קניית בית שאדם אחר ברחוב מעוניין לקנותו
תגיות
בר מצרא עני המהפך בחררה
השאלה: א. האם אפשר לסמוך על רמ"א שאף במכר אמרינן שהיא כמציאה?
ב. מה הגדר של מציאה? דהיינו כמה זול מהמחיר בשוק ?
ג. והאם זה שרוצה דוקא באותו רחוב אבל אינו בר מיצרא מקרי מציאה?
תשובה
דין 'עני המהפך בחררה' נלמד בגמרא קידושין נט. ונפסק להלכה בשו"ע חושן משפט סימן רל"ז. לפיו המחזר על דבר לקנותו, ובא אחר וקנה לפניו – אע"פ שהמקח קיים[1] הרי זה נקרא רשע.
נחלקו הראשונים האם דין זה קיים דווקא אם מחזר על דבר לקנותו אבל אם מחזר לזכות במציאה אין דין זה, או שמא אין הבדל ובכל מקרה אסור להפריע למחזר.
א. השולחן ערוך (חושן משפט סימן רלז א) כתב י"א שיש דין עני המהפך בחררה דווקא במכר אבל לא במציאה, וי"א דלא שנא. הרמ"א כתב שהלכה כי"א קמא. וראו בנתיבות רלז ביאורים ב שפה הכריע גם השולחן ערוך כמו י"א קמא. אולם הדבר תלוי בביאור פסק השולחן ערוך בסעי' ב, וראו שו"ת מנחת אשר חלק א עמו' שמא שביאר אחרת והכריע שהשולחן ערוך פסק כי"א בתרא.
נחלקו הרמ"א והש"ך (רלז, ג) האם מכירה בזול כמוה כמציאה. והכרעת הנתיבות כש"ך שאיננה כמכירה, וכן הכריע ערוך השולחן. אולם ראו בסעיף הבא שהפסקים הזכירו את שיטת הרמ"א, ולכן לשאלתך האם ניתן לסמוך על הרמ"א, נראה שהתשובה היא שניתן לסמוך, והמרש"ם במשפט שלום קונטרס תיקון עולם אות א נשאר בצ"ע בזה.
ב. פתחי חושן (גניבה ואונאה פרק ט הערה לו) הביא שנחלקו הפוסקים בכמה צריך להוזיל בכדי שייחשב כמציאה (לפי שיטת הש"ך): במשפט שלום רלז (קונטרס תיקון עולם אות א) כתב בשם מהרי"ק (קלב) שדווקא ריוח ודאי וגדול 'הנראה לעיניים' נקרא מציאה. אך ממהרש"ל בתשובה (לו) משמע שכל שאין לו אפשרות למצוא במקומו ובכדי להשיג במחיר זול כזה צריך לטרוח וללכת למקום אחר נחשב בזול, ואת המהרי"ק הסביר כעוסק באדם שאיננו גר כעת במקום זה ומחפש מקום לגור ולהתפרנס שאל לו להיכנס למקום זה ולפגוע בפרנסת חבירו אלא יתכבד ויילך למקום אחר. המהרש"ם עצמו נראה שפסק כמהרש"ל שכן הביא משטמ"ק (ב"ב כא:) שמשמע מר' יונה כמו המהרש"ל.
כנסת הגדולה (הגהות בית יוסף חושן משפט סימן רלז) אחרי שהביא את דברי המהרי"ק כתב: "ומהרש"ך ז"ל בתשובה סימן כ"ד כתב לוקח דבר פחות משיוויו הוי מחלוקת אי הוי הפקר אי לא, וכיון דאיכא פלוגתא דרבוותא אוקי גברא אחזקתיה".
פתחי חושן סיים את הדיון בעניין זה: "ויש לדון בזמננו שיש תקופות שקשה למצוא בתים לקנות או לשכור, ולפעמים נדמה שדירה זו נוחה וזולה יותר, ועכ"פ טירחה גדולה היא לחפש דירה, שלדברי הרש"ל אפשר שיש צדדים להקל, אמנם לדעת המהרי"ק והשארית יוסף נראה שאין להקל בזה. ועכ"פ בדיעבד אפשר שאינו נקרא רשע, וצ"ע למעשה, ובפרט שלדעת רש"י גם במציאה נקרא רשע".
לכן נראה שירא השם לא ייכנס לעסק כזה, אולם לא ניתן למנוע ממנו לגמרי ולקוראו רשע בשל כך מאחר ויש פוסקים רבים שמתירים.
ג. מה שהרמ"א היקל בבר מצרא (סימן רלז סעי' א) היינו כאשר באמת יש לו רציפות, רק אינו עומד בגדרים של בר מצרא ואם כן ישנה סברה מאי חזית שעשית הישר והטוב עם ה'מהפך' ואינך עושה הישר והטוב עם השכן. אבל התנאי הבסיסי של בר מצרא מתקיים, דהיינו שזה ישר וטוב למכור דווקא לשכן ולא לאדם אחר. אבל אם אין תנאי זה מתקיים, חל הדין של עני המהפך בחררה. אבל מי שגר באותו רחוב במרחק של כמה בניינים וכדומה, אין לו שום רבותא וקדימות מאשר אחרים.
[1] לפי המשאת בנימין ומהרשד"ם ורוב האחרונים שלא פסקו כר"ת שחייב להחזיר את המקח
השאלה: א. האם אפשר לסמוך על רמ"א שאף במכר אמרינן שהיא כמציאה?
ב. מה הגדר של מציאה? דהיינו כמה זול מהמחיר בשוק ?
ג. והאם זה שרוצה דוקא באותו רחוב אבל אינו בר מיצרא מקרי מציאה?
תשובה
דין 'עני המהפך בחררה' נלמד בגמרא קידושין נט. ונפסק להלכה בשו"ע חושן משפט סימן רל"ז. לפיו המחזר על דבר לקנותו, ובא אחר וקנה לפניו – אע"פ שהמקח קיים[1] הרי זה נקרא רשע.
נחלקו הראשונים האם דין זה קיים דווקא אם מחזר על דבר לקנותו אבל אם מחזר לזכות במציאה אין דין זה, או שמא אין הבדל ובכל מקרה אסור להפריע למחזר.
א. השולחן ערוך (חושן משפט סימן רלז א) כתב י"א שיש דין עני המהפך בחררה דווקא במכר אבל לא במציאה, וי"א דלא שנא. הרמ"א כתב שהלכה כי"א קמא. וראו בנתיבות רלז ביאורים ב שפה הכריע גם השולחן ערוך כמו י"א קמא. אולם הדבר תלוי בביאור פסק השולחן ערוך בסעי' ב, וראו שו"ת מנחת אשר חלק א עמו' שמא שביאר אחרת והכריע שהשולחן ערוך פסק כי"א בתרא.
נחלקו הרמ"א והש"ך (רלז, ג) האם מכירה בזול כמוה כמציאה. והכרעת הנתיבות כש"ך שאיננה כמכירה, וכן הכריע ערוך השולחן. אולם ראו בסעיף הבא שהפסקים הזכירו את שיטת הרמ"א, ולכן לשאלתך האם ניתן לסמוך על הרמ"א, נראה שהתשובה היא שניתן לסמוך, והמרש"ם במשפט שלום קונטרס תיקון עולם אות א נשאר בצ"ע בזה.
ב. פתחי חושן (גניבה ואונאה פרק ט הערה לו) הביא שנחלקו הפוסקים בכמה צריך להוזיל בכדי שייחשב כמציאה (לפי שיטת הש"ך): במשפט שלום רלז (קונטרס תיקון עולם אות א) כתב בשם מהרי"ק (קלב) שדווקא ריוח ודאי וגדול 'הנראה לעיניים' נקרא מציאה. אך ממהרש"ל בתשובה (לו) משמע שכל שאין לו אפשרות למצוא במקומו ובכדי להשיג במחיר זול כזה צריך לטרוח וללכת למקום אחר נחשב בזול, ואת המהרי"ק הסביר כעוסק באדם שאיננו גר כעת במקום זה ומחפש מקום לגור ולהתפרנס שאל לו להיכנס למקום זה ולפגוע בפרנסת חבירו אלא יתכבד ויילך למקום אחר. המהרש"ם עצמו נראה שפסק כמהרש"ל שכן הביא משטמ"ק (ב"ב כא:) שמשמע מר' יונה כמו המהרש"ל.
כנסת הגדולה (הגהות בית יוסף חושן משפט סימן רלז) אחרי שהביא את דברי המהרי"ק כתב: "ומהרש"ך ז"ל בתשובה סימן כ"ד כתב לוקח דבר פחות משיוויו הוי מחלוקת אי הוי הפקר אי לא, וכיון דאיכא פלוגתא דרבוותא אוקי גברא אחזקתיה".
פתחי חושן סיים את הדיון בעניין זה: "ויש לדון בזמננו שיש תקופות שקשה למצוא בתים לקנות או לשכור, ולפעמים נדמה שדירה זו נוחה וזולה יותר, ועכ"פ טירחה גדולה היא לחפש דירה, שלדברי הרש"ל אפשר שיש צדדים להקל, אמנם לדעת המהרי"ק והשארית יוסף נראה שאין להקל בזה. ועכ"פ בדיעבד אפשר שאינו נקרא רשע, וצ"ע למעשה, ובפרט שלדעת רש"י גם במציאה נקרא רשע".
לכן נראה שירא השם לא ייכנס לעסק כזה, אולם לא ניתן למנוע ממנו לגמרי ולקוראו רשע בשל כך מאחר ויש פוסקים רבים שמתירים.
ג. מה שהרמ"א היקל בבר מצרא (סימן רלז סעי' א) היינו כאשר באמת יש לו רציפות, רק אינו עומד בגדרים של בר מצרא ואם כן ישנה סברה מאי חזית שעשית הישר והטוב עם ה'מהפך' ואינך עושה הישר והטוב עם השכן. אבל התנאי הבסיסי של בר מצרא מתקיים, דהיינו שזה ישר וטוב למכור דווקא לשכן ולא לאדם אחר. אבל אם אין תנאי זה מתקיים, חל הדין של עני המהפך בחררה. אבל מי שגר באותו רחוב במרחק של כמה בניינים וכדומה, אין לו שום רבותא וקדימות מאשר אחרים.
[1] לפי המשאת בנימין ומהרשד"ם ורוב האחרונים שלא פסקו כר"ת שחייב להחזיר את המקח
הרשמו לקבלת עדכונים
שוכר דירה שנשאר בדירה לאחר תום החוזה, והחזיר אותה לבסוף עם נזקים
קנס מתרבה בחוזה שכירות דירה
מוסד פנימייתי שהשליך מהפנימיה חפצים של תלמידים בזמן שהיו בחופשה
קיזוז מס באופן עצמאי
