מסמך נוסף במסגרת פרויקט כתיבת חוקי התורה, ובו דיני שכירות מקרקעין.

שמחים לפרסם מסמך נוסף העוסק בדיני עבודה

מוזמנים לשמוע את סדרת השיעורים

נייר העמדה עוסק בשאלה לאילו חוקים יש תוקף של "דינא דמלכותא"

המאמר סוקר את המחלוקת בהלכה בעניין קנס לאדם שרצח את הוריו כדי לירש אותם

החלק הראשון - שנכתב על ידי הרב יואב שטרנברג (כולל ארץ חמדה, ירושלים) עוסק בהשפעת חוקי המדינה על גמירות הדעת, על הבעלות ועל יצירת התחייבויות. השפעה זו אינה תלויה בשאלה אם יש תוקף הלכתי לחוק מעצם היותו חוק, אלא היא נובעת מהשפעת החוק על גמירות דעתם של בני האדם הפעילים בשוק. החלק השני - שנכתב על ידי הרב עדו רכניץ (מכון משפטי ארץ וארגון גזית) עוסק בתוקפם של חוקי המדינה בדיני ממונות מעצם היותם חוק. זאת, על רקע עשרות התייחסויות של פוסקי ההלכה שקבעו כי יש תוקף חוקי לחלק מחוקי המדינה. חלק זה מסתיים בהצעת קריטריונים לבחינת מעמדם ההלכתי של חוקי המדינה, וזאת כבסיס לדיון ואף להחלטה משותפת. להורדה חינם פתחו את הקובץ המצורף

מסמך נוסף במסגרת פרויקט כתיבת חוקי התורה, ובו דיני הגורם הנאה לחברו ללא הסכם.

הלכה מוזכרת נאמנות של מומחים ("בקיאין") בכמה הקשרים ממוניים ואיסוריים. בהמשך לכך נעזרים בתי הדין לממונות במומחים כדבר שבשגרה. לאור זאת עולות שאלות רבות: מה מעמדו ההלכתי של מומחה, האם בית הדין רשאי לחלוק על עמדתו ובאילו נימוקים? וכן שאלות נוספות. בשאלות אלה עוסק נייר העמדה המצורף שהוכן לקראת כנס דייני בתי הדין לממונות הי"א.

נייר העמדה סוקר את המחלוקת הקיימת בעולם לגבי מהות האישיות המשפטית, ולאחר מכן את המחלוקת בהלכה בסוגיה זו. ההמלצה העיקרית בנייר העמדה היא שיש לראות בחברה לכל הפחות אישיות משפטית למראית עין. הפרסום זמין להורדה באתר. הנייר הוצג בכנס הדיינים ה-12 בתאריך כט' טבת תשע"ז.

1. החוק הנורבגי מעמיד את הח"כ החלופי שנכנס לכנסת במקום השר שהתפטר במצב של ניגוד עניינים אישי. זאת, במקרה בו חברי הממשלה דורשים ממנו להצביע בניגוד למצפונו, ולא, הוא יסולק מהכנסת. 2. במשפט העברי נקבע כי על נבחר ציבור לפעול על פי מצפונו "לשם שמיים", ולכן יצירת מצב בו הח"כ החלופי נמצא במצב של ניגוד עניינים אישי אינה רצויה (אף שהיא מותרת במקרה שהוסדרה בחוק). 3. לצד זאת, המשפט העברי מלמד אותנו שבעניין ניגוד עניינים יש הבדל בין פעולה שבעטיה נבחר הציבור עשוי לקבל מהכרעותיו טובת הנאה מיידית, לבין פעולה בה האפשרות לקבל טובת ההנאה מההכרעה, היא רחוקה ואינה וודאית. 4. לפיכך, מוצע לקבוע ארכה של חודש קלנדרי בין המועד בו השר פוטר או התפטר לבין המועד בו יחזור לכנסת במקום הח"כ החלופי.

חובה על הממשלה ושריה לפעול על פי החוק, כפי שכל אדם פרטי והגון אמור לנהוג. לפיכך, כאשר יש כוונה לנקוט פעולה שאינה סטנדרטית, יש לקבל ייעוץ משפטי. זכותה על המדינה לבחור ממי לקבל את הייעוץ, ולכן, סביר להפוך את משרת היועץ המשפטי למשרת אמון. מעבר לכך, ככל אדם פרטי, זכותה של המדינה לקבל חוות דעת נוספת, מלבד חוות דעתם של היועצים המשפטים. אולם, לא סביר שהמדינה תתעלם מחוות דעתו של היועץ המשפטי ללא הצגת חוות דעת נגדית.

על פי המשפט העברי זכותו של המשפט העברי של הציבור לבחור שופטים בעלי השקפת עולם הנראית לו, במקביל יש למצוא הסדר שיבטיח את איכות ועצמאות הרשות השופטת. למעשה מוצע כי נציגי לשכת עוה"ד בוועדה יוחלפו בשני שופטי בימ"ש מחוזי בדימוס שייבחרו על ידי יו"ר הכנסת.

ברבים מאד משטרי הבוררות כתוב במפורש שבית הדין מוסמך "לחייב... בנזקי גרמא", אולם, ניסוח זה אינו מגדיר כללים מנחים לחיוב במקרים אלה. נייר העמדה מציע כללים לחיוב בנזקים עקיפים - גרמא.

יחידת הלימוד המלאה בתושב"ע ובתלמוד של מדינת ישראל לאור התורה - עיון במשנתם של הריא"ה הרצוג ובני דורו מהדורה לע"נ פרופ' ישראל אהרוני ז"ל

חוקרי המכון מציגים את עמדת התורה בשורה של סוגיות בפינה קבועה בתוכנית הבוקר של כאן מורשת עם בני טייטלבוים. כאן נביא קישורים לחלק מהפינות.

ההלכה העניקה סמכויות חקיקתיות בידי בתי הדין, ואף בידי הציבור, דרך מנהיגיו. בחינה מדוקדקת של הסמכויות המיוחדות שנמסרו בידם של מנהיגי הציבור, לעומת הסמכות המסורה בידי בית הדין, מגלה דמיון מפתיע. הרב עדו רכניץ מבקש להוכיח, שהדמיון אינו מקרי. ייתכן ומקור הסמכות, הן של בית הדין, והן של מנהיגי הציבור, אחד הוא, והוא – הציבור.

תחילתו של כל הליך משפטי בתביעה, והמשכו – בתגובה של הנתבע. שלבים פשוטים אלה מעוררים שאלה יסודית ביותר – האם כאשר אדם טוען טענה לטובת עצמו, הוא משפר את מצבו המשפטי ביחס לאדם שלא טען דבר, או שמא טענת אדם לטובת עצמו אינה משפרת את מצבו, אולם, שתיקה עלולה להתפרש לעתים כהודאה לדברי בעל הדין השני? בשאלה מקורית זו, עוסק הרב עדו רכניץ ומוכיח שהיא עומדת במרכזה של מחלוקת ראשונים רחבת היקף: בעלי התוספות סברו שטענת אדם לטובת עצמו משפרת את מצבו. הרמב"ם סבר שטענת אדם לטובת עצמו אינה מעלה ואינה מורידה, ורק שתיקה מתפרשת כהודאה. מחלוקת זו באה לידי ביטוי בשלוש סוגיות עיקריות: טענינן ליתמי, ברי ושמא וסוגיית מיגו.

תנאי מכללא הוא תנאי שלא נאמר או נכתב, ובכל זאת, צד לחוזה טוען שהוא היה ברור לשני הצדדים טרם כריתת החוזה. מסקנתו של הרב עדו רכניץ היא שבהלכה הוספת תנאי מכללא איננה בגדר אירוע יוצא דופן. אמנם, ניתן לזהות סיעה של פוסקים שהגדירו מבחנים אובייקטיביים להוספת תנאי מכללא, ולעומתם סיעה של פוסקים שהעניקו לבית הדין את הסמכות לבחון כל מקרה לגופו. בעניין זה ההלכה שונה מאוד מהמשפט הנוהג במדינת ישראל שמצמצם מאוד את האפשרות להוסיף תנאי מכללא לחוזה.

דיני עבודה הם מהתחומים המשפטיים בהם החקיקה היא ענפה ומפורטת. במסגרת הצעת חוזה עבודה דנים הרב עדו רכניץ והרב ד"ר איתמר ורהפטיג בשאלת מעמדם ההלכתי של חוקי המגן ושל פרשנות בתי המשפט. בחוזה עצמו ניתן מעמד מחייב לחקיקה ובכלל זה למתן פיצוי על הלנת שכר.

השימוש בחוזה שכירות דירה הוא מהנפוצים בשוק, ובמקרים רבים ללא ליווי משפטי. בהקשר זה מציע הרב עדו רכניץ חוזה שכירות לדירת מגורים העונה על הדרישות ההלכתיות והחוקיות. בחוזה יש מענה לנקודות רבות ובכלל זה, שאלת חלוקת האחריות בנוגע לתיקונים בין המשכיר והשוכר, סעיף אופציה להארכת תקופת השכירות, מענה לבעיית הסרת המזוזות לאחר תום תקופת השכירות, ועוד.