הלוואה חוץ-בנקאית ללא ריבית, נתפסת בצדק כמעשה חברי ואף מהווה מצווה. ובכל זאת, כדי למנוע עגמת נפש ופגיעה במלווה, היא מחייבת הסדרה וחוזה ברור. הרב ד"ר איתמר ורהפטיג הרב עדו רכניץ מציעים חוזה הלוואה שעומד בדרישות ההלכתיות. אף שמדובר על הלוואה ללא ריבית נדרשת התייחסות לאיסור ריבית לאור העובדה שההלוואה כוללת קנס פיגורים והצמדה למדד.

במקרים רבים ישנו צורך או רצון לחלק את הבעלות באופנים שונים בין אנשים שונים. חלוקות אלה מעוררות את השאלה הבסיסית, מהי בעלות? בשאלה זו דן הרב עדו רכניץ תוך התייחסות לשני סוגים של חלוקה – חלוקה על ציר הזמן וחלוקת זכויות. ביחס לחלוקה על ציר הזמן נחלקו ראשונים ואחרונים, האם זכות שמוגבלת בזמן היא בגדר בעלות. גם ביחס לחלוקת זכויות נחלקו הפוסקים האם זכות מוגבלת היא בגדר בעלות. לשאלות עיוניות אלה נפקויות מעשיות, כך למשל, שאלת חלוקת הזכויות עולה באשר להצעה להגן על זכויות יוצרים על ידי שיור זכות ההעתקה אצל המוכר.

פורסם לראשונה בתחומין כרך מד - התשפ"ד א. עקרון החוקיות קובע כי רשות מינהלית יכולה לפעול רק על בסיס הסמכה. במדינות מודרניות ההנחה היא שיש צורך בהסמכה פורמלית, כלומר - בחקיקה או בנגזרות של החקיקה. בפועל יש קושי ביישום עיקרון זה, כיוון שלא ניתן לחזות ולהסמיך מראש את הרשות לכל העניינים הדורשים את התערבותה, ועל כן בית המשפט העליון סטה מעקרון חוקיות המנהל כאשר הדבר נדרש כדי להגן על ערכים החשובים בעיניו. ב. במשפט העברי, רשות רשאית לפעול על בסיס הסמכה בלבד, אולם די בהסמכה מכללא ואין צורך בהסמכה מפורשת בהליך פורמלי. ג. כאשר פוסקי ההלכה נדרשו למקרים שבהם לא ברור האם היתה הסמכה, כולם קבעו כי היקף ההסמכה נקבע על ידי הציבור, ולכן יש להעריך מה היתה כוונתו. רוב הפוסקים נטו להגביל את סמכויות הרשות כאשר הם העריכו כי הציבור לא הסמיך אותה לקבוע תקנה מסוימת - כגון, כאשר מדובר במקרה נדיר, או כאשר מדובר בהטלת הגבלה חמורה. פסיקה זו משקפת גישה דמוקרטית, שבמרכזה התפיסה שנבחרי הציבור הם שליחים של הציבור, ולכן יש לבחון באופן שוטף האם הם הוסמכו לעסוק בעניינים שהם עוסקים בהם. מיעוט הפוסקים סברו כי הסמכת הרשויות על ידי הציבור היא בלתי מוגבלת ובלתי חוזרת. פסיקה זו משקפת גישה רפובליקנית, שעל פיה נבחרי הציבור אינם בגדר שליחי הציבור אלא בגדר נאמנים, ועליהם לקבל החלטות על פי שיקול דעתם לטובת הציבור, גם בעניינים שהציבור לא הסמיך אותם במפורש לעסוק בהם

מכון משפטי ארץ שם לעצמו מטרה לבנות מערכת מקיפה של שירותים הלכתיים העונים לצורכי החברה, ובמרכזם הטמעת המודעות לחתימה על חוזים לפי ההלכה. הצעד הראשון במהלך זה היה עריכת חוזה שכירות-דירה על ידי הרב עדו רכניץ העונה הן על הצרכים ההלכתיים והן על הצרכים המשפטיים הנדרשים בעסקה כזו.

בדרך כלל בית דין של תורה כולל שלושה דיינים. על רקע זה דן הרב עדו רכניץ בשאלה מתי ראוי להתדיין בפני דיין יחיד ומה נדרש כדי לעשות זאת. מסקנתו שבהסכמת בעלי הדין הדבר אפשרי, ואף שההמלצה היא להימנע מכך, מדברי האחרונים עולה שבקהילות רבות היה מנהג לדון יחידי בתביעות קטנות. אמנם כתבו פוסקים שבנושאים קלים ופשוטים הדבר מותר.

בתקופת המנדט כפו הבריטים את הקמת בית הדין לערעורים על בית הדין הרבני. הדבר עורר ויכוח תורני נוקב בין התומכים והמתנגדים, אשר העסיק את העולם התורני במשך שנים רבות. בהמשך לכך, הרב עדו רכניץ חזר לעיין ביסודות הסוגיה, וטען כי ערעור היה חלק ממערכת המשפט של התורה, והיעלמותו הייתה תוצאה של חורבן מוסדות השיפוט היהודיים במהלך הגלות. ברוח זו הוא המליץ לשוב ולהקים ערכאת ערעור גם על בתי הדין לממונות שתתבסס על הסכמת בעלי הדין והדיינים.

בתי דין לממונות, כמו כל ערכאה משפטית, נדרשים להיעזר במומחים שונים, וממילא עולות השאלות: מה מעמדם ההלכתי של המומחים, ומהם הכללים ההלכתיים החלים עליהם. במאמרו דן הרב עדו רכניץ בשאלות אלה וטען כי יש מומחים שתפקידם "לפרש" את המידע הנמצא כבר בידי בית הדין, כגון, תרגום של שפה זרה, או ניתוח של תכניות בניה. סמכותם של מומחים אלה מבוססת על כך שניתן להסתמך על מידע שניתן לאמת בבדיקה חוזרת, גם ללא עדים כשרים. בנוסף, ישנם מומחים שתפקידם להכריע בשאלות שיש בהן מרחב של שיקול דעת, כגון, קביעת שווי נכס על ידי שמאי. מומחים אלה מהווים מעין בית דין לעניין שבו הוסמכו להכריע.

בתי דין לממונות עוסקים כדבר שבשגרה בבירור מחלוקות בין יהודים ולא-יהודים. הרב עדו רכניץ נדרש לשאלה מהו הדין החל במקרה זה, ומסקנתו כי יש לדון את שני הצדדים על פי משפט התורה באופן שוויוני כאילו שניהם יהודים.

הפרק הראשון מתוך יחידת הלימוד של תורה ומדינה - מדינת ישראל לאור התורה עיון במשנתם של הריא"ה הרצוג ובני דורו

הפרק השני מתוך יחידת הלימוד של תורה ומדינה - מדינת ישראל לאור התורה עיון במשנתם של הריא"ה הרצוג ובני דורו

הפרק השלישי מתוך יחידת הלימוד של תורה ומדינה - מדינת ישראל לאור התורה עיון במשנתם של הריא"ה הרצוג ובני דורו

הפרק הרביעי מתוך יחידת הלימוד של תורה ומדינה - מדינת ישראל לאור התורה עיון במשנתם של הריא"ה הרצוג ובני דורו

הפרק שביעי מתוך יחידת הלימוד של תורה ומדינה - מדינת ישראל לאור התורה עיון במשנתם של הריא"ה הרצוג ובני דורו

הפרק השישי מתוך יחידת הלימוד של תורה ומדינה - מדינת ישראל לאור התורה עיון במשנתם של הריא"ה הרצוג ובני דורו

הפרק החמישי מתוך יחידת הלימוד של תורה ומדינה - מדינת ישראל לאור התורה עיון במשנתם של הריא"ה הרצוג ובני דורו

הפרק השמיני מתוך יחידת הלימוד של תורה ומדינה - מדינת ישראל לאור התורה עיון במשנתם של הריא"ה הרצוג ובני דורו

הפרק התשיעי מתוך יחידת הלימוד של תורה ומדינה - מדינת ישראל לאור התורה עיון במשנתם של הריא"ה הרצוג ובני דורו

הפרק העשירי מתוך יחידת הלימוד של תורה ומדינה - מדינת ישראל לאור התורה עיון במשנתם של הריא"ה הרצוג ובני דורו

פרק אחת עשרה מתוך יחידת הלימוד של תורה ומדינה - מדינת ישראל לאור התורה עיון במשנתם של הריא"ה הרצוג ובני דורו

הפרק שתיים עשרה מתוך יחידת הלימוד של תורה ומדינה - מדינת ישראל לאור התורה עיון במשנתם של הריא"ה הרצוג ובני דורו