המלצות נייר העמדה הן: 1. נראה שאין לשלול באופן מוחלט את האפשרות לכפות על פי חוק על אדם להיות חבר באיגוד, אך יש להדגיש שכפייה כאמור תוכל להתקיים רק בתנאי שהאיגוד הוא על בסיס קיומה של קהילה טבעית, שהאדם חבר בה ממילא. 2. יש להגביל את חופש ההתאגדות במקרה של פגיעה בביטחון המדינה ובקיומה. 3. כאשר קיים קונצנזוס חברתי המבטא סלידה ושאט נפש מן העמדה המוסרית שחברי הקבוצה מבטאים, ניתן לשלול את זכותה להתאגד. נייר העמדה הוא יוזמה של מכון משפטי ארץ ושל יסודות

דו"ח מבקר המדינה שֹם במוקד השיח הציבורי את בעיית המינויים הפוליטיים. תופעה זו, מעוררת ברבים סלידה וניצול בידי בעלי הכוח, אולם, האם לתחושה זו יש גם בסיס הלכתי?

Editor: Rav Ido Rechnitz || Consultation: Rav Dr. Itamar Wahrhaftig || (Ofra 2007 )

Responsa in Matters of : Labor Law | Theft | Torts | Copyrighting || Haim Yoel Bloch | Daniel Katz | Ido Rechnitz || (Ofra 5771-2011)

מכוני המחקר התורניים משפטי ארץ וכתר מתכבדים להגיש נייר עמדה בשורה של סוגיות כלכליות חברתיות ע"פ מקורות היהדות. מבנה נייר העמדה: נייר העמדה כולל מספר סוגיות מרכזיות העומדות לפתחם של מקבלי ההחלטות בשנים הקרובות, ובמיוחד לקראת תקציב 2013-2014. בכל סוגיות מובאים משפטי רקע ובסופן המלצות. הרחבה ומקורות מובאים בהערות שוליים.

בעקבות המאמר בספר משפטי ארץ ד - חוזים ודיניהם, מוצע חוזה הלוואה משפטי ארץ לחתימה. החוזה בקובץ וורד וניתן לבצע בו שינויים והתאמות. המכון אינו אחראי על נזק שייגרם עקב שימוש בחוזה. חוזה מבואר עם מאמר מקדים ישנו בספר משפטי ארץ ד - חוזים ודיניהם נעזרתם בחוזה? אתם מוזמנים לתרום להמשך הפעילות של המכון.

מסמך זה מסכם תקופת לימוד בבית המדרש הישיבתי בירושלים בשנת תשע"ד בנושא: כלכלה, רווחה ויהדות. בלימוד השתתפו אנשי כלכלה ורווחה בהדרכתו של הרב עדו רכניץ. בסיום הלימוד נוסח מסמך זה המתווה את עקרונות מדינת הרווחה על פי התורה. בית המדרש נתמך על ידי משרד המדע.

פורסם במקומון ארץ בנימין בשנת השמיטה תשס"ח

הדין הבינלאומי הוא שמאפשר את קיומה של המלחמה. עיון במשנתו של הרב שאול ישראלי במלות עשרים שנה לפטירתו

כדי ליצור כלי אמין לבחינת מצב העוני בישראל אנו מציעים להגדיר בחוק את תפקידו של המוסד לביטוח לאומי כמודד הרשמי של הפערים והעוני בישראל. על פי התיקון המוסד לביטוח לאומי יבצע כל שנה שתי מדידות, האחת, בהמשך לדו"ח הקיים תמדוד את הפערים בהכנסות (קו העוני והפערים), והשניה, תמדוד את המחסור באמצעי קיום הולמים (מחסור).

מדינת הרווחה נתפסת כפשרה גרועה בויכוח בין הימין והשמאל הכלכלי. השמאל לא מרוצה בגלל היעדר השוויון, והימין לא מרוצה בגלל הפגיעה בחירות. אולם, נראה שהציבור דווקא די מרוצה וכך גם ההלכה. מכלול ההלכות האמור מלמד שיש חובה הלכתית לשמור על הקניין הפרטי, ונקודת המוצא היא קיומו של שוק חופשי. על גבי זה חובה לקיים מערכת רווחה בכפייה, ומערכת חינוך ציבורי. כמו כן, ניתן (ולא חובה) להתערב בשוק החופשי כדי לחזק את הערבות גם במחיר פגיעה בחירות. במילים אחרות, מדובר על מדינת רווחה, וליתר דיוק לפחות על מדינת סעד.

לקראת הקיץ מומלץ לחתום על חוזה שכירות כהלכה - ראו באתר זה - ובו התייחסות לשאלת חלוקת האחריות בין השוכר והמשכיר

מרור, מצה ופסח מקבילים לגנות ולשבח שאנו מזכירים בהגדה. מרור לעבדים היינו, מצה ליציאה לחירות, ופסח לקרבנו המקום לעבודתו.

רמות השמירה השונות מוגדרות דווקא בתחום דיני השמירה: שומר חינם חייב לשמור בשמירה בסיסית, כשמירת אדם על רכושו, שומר שכר חייב בשמירה יתירה, ושואל חייב אפילו באונס. בדיני נזיקין אין התייחסות מסודרת בגמרא לשאלת רמת השמירה הנדרשת, ובשאלה זו עסקו הראשונים, תוך השוואה לדיני שומרים. במאמר זה מוצגות שתי גישות: זו של הרמב"ם וזו של הרא"ש,וכן הפסיקה בשו"ע.

על בית הדין מוטלת החובה להוציא את הדין לאמיתו. כתוצאה מכך, מוטל על ביה"ד לחקור ולבדוק ראיות המובאות בפניו. כמו כן, יכול ביה"ד לייעץ לנתבע ותובע אילו ראיות עליהם להביא כדי לזכות בדין.

להלכה נפסק שהיוצא ליהרג אינו בחזקת מת ואשתו אסורה, אך הפוסקים הבינו שהשואה היא רצח בסדר גודל אחר והתירו את העגונות

במשפט הנוהג במדינת ישראל מקובלת "דוקטורינת הקטנת הנזיקין", על פיה, הניזק אינו זכאי לפיצוי על נזק שיכול היה למנוע. במאמר זה, נבחנת עמדת ההלכה בשאלה זו, והעולה ממנה הוא שאין פטור ברוח הדוקטורינה האמורה, אולם, ישנם מקרים בהם המזיק פטור, מסיבות אחרות.

במקרים רבים, יש הכרח להסתמך על עדות של קטינים, למשל, במקרה של תקיפת קטינים שלא נוכחים בה בגירים. במדינת ישראל מקובל להסתמך על עדותם של קטינים, אך במגבלות מסוימות - מה עמדת ההלכה בשאלה זו? בדרך כלל דורשת ההלכה עדות של שני גברים שומרי מצוות מעל גיל 13, אולם, התחומים מסוימים מתירה ההלכה להסתמך על עדותם של קטנים, למשל, במקרה של עדות על אדם שמת על מנת להתיר לאשתו להינשא (עגונה). ממקרים אלו ניתן לשאול עקרונות לקבלת עדות קטן במקרה הצורך.

עיון במשנתו של הרב אליעזר ולדנברג מעלה שהוא תמך בשילוב של מדינת הלכה עם משטר דמוקרטי

האם אדם שנחבל בחו"ל רשאי להסגיר אותו למשטרה, ובאיזו ערכאה צריך לקיים את הדין הפלילי בארץ?