך מגיע תשלום, אפילו אם קרוב של הקונה טוען שראה קודם, כיוון שהחתן אינו אחד הקונים אלא רק שליח שלהם ולכן אין לראות במעשיו התחלה.

גבאי בית הכנסת אחרי לניהול הכספים של בית הכנסת. אבל אין לו סמכות לוותר על כספים של בית הכנסת בלי תועלת ברורה לקהילה.

מותר להפריש מעשר כספים לפני שקיבל את המשכורת או הקצבה.

כאשר בעל חוייב בתשלום מזונות והוא לא עומד בהתחייבות שלו, האישה פונה להוצאה לפועל ושם גובים מהבעל ריבית והצמדה על החוב. אם הבעל לא משלם בזדון ולא כיוון שאין לו לשלם- אין בכך איסור ריבית. אך אם הבעל לא משלם בגלל שאין לו נראה שיש בכך איסור ריבית.

האם מותר לבנות בית כנסת על שטח המיועד להיות שטח ציבורי ירוק ולא שטחי ציבור? הרישום בטאבו מעיד מי הוא הבעלים האמיתי על השטח, ולכן אסור לבנות בית כנסת על שטח כזה. מכאן עולה שאסור לכתחילה להתפלל בבית הכנסת כזה, כי אין קטגור נעשה סנגור.

גם לפי דין תורה מגיעים לעובד פיצויי פיטורים, או כיוון שכך המנהג או מדינא דמלכותא דינא (http://dintora.org/publication/38). עובד שהתחיל לעבוד אחרי גיל פרישה לא זכאי לפיצויי פיטורים לפי החוק, ולכן גם לא לפי דין תורה.

מה מעמדו של תצהיר כאשר הרישום בטאבו סותר אותו? תצהיר נחשב להודאת בעל דין, וחלק מהפוסקים סוברים שבמקרים מסויימים הוא נחשב לקניין. במקרה של סתירה בינו ובין הרישום בטאבו נחלקו הדעות, דעת החזון אי"ש היא שהקניין גובר, ודעת פוסקים אחרים שהרישום בטאבו גובר.

האם מותר לעובד להתחרות במעביד שלו? אם מדובר על תחרות בתוך בית העסק של המעביד הדבר אסור, אבל אם מדובר על תחרות במקום אחר, תחרות זו תהיה מותרת ברוב המקרים, אם לא תגרום למעביד לפשיטת רגל.

אישה הסתירה מבעלה שעברה התעללות מינית לפני החתונה. לאחר זמן האישה תובעת גירושין. הבעל רוצה לתבוע תביעת נזיקין מכל מי שהסתיר ממנו את המידע- האישה, ההורים, השדכנית ורב הקהילה. אע"פ שבכל פעולת קניין הסתרת מידע עלולה להיות אונאה או גניבת דעת, בשידוכין נחלקו הפוסקים איזה מידע מותר להסתיר. יש פוסקים שאסרו להסתיר כל מידע רפואי או אחר, ויש פוסקים שהתירו אם לא מדובר במידע שיוביל למקח טעות, כיוון שפעמים אנשים נמנעים מהיכרות בצורה לא מוצדקת. אפילו לפי הפוסקים שסוברים שאסור להסתיר מידע אין באפשרות הבעל לתבוע תביעת נזיקין כי מדובר על פחות מנזקי גרמא.

בית הדין לדיני ממונות פועל במרחב המשפטי בישראל מכוח חוק הבוררות. לכן אם נתבע לא מגיע לדין לפני שחתם על שטר בוררות לא ניתן להפעיל מולו סנקציה חוקית. לעומת זאת פסק הדין של בית הדין לאחר אישרורו תקף ככל פסק דין אחר ומכובד ע"י חברות האשראי.

החוק מאפשר לחזור מהסכם בתוך שבועיים. לדעת בית הדין ארץ חמדה גזית, חוק זה מחייב אף בדין תורה.

הגבאי הוא שליח המתפללים ועל כן אסור לו לערב שיקולים אישיים בהתנהלותו בבית הכנסת.

האיסור לפנות לערכאות שאינן דין תורה קיים כבר בעצם הגשת התביעה וההתדיינות בפניהם ולא רק בשלב הכרעת הדין. לכן אין להגיש תביעה לבית משפט על מנת לאיים על הנתבע, ולגרום לו לבוא לדין תורה. אך לאיים עליו בלבד ללא הגשת תביעה ממש כדי לגרום לו לבוא לדין תורה, מותר.