מצוות צדקה היא מהמצוות המרכזיות שבתורה, כפי שכתב הרמב"ם (מתנות עניים י, א): "חייבין אנו להזהר במצות צדקה יותר מכל מצות עשה".

יתירה מזו, כבר במשנה מוזכרת מערכת רווחה ציבורית (קהילתית) שהיתה מבוססת על גבייה של מס וחלוקתו לנזקקים על בסיס שבועי (משנה פאה ח, ז). לדעת הרמב"ם והשו"ע (יו"ד רנו,ד) מדובר על גבייה בכפייה ולא על צדקה על בסיס התנדבותי.

הקהילה היהודית היתה המסגרת הפוליטית היהודית היחידה בגלות, וממנה למדנו שלאחר הקמת המדינה תפקיד זה עובר למדינת ישראל (הרב יעקב אריאל אמונת עיתך, 104, עמ' 132-134).

במסגרת מחקרים הנוגעים לבחינת מדינת הרווחה לאור המקורות התמקדתי בשאלת הגדרת העוני בהלכה בהשוואה להגדרת העוני המקובלת בישראל. בהלכה ישנו דיון ארוך מאד בשאלת הגדרת העוני, אולם, לשם הקיצור יסתפק בהגדרה המובאת בספר בית יוסף (יו"ד רנג, ב): "הכל לפי פרנסתו ופרנסת בני ביתו". הגדרה זו למיטב הבנתי היא ההגדרה האינטואיטיבית וכך גם הציבור הרחב מגדיר עוני.

אלא שאחד הקשיים הגדולים בניסיון לבחון האם מדינת ישראל עומדת במשימה להתמודד עם האתגר לצמצום העוני הוא שלא מתבצעת מדידה של מצב העוני בישראל. אמנם המוסד לביטוח לאומי מפרסם בכל שנה דו"ח על מצב העוני, אולם, הדו"ח מודד בעצם את פערי ההכנסות ולא את המחסור באמצעי הקיום.

וביתר פירוט: דו"ח העוני של המוסד לביטוח לאומי שונה מההגדרה ההלכתית בשני מאפיינים:

האחד, הוא משווה את האוכלוסייה למעמד הביניים (למשכורת החציונית) ולא לעלות של אמצעי קיום נאותים.

השני, הוא מודד רק את ההכנסות ולא מתחשב בכלל בהוצאות. התוצאה היא שמבחינת הדו"ח שני בני אדם שהמשכורת שלהם שווה, והאחד גר בדירה השייכת לו ללא חובות והשני גר בדירה שכורה בעלות של 3500 ₪ לחודש הם במצב כלכלי שווה!

אמנם, בוצעו מחקרים שבחנו את מצב המחסור באמצעי קיום בסיסיים או הולמים. המחקרים נעשו על ידי ד"ר דניאל גוטליב, שמכהן כיום כראש מחלקת המחקר של המוסד לביטוח לאומי. והממצא המרכזי שלהם הוא שעל פי המדידה המוצעת אלפים רבים יוגדרו כעת כעניים ואלפים אחרים כבר לא יוגדרו כעניים.

כדי ליצור כלי אמין לבחינת מצב העוני בישראל אנו מציעים להגדיר בחוק את תפקידו של המוסד לביטוח לאומי כמודד הרשמי של הפערים והעוני בישראל. על פי התיקון המוסד לביטוח לאומי יבצע כל שנה שתי מדידות, האחת, בהמשך לדו"ח הקיים תמדוד את הפערים בהכנסות (קו העוני והפערים), והשניה, תמדוד את המחסור באמצעי קיום הולמים (מחסור). לפיכך מוצע לתקן את סעיף 12 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995, באופן הבא: