בעקבות המאמר בספר משפטי ארץ ד - חוזים ודיניהם, מוצע חוזה שכירות משפטי ארץ לחתימה. החוזה בקובץ וורד וניתן לבצע בו שינויים והתאמות. המכון אינו אחראי על נזק שייגרם עקב שימוש בחוזה. חוזה מבואר עם מאמר מקדים ישנו בספר משפטי ארץ ד - חוזים ודיניהם נעזרתם בחוזה? אתם מוזמנים לתרום להמשך הפעילות של המכון, לתרומה, צרו קשר: dintora@gmail.com

פרק זה מציג את ההלכות הנוגעות לדיני קבלנות בשפה מודרנית ותמציתית השווה לכל נפש בתוספת מקורות חיוניים

אחת הסוגיות הקשות בנושא יישום משפט התורה במדינת ישראל היא שאלת היכולת של בית הדין להכריע במחלוקות הלכתיות. בנייר עמדה זה מוצע מתווה להסמכת בית הדין להכריע במחלוקות וכללים מנחים ליישום סמכות זו. נייר העמדה איננו עוסק בכללי "קים לי", אלא בשאלה כיצד ניתן לאפשר לבית הדין להכריע בין הדעות, וכיצד עליו להכריע במקרים שונים. לדוגמא האם יש לפסוק בדרך שונה לבעלי דין אשכנזים וספרדיים? האם תמיד חובת בית הדין לפסוק לפי רוב דעות? ומי נחשב כרוב דעות? ועוד.

בעימות האסימטרי מוצב איום ישיר על ערך הערבות, באמצעות יצירת איום על חלק קטן מאזרחי המדינה. מטרת האיום במקרים רבים היא להביא לשחיקתה של תחושת הערבות ההדדית ולפירורה של החברה כולה. המאמר פורסם בכתב העת מערכות מס´ 423

בשנים האחרונות אירעו כמה פרשיות של נפילה בשבי של אנשי כוחות הביטחון, חלקן טרם הסתיימו, והן פצע פתוח בחברה הישראלית, בהקשר זה ניתן להזכיר את רון ארד, יונתן פולארד וגלעד שליט. מאמר זה סוקר ומנתח את הסוגיות, וסופו בהחלטת רבני הציונות הדתית שאלה עיקריה: 1. למרות חשיבותה של מצות פדיון שבויים, יש לשקול עסקה להחלפת שבויים במחבלים על פי טובת הציבור והשפעתה על הביטחון הלאומי בטווח הקצר והארוך. 2. הביטחון הלאומי מושפע בין היתר הן מהרתעת האויב ומהפגיעה ביכולת הפעולה שלו, והן מהנכונות של חיילים להסתכן בידיעה שיעשה מאמץ גדול לשחררם אם ייפלו בשבי. 3. מידת המאמץ לשחרור אדם שסיכן את עצמו שלא כדין – קטנה יותר. 4. יש להשקיע מאמץ מיוחד בשחרור אנשי בטחון שפעלו בשירות המדינה. 5. החלטה על עסקה צריכה להתחשב בהערכת ארגוני המודיעין את הסיכון העתידי הטמון בה. 6. למרות המצווה להביא חלל לקבר ישראל, אין לשחרר מחבלים חיים בתמורה לגופות.

בבחירות פנימיות במפלגה התפרסמו חשדות לכך שחלק מהמתמודדים הזמינו את חברי המרכז לנפוש בבית מלון, ולארוחות במסעדה. על פי ההלכה, לנבחרי ציבור יש מעמד של דיינים, ומכאן נגזר גם האיסור המוטל עליהם לקבל שוחד. במאמר נבחנו מספר שאלות: האם מעשים כאלה הם בגדר שוחד? האם הם פוסלים את הנבחרים לכהן בכנסת? האם חברי הגוף הבוחר נפסלים מלכהן בגוף זה?

האם ניתן למנוע מרוכלים המוכרים סחורה בישוב לעשות זאת, כאשר: - המכירה מתקיימת בשטח ציבורי, או תוך הסתובבות בין הבתים? - המכירה מתקיימת באופן חד פעמי או קבוע? - נמכרת סחורה שיש בחנויות ביישוב, או סחורה אחרת ? מאחורי השאלה מסתתרת הדילמה עד כמה יש לאפשר מסחר חופשי, שאמור להועיל לציבור הרחב, כאשר יש בכך פגיעה בסוחרים המקומיים. לשאלה זו ישומים גם במישור הלאומי – עד כמה יש להגן על היצרנים המקומיים מפני ייבוא סחורות מחו"ל, ייבוא שאמור להוזיל את מחירי המוצרים לציבור הרחב. העיקרון העולה מהמאר הוא שטובת כלל הציבור יכולה להוות שיקול להטלת הגבלות על המסחר. המאמר פורסם ב"עט עפרה" (ניסן תשס"ד).

Responsa in Matters of Law and Business | Usury | Charity || Ofra 5773-2013 ||

אחר מעמד מתן תורה הנשגב בפרשת יתרו, עוברת התורה לעסוק ב"קטנות", בפרטי ההלכות של פרשת משפטים. רבי אלעזר במדרש רבה הסביר קשר זה "שכל התורה תלויה במשפט". דווקא אחרי הקולות והברקים הענן והערפל יש הכרח לחזור לפרטיים הקטנים של המשפט, כי שם הא-לוהים. במאמר קצר מבואר כיצד דווקא קיומן של ההלכות הבנאליות-לכאורה, ההלכות העוסקות במשפט הן תנאי לקיומה של התורה. שפורסם בשבת בשבתו" שבת משפטים תש"ע

בעקבות המאמר בספר משפטי ארץ ד - חוזים ודיניהם, מוצע חוזה עבודה משפטי ארץ לחתימה. החוזה בקובץ וורד וניתן לבצע בו שינויים והתאמות. המכון אינו אחראי על נזק שייגרם עקב שימוש בחוזה. חוזה מבואר עם מאמר מקדים ישנו בספר משפטי ארץ ד - חוזים ודיניהם

תחושת ההחמצה הקשה בעקבות מלחמת לבנון השנייה הובילה להקמת עשרות ועדות חקירה לבדיקת התפקוד של הדרג הצבאי והאזרחי. בניגוד לכך התורה מניחה שבמקום שבו יש עשייה יש כישלון, והמענה לכך אינו ניסיון לנפות מתוך המערכת את כל מי שנכשל, אלא להציע דרך של תשובה ותיקון. רק מי שמסרב לחזור בתשובה, להודות בחטאו ולתקן אותו - יודח מתפקידו. המאמר פורסם בכתב העת צהר, גיליון כט, בעקבות מלחמת לבנון השניה.

אחר מעמד מתן תורה הנשגב בפרשת יתרו, עוברת התורה לעסוק ב"קטנות", בפרטי ההלכות של פרשת משפטים. רבי אלעזר במדרש רבה הסביר קשר זה "שכל התורה תלויה במשפט". דווקא אחרי הקולות והברקים הענן והערפל יש הכרח לחזור לפרטיים הקטנים של המשפט, כי שם הא-לוהים. במאמר קצר מבואר כיצד דווקא קיומן של ההלכות הבנאליות-לכאורה, ההלכות העוסקות במשפט הן תנאי לקיומה של התורה. שפורסם בשבת בשבתו" שבת משפטים תש"ע

המקרים החוזרים ונשנים של כלבים שתקפו בני אדם, ואף גרמו למותם, עוררו את השאלה האם יש מקום להעניש את בעלי החיים התוקפים? במאמר זה נבחנת השאלה האם גם על בעלי חיים מוטלות חובות ובהתאם לכך גם עונשים או לא? המאמר פורסם בביטאון ישיבת מעלה אפרים.

ככלל, תפקידו של דיין במשפט העברי הוא לרדוף צדק, כלומר, לנגד עיניו של הדיין אמורה לעמוד מטרה אחת בלבד - פסיקת דין אמת. אמת שאינה מתחשבת בנסיבות האישיות של העומדים לדין - "לא תעשו עול במשפט, לא תשא פני דל ולא תהדר פני גדול, בצדק תשפט עמיתך" (ויקרא יט, טו). אף על פי כן, עיון בשיטת הרא"ש מעלה, כי הוא ראה מטרה נוספת לבית הדין, והיא השכנת שלום. אין הכוונה ליצירת אווירה רגועה ורגשי ידידות, אלא לכך שיש לחתור לסיום סכסוכים משפטיים, גם כאשר אין אפשרות לברר את האמת. מאמר זה פורסם ב"עלון שבות בוגרים".

ספר החינוך מטיל את מצוות מינוי הדיינים על כלל הציבור, אולם, מתברר שישנה אחריות אישית לכל אדם על מערכת משפט התורה.

דו"ח גולדסטון פורסם בעקבות מבצע עופרת יצוקה שהתבצע בעזה בשנת 2008. הטענה המרכזית במאמר היא שהביקורת של גולדסטון על ראיית האוכלוסיה בעזה כאויב, איננה במקומה. האוכלוסיה בעזה היא קולקטיב שיש לו הנהגה נבחרת ועליו לשאת במחיר של החלטות ההנהגה. למרות זאת, ניסה צה"ל למקד את הפגיעה בגורמי הסיכון העיקריים, אולם כאשר הדילמה היתה בין פגיעה באזרח ישראלי (וגם חייל הוא אזרח) לבין פגיעה באזרח פלסטיני – בחרה הממשלה בצדק להגן על אזרחיה. המאמר פורסם בבטאון לשכת עוה"ד במחוז חיפה, בדלתיים פתוחות, גיליון 32, נוב´-דצמ´ 2009, עמ´ 17

על פי המקורות היהודיים כל מלחמה, כולל מלחמה בטרור, היא מאבק בין קולקטיבים. הנגזרת של הנחת היסוד הזאת היא עקרון האחריות הקולקטיבית שמוטלת גם על מי שאינו לוחם באופן אישי ואף מתנגד ללחימה, ומכאן ההיתר המקובל בכל העולם לפגיעת אגב באזרחים במהלך לחימה

רבים שואלים, מה ייחודו של המשפט העברי, ובמה הוא שונה משיטות משפט אחרות הנוהגות בעולם. שאלה זו מקבלת משנה תוקף על רקע האיסור החמור להזדקק לבתי משפט שאינם פועלים על פי דין תורה. במאמר זה, מוצגות על קצה המזלג שלוש סוגיות עקרוניות, המייחדות את המשפט העברי. מאמר זה פורסם ב"מעט מן האור".

מאמר זה קורא לביצוע תחקיר ערכי לצד התחקיר המבצעי. המאמר פורסם בכתב העת מערכות גיליון 416.

עסקת הטיעון שנחתמה עם הנשיא לשעבר משה קצב מיקדה את תשומת הלב הציבורית בקיומן של עסקאות טיעון, ובשימוש הגובר שנעשה בהן. חוסר הנחת מהסדר זה נובע מהתחושה שאת ההליך המשפטי שמתיימר להשיג צדק, החליפה מדיניות של תגרנות משפטית בו החשוד בעבירה על החוק הוא שותף לגיטימי. זאת, מבלי להתייחס לקולת העונשים שנגזרים בעקבות עסקאות טיעון. מאידך, טוענים מנסחי עסקאות הטיעון כי סד האילוצים הנוקשה, הכולל עומס בלתי נסבל על מערכת המשפט, קושי בגיבוש מסכת ראייתית מניחה את הדעת, ועוד, אינם מותירים ברירה במקרים רבים מלבד עסקת טיעון. במאמר מובאים קריטריונים על פיהם ניתן לקבוע איזו עסקת טיעון ראויה ואיזו עסקה טיעון איננה ראויה.