לכתחילה הורי ילד מזיק צריכים לשלם את הנזק. אך במקרה שההורים לא ידעו שילדם הזיק, לא נראה שישנו מנהג לחייבם.

כאשר מסלעה נבנתה בשטח של שכן יש לפנות את השטח, כאשר נבנה בית או חלק ממנו בטעות בשטח של שכן יש לפצות את בעל הקרקע

יש להעביר את ההפרש למעסיק. לגבי היבטים נוספים ראו בפנים.

באופן עקרוני מי ששילם עבור שימוש ביצירה וזו אבדה לו, רשאי להשתמש בעותק שלה. בנוגע לפרויקט השו"ת - יש לפנות אליהם

בעל חנות הסמוכה לדירה יכול לדרוש קדימות ברכישתה לצורך מחסן מדין בר מצרא רק אם הן סמוכות זו לזו ובכפוף למגבלות של דין בר מצרא המופיעות בהלכה.

מעסיק אינו יכול להתנות עם עובד שיוותר על זכויות שמגיעות לו על פי חוק.

מותר לניזק להפנות את רכבו לתיקון במוסך מסוים על חשבון הביטוח של המזיק, בתמורה לקבלת תיקון נוסף בחינם, בתנאי שלא מעורבת בדבר רמאות כלפי הביטוח.

נראה שבמקרה שלך הסיכוי היחיד למצוא את המאבד הוא ע"י המשטרה או חברת האוטובוסים, וכל הפוסקים יסכימו שכך כדאי לעשות.

על פי ההלכה הסכם עבודה אינו דורש הסכם כתוב אלא די במעשה קניין כגון התחלת עבודה, אולם, יש תועלת רבה בהעלאת הסיכומים על הכתב כדי להבהיר את פרטי ההסכם וכדי למנוע מחלוקות

כל דיירי הבניין צריכים להשתתף בעלות תיקון קיר חיצוני כיון שהוא שייך לכולם

יורשים נחשבים כשותפים בנכסי הירושה משעת הפטירה ועד חלוקת הירושה, וכדי לחלק את הירושה ביניהם יש צורך במעשה קניין תקף אולם אין צורך בצו ירושה חוקי

אנן סהדי שלא אכפת לשכן שמישהו אחר חונה בחניה שלו ובלבד שהיא תהיה פנויה כשיחזור, התנגדות לחניה היא ביטוי מובהק של מידת סדום. לכן נראה שכל עוד השכן אינו מוחה, ניתן לחנות בחניה זו ולהקפיד לפנותה לפני שהוא חוזר.

כאשר אין הגבלה מפורשת של בעל התוכנה אין איסור להשתמש בתוכנה בתקופת ניסיון גם אם אין כוונה לרכוש אותה בהמשך

בעל אולם חייב לתת למלצרים לאכול ממאכלים מעוררי תיאבון והעובד אינו יכול לוותר על זכות זו. מתוך שו"ת משפטי ארץ חלק א

ציוד רב שנשאר בידי עובד מצריך אישור מבעל סמכות כגון מנכ"ל שהוא מוותר על הציוד ולא מספיק וויתור של מנהל זוטר

יש לערוך הגרלה נוספת במקרה של הגרלה שנעשתה ללא חלק מהכרטיסים, ויש מי שאמר שהדבר נצרך רק אם יש מי שיתבע הגרלה חוזרת (אך יש לידע את האנשים על הטעות). במידה ואי אפשר להחזיר את הגלגל לאחור, יש להשיב את הכסף של הכרטיס לאלו שלא שותפו בהגרלה, ובמקרה של ארגון חסד אם גם זה לא אפשרי כגון שלא יודעים מה שמם ניתן להשתמש בכסף.

אין חובה להשיב את הארגז לתנובה, אבל אם מדובר על יישוב קטן יש חובה להשיב לבעל המכולת

במהלך המו"מ לרכישת הבית הסכים המתווך לוותר על 1% מדמי התיווך. לאחר זמן המתווך תבע את שכרו, אך הקונה מתמהמה מזה חודשיים וטרם שילם את חובו. האם המתווך יכול להתחרט על ההנחה בטענה שהיא הייתה על תנאי שהקונה ישלם בזמן? תשובה בקצרה: הנחה בדמי התיווך אינה מוגדרת כמתנה אלא כקביעת שכר נמוך, ולכן לא ניתן לדרוש שכר מלא גם אם הקונה לא שילם במועד.

בדרך כלל יש לתבוע בבית דין של תורה, אולם, בנוגע למוסדות מדינת ישראל ישנה הוראת יועמ"ש שאוסרת עליהם התדיינות כזו ולכן ניתן לתבוע בבית המשפט.

גם אם המוכר לא ידע על הליקוי הוא נושא באחריות, במיוחד במקרה בו הקונה ביצע לרכב והליקוי לא התגלה.