חוזה שכירות א. מבוא ב. השכירות ותקופתה ג. התמורה ד. חובות השוכרים ה. ערבויות |
ו. חובות המשכירים ז. תיקונים בנכס ח. פינוי הנכס ט. ביטול החוזה י. שטר בוררות יא. הערות כלליות יב. נספחים |
השבת משפט התורה למקומו המרכזי בחיים מותנית בשיתוף פעולה של הציבור ושל בתי הדין. חתימה על חוזה הלכתי מהווה תרומה אישית של החותם עליו להחייאת משפט התורה, לעירוב התורה בחיי המסחר והכלכלה וליצירת סביבה משפטית בה יוכלו בתי הדין לפעול.
כמו כן, חוזה הלכתי מאפשר קבלת סעד מבית דין לממונות או מבית משפט במקרה של סכסוך. בנוסף, הוא כולל סעיף בוררות המחייב את הצדדים לקבוע מראש בפני מי יתבררו סכסוכים שביניהם, ובכך נמנעת האפשרות לדחות ולעכב את תחילת דיון.
לעומת זאת, חתימה על חוזה שאינו הלכתי עלולה לגרום לעגמת נפש לחותמים עליו, אם יתברר כי חלק מסעיפי החוזה אינם תקפים על פי דין תורה. במקרה כזה, לא יוכל בית הדין לתת לחותמים את הסעד אותו ציפו לקבל בעקבות החתימה על החוזה.
תודתי לכל מי שסייע וייעץ בעריכת החוזה: הרב זלמן נחמיה גולדברג, הרב ד"ר איתמר ורהפטיג, הרב ירון אונגר, עו"ד שלום אטלי ועו"ד חייא גרינבוים.
(שחוקי הגנת הדייר אינם חלים עליו)
שנערך ונחתם ב _____ ביום _____ בחודש ______ שנת התש____ ( / / למניינם)
בין: 1. _____________ ת"ז _____________ 2. _____________ ת"ז _____________
כתובת: _____________________ טלפון ____________ טלפון נייד ______________
שניהם יחד וכל אחד לחוד[1] (להלן – "המשכירים")
ובין: 1. _____________ ת"ז _____________ 2. ______________ ת"ז _____________
כתובת: _____________________ טלפון ____________ טלפון נייד ______________
שניהם יחד וכל אחד לחוד[2] (להלן – "השוכרים")
הואיל: והמשכירים הינם הבעלים ו/או בעלי הזכות לחזקה ייחודית בדירה של _______ חדרים, מטבח, שירותים ו____________. או ב ____________ (מחק את המיותר) הנמצא/ת ברחוב ______________ בעיר – _______________ (להלן: "הנכס");
והואיל: ובנכס לא מחזיק כל דייר מוגן לפי חוק הגנת הדייר (נוסח משולב) תשל"ב – 1972 או כל חוק דומה;
והואיל: והמשכירים מעוניינים להשכיר את הנכס בהתאם לתנאי חוזה זה, ובלי שהשוכרים יהיו מוגנים לפי חוק הגנת הדייר (נוסח משולב) תשל"ב – 1972 או כל חוק דומה אשר יחוקק בעתיד;
והואיל: והשוכרים מעוניינים לשכור את הנכס בתנאים האמורים;
לפיכך, הוסכם והוצהר על ידי הצדדים כדלקמן:
[7א. >תמורת השכרת הנכס לפי חוזה זה, מתחייבים השוכרים לשלם למשכירים דמי שכירות חודשיים בסך של _______ ש"ח (במילים: ______________________ ש"ח) לכל חודש שכירות (להלן: "דמי השכירות") ואשר ישולמו בשקלים חדשים, בצמוד למדד המחירים לצרכן, האחרון שיפורסם קודם לביצוע התשלום. המדד הבסיסי לחישוב ההצמדה הוא המדד האחרון שפורסם לפני חתימת חוזה זה. שיעור דמי השכירות, מותנה בביצוע כל תשלום במועדו, לפי תנאי הסכם זה.[11]]
שמות הערֵבים הם:
א. ________________ ת.ז. _______________ כתובתו __________________________.
ב. ________________ ת.ז. _______________ כתובתו __________________________.
(א) בכל מקרה פרט לאיחור בתשלום, למעלה מ_______ ימים לאחר שנודע למשכירים על הפרת סעיף יסודי;
(ב) במקרה של איחור בתשלום, למעלה מ_______ ימים לאחר תשלום כל החוב;
הרי שיראו אותם כמי שמחלו על התנאי שלא קוים. השכירות תימשך, והם יהיו מנועים מלהעלות את הדרישה לסיום תקופת השכירות בשל הפרה זו.[32]
ועל כל הנ"ל באנו על החתום:
_____________ ______________ השוכרים |
_____________ _______________ המשכירים |
אני הח"מ ערב לכל חיוב כספי המוטל על השוכרים עפ"י תנאי חוזה זה וסעיפיו השונים.[47] מודע אני לכך, שכערב, אני מתחייב לשלם בכל מקרה שלא יהיה ניתן לגבות מהשוכרים.[48] ערבות זו קיבלתי על עצמי בקניין הראוי, מעכשיו, בפני בית-דין חשוב, דלא כאסמכתא ודלא כטופסי דשטרי.
___________ |
__________ |
___________ |
___________ |
__________ |
___________ |
שם משפחה |
שם פרטי |
ת.ז. |
שם משפחה |
שם פרטי |
ת.ז. |
___________ |
________ |
________ |
___________ |
________ |
________ |
כתובת בבית |
טלפון |
טלפון נייד |
כתובת בבית |
טלפון |
טלפון נייד |
___________ |
________ |
________ |
___________ |
________ |
________ |
כתובת בעבודה |
טלפון |
חתימה |
כתובת בעבודה |
טלפון |
חתימה |
2. רכוש בנכס
בנכס מצויים הפריטים הבאים, אשר הם בבעלות המשכירים:
1. _____________________________________.
2. _____________________________________.
ג. פגמים במושכר (למילוי בעת העברת החזקה)
בתאריך _________ השוכרים קיבלו לידיהם את הנכס לשימושם, ובו הפריטים המפורטים בנספח ב' להסכם זה, כאשר כולם במצב תקין וטוב, פרט ל __________________________.
קריאת מונים
מונה חשמל – ________; מונה מים – __________; מונה גז – ___________
ועל כל הנ"ל באנו על החתום:
_____________ ______________ השוכרים |
_____________ _______________ המשכירים |
* הרב עדו רכניץ, מכון משפטי ארץ, עפרה, מנהל רשת בתי הדין ארץ חמדה – גזית.
נעזרתי בחוזי שכירות דירה הבאים:
1. הרב עובדיה טולדנו, משפט השכירות, ירושלים תשס"ג, עמ' תצב.
2. הרב אברהם כהן, עמק המשפט חלק א – דיני חוזים והסכמים, עמ' תקיט.
3. הרב דוד בס, כתר א, קדומים תשנ"ו, עמ' 192.
[1]. מאפשר לתבוע מכל אחד מהמשכירים את מלוא ההתחייבויות.
[2]. מאפשר לתבוע מכל אחד מהשוכרים את מלוא ההתחייבויות.
[3]. בשולחן ערוך (חו"מ מה, ג) נפסק שמי שחתם על שטר שלא הבין את תוכנו חייב בכל האמור בחוזה.
הפוסקים דנו במקרים שונים בהם נראה שהחותם לא גמר בדעתו להתחייב באמור בשטר, ראה בעניין זה, הרב אליהו גורפינקל, "החותם על שטר שלא קרא או שלא הבין את תוכנו", משפטי ארץ – טענות וראיות, עמ' 309-299. הטוב ביותר הוא כמובן שהחותמים על השטר יבינו את תוכנו לפרטיו.
[4]. כאן כתובה עיקר העסקה – השכרת הנכס.
[5]. סעיף אופציה מקובל בחוזים רבים. משמעות הסעיף היא שלשוכר ישנה אפשרות להאריך את תקופת השכירות למשך תקופת זמן נוספת. אפשרות זו תלויה אך ורק ברצונו של השוכר, ובחתימה על החוזה, המשכיר הסכים לכל החלטה שיקבל השוכר בעניין.
ההלכה מכירה בעסקה שצד אחד גמר בדעתו, והאפשרות נתונה לצד השני להחליט אם הוא מעוניין במימושה (קידושין כו,א).
בחוזה זה ניתנה אפשרות לסעיף אופציה, שבו השוכר רשאי להאריך את תקופת השכירות, ומאידך המשכיר רשאי להעלות את דמי השכירות עד לתקרה שנקבעה בחוזה (באחוזים). כמובן, שניתן למחוק את חלקו של הסעיף המאפשר להעלות את דמי השכירות.
[6]. לגבי מקרה של מות השוכר ח"ו, הובאה ברמ"א (חו"מ שלד, א) מחלוקת ראשונים האם משלם הכל או רק עבור התקופה שגר בדירה. כמו כן, נפסק שם שאם השוכר שילם מראש, המשכיר אינו חייב להחזיר לו את הכסף, אלא אם הנכס הושכר לאחר בתוך תקופת השכירות.
[7]. למשל אם התפוצצה צנרת, ואי אפשר עוד לגור בבית, רשאים השוכרים לעזוב (שו"ת משפט צדק ב, לא, וראה גם: פתחי חושן שכירות ו, ט).
[8]. על פי דין, אם לא היה שום אונס, חייב השוכר לשלם כל דמי השכירות (שולחן ערוך חו"מ שיא, ו; שיב, ז), בניכוי ההוצאות הנוספות שיש למשכיר בדירה מאוכלסת (ש"ך חו"מ שיא, ד). אם השוכר מצא שוכר הגון (רמ"א חו"מ שיב, ז) אחר במקומו – פטור. בפועל, נהוג לחייב את השוכר גם במקרה של אונס.
[9]. השוכר אינו רשאי לשנות את יעוד ההשכרה (פתחי חושן שכירות ו, יא). כמו כן, נוּסח הסעיף באופן של שיור בקניין, המגביל את הזכות שנתנה לשוכר לשימוש מסוים.
[10]. סייג זה נועד לאפשר פיצוי הולם למשכירים במקרה של איחור, ללא חשש ריבית.
[11]. כנ"ל הערה 10.
[12]. קיומו של סעיף זה נחוץ, כדי לתת לשוכר תמריץ לשלם במועד, ואף לאחר שאיחר בתשלום, לתת לו תמריץ לשלם כמה שיותר מהר. הפתרון לכך הוא ששכר הדירה עליו סוכם מותנה בתשלום בזמן, אם התשלום אינו מבוצע בזמן, הרי שמסוכם מראש על שכר דירה גבוה הרבה יותר (שולחן ערוך יו"ד קעו, ו); בדרך זו אין בעיה של ריבית.
[13]. ללא התחייבות, שוכר פטור בנזק שגרם בנו וכדומה (משפט השכירות, עמ' קנה), על כן, נוספה בחוזה התחייבות מפורשת המרחיבה את אחריות השוכר.
[14]. מן הדין אין חיובי שמירה על מקרקעין (שולחן ערוך חו"מ שא, א), אולם, השוכר יכול לקבל על עצמו חיוב כזה בקניין סודר (שם, ד, וש"ך שם, ז).
[15]. על פי הדין, שוכר רשאי להשכיר את הנכס למי שבני ביתו אינם רבים משלו (שולחן ערוך חו"מ שטז, א). בחוזים הנהוגים מקובל שזכותו של השוכר מוגבלת, והוא אינו יכול להעביר את החזקה לאחר (משפט השכירות רמד-רמה).
[16]. זאת, להוציא תשלומים חריגים, המוטלים על המשכיר (משפט השכירות עמ' קכז-קכט).
[17]. סעיף זה הוא מעיקר הדין, המחייב את השוכר בשירותים שהוא מקבל עקב מגוריו בנכס (משפט השכירות עמ' קכו).
[18]. בידי המשכיר לשייר לעצמו זכות זאת.
[19]. מבוסס על שיור בקניין ראה הערה 9.
[20]. סעיף זה נועד להטיל על השוכר קנס במקרה של אי-פרעון חובות לאחר שעזב את הנכס. כדי להימנע מאיסור ריבית, נקבע בחוזה קנס חד פעמי, שאינו ריבית לדעת רוב הפוסקים (שו"ת רדב"ז א, תצז; תורת רבית ו, ז; כתר א', עמ' 89, הערה 182).
[21]. שטר-החוב שיש לצרף לחוזה מאפשר למשכיר לפנות ישירות להוצאה לפועל, ולגבות מהשוכר את חובותיו. בשטר ייכתב סכום מסוים, אולם, השוכר יוכל, בדיון שיתקיים בהוצאה לפועל, למנוע את גביית מלוא הסכום הכתוב, ולהגביל אותו לשיעור חובותיו.
[22]. שולחן ערוך חו"מ שיב, ג.
[23]. מן הדין על השוכר להתקין מזוזות (שולחן ערוך חו"מ שיד, ב), ואסור לו להסירן כאשר הוא עוזב (שולחן ערוך יו"ד רצא, ב). על פי הדין יכול השוכר לתבוע את שווי המזוזות מהשוכר שבא אחריו (רמ"א שם). בפועל הדבר יוצר בעיות ממוניות, ולכן הוחלט לקבוע בחוזה פיצוי ע"י המשכיר.
האפשרות להחליף את המזוזות מוסברת בכך שכל אדם יכול להחליף את המזוזות בביתו, והבעיה היא רק בהשארת הבית ללא מזוזות (הרב זלמן נ. גולדברג).
[24]. אילו הסעיף היה מנוסח כמחילה על מום, היה צורך בהגדרת סכום המחילה. לפיכך, העדפנו ניסוח המבוסס על אודיתא.
[25]. מעיקר הדין, מוטלים התיקונים הדורשים בעל מקצוע על המשכיר, ועל השוכר התיקונים שאינם כאלה (שולחן ערוך חו"מ שיד, א-ב), אולם, גם בעניין זה הולכים אחר המנהג (רמ"א שם, ב).
[26]. כדין יורד לשדה חברו שלא ברשות (שולחן ערוך חו"מ, שעה). בסעיף זה נכללת האפשרות שהמשכיר היה מתקן בעצמו ללא עלות.
[27]. לא מקובל לכתוב סעיף זה בחוזים הרגילים בארץ, אולם על פי דין תורה יכול השוכר להשתמש בדמי השכירות לצורך תיקונים (נתיבות-המשפט שיב, יא), וזהו גם הנוהג המקובל במדינת ישראל.
[28]. על פי הדין, אדם יכול לעשות דין לעצמו ולפנות פולש.
[29]. קיים צורך בהתניה מפורשת, על מנת לחייב את השוכרים בתשלום הנזקים, שעפ"י רוב הם נזקים בגרמא.
[30]. התנאים היסודיים הם:
אי חריגה ממטרת השכירות, והשכרה לאחר – סעיף 6.
תשלום בזמן – סעיפים, 7, 7א, 9, 10.
לא לשנות את הנכס – סעיף 13.
לא להעביר את החזקה לאחר – 14.
לשלם את התשלומים החלים על הגר בדירה – 15.
[31]. הכוונה שעל השוכר לפנות את המושכר, ואם לא יעשה זאת, הוא יתחייב בדמי שכירות גבוהים יותר.
[32]. כיוון שהתנאי הוא לטובת המשכיר, הרי שהוא יכול למחול עליו, ולהמשיך את השכירות (שולחן ערוך אה"ע לח, לח).
[33]. ראה הערה 7.
[34]. שאר חיובי המשכיר יישארו בתוקפם.
[35]. מחילה על הזכות לבטל את החוזה אין משמעה מחילה על חובת המשכיר לתקן את הדרוש תיקון, או לשלם על תיקון שבוצע כדין, וכן אין משמעה מחילה על הקנס המושת על המשכיר במקרה של איחור במסירת הנכס.
[36]. הפירוט נועד כדי להרחיב את סמכות השיפוט של הבורר.
[37]. ניסוח זה מאפשר לבורר להסתמך על ראיות הפסולות על פי דין תורה, ואשר משכנעות את הבורר.
[38]. סעיף הבוררות נוסח כשטר בוררות, כדי שבחתימה על החוזה ייחתם גם השטר, ובכך תמנע האפשרות של החתומים לסרב להופיע לפני הבורר שנקבע.
[39]. הרב עזרא בצרי סומך ידיו על תנאי זה (משפט השכירות, עמ' תצח, וראו עמק המשפט ב, עמ' תקב).
[40]. לדעת הרב זלמן נ. גולדברג, הניסוח "מקבלים את סברת הפוסק" אינו בהכרח תקף, על כן יש להעדיף התחייבות.
[41]. ההלכה נותנת תוקף רק לעסקאות שחלות מיד. אמנם ניתן ליצור שכירות שתתחיל זמן מה לאחר חתימת החוזה (למשל, במקרה של השכרת נכס לאחד בזמן שהוא מושכר לאחר, ש"ך חו"מ שיב, ג), אולם הדבר מותנה בכך שהעסקה תחול מיד, ולא ניתן יהיה לבטלה.
[42]. מן הדין, שטר שניתן להוסיף בו פרטים לאחר שנחתם, מבלי שניתן יהיה לדעת על כך – פסול (שולחן ערוך חו"מ סימן מב), לפיכך, יש צורך להגביל את היכולת להוסיף סעיפים ללא חתימות שני הצדדים.
[43]. כאשר יש לתובע שטר בחתימת הנתבע, נחלקו ראשונים האם הנתבע נאמן לטעון שפרע את החוב, וכן נחלקו בעניין זה השולחן ערוך והרמ"א (חו"מ סט, ב). כדי למנוע השתמטות של הצדדים מהתחייבויותיהם בטענת "פרעתי", נוסף הסעיף המעניק לתובע נאמנות על פי החוזה.
[44]. שולחן ערוך (חו"מ רמא, יב) ורמ"א (אה"ע לח, ג). הח"מ (שם, ג) כתב שניסוח זה מייתר רק את הצורך לכתוב תנאי כפול.
[45]. מטרת היתר עסקא לתת לחוזה הגנה נוספת מפני טענה שיש בסעיפיו איסור ריבית.
[46]. סעיף זה נותן תוקף להתחייבויות שהן בגדר אסמכתא, ובכלל זה קנסות (רמ"א חו"מ רז, טו).
[47]. הכוונה לכך שהערב מקבל על עצמו את כל מה שהשוכר קבל על עצמו, כדוגמת, נאמנות (בסעיף 45).
[48]. שולחן ערוך חו"מ קכט, י: כגון, שהלווה ברח, או שהוא אלם ובית הדין אינו יכול לכוף אותו לשלם.
הרשמו לקבלת עדכונים