חוקי התורה: עבודה (תשפ"ב)

הרב עדו רכניץ
שמחים לפרסם מסמך נוסף העוסק בדיני עבודה
tags icon תגיות

חוקי התורה: עבודה

1.       הגדרות

הסכם עבודה – התחייבות של עובד לעבוד, כשהתמורה נקבעת עבור משך העבודה,[1] או עבור מספר הפעולות שבוצעו.[2]

תקופת ההסכם – משך הזמן שנקבע בהסכם העבודה לביצוע העבודה.

עובד – אדם[3] שבהתאם להסכם עבודה התחייב לעבוד.

מעסיק – אדם או תאגיד שכרת הסכם עבודה עם עובד שכלל התחייבות לתת תמורה עבור העבודה.[4]

תחילת עבודה – פעולה בה נקט העובד שנועדה לאפשר את מימוש הסכם העבודה, ובכלל זה יציאה למקום העבודה.[5]

סיכום – תנאים מוסכמים בין עובד ומעסיק שלא התגבשו לידי הסכם מחייב.

הדין החל על הסכם עבודה

2.       תחולת חוקי התורה וחוקי המדינה

בנוסף לדין התורה, על הסכם העבודה יחולו בדרך כלל אף חוקי העבודה של מדינת ישראל שנועדו להגן על העובד,[6] ולרבות תקנות, הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה.[7] בכלל זה, יש תוקף לחוקים בהם נקבע שהם גוברים על הסכמות בין הצדדים.[8]

3.       תחולת פסיקת בתי המשפט

על הסכם העבודה יחולו אף פסיקות בתי הדין לעבודה ובתי המשפט של מדינת ישראל, ככל שפסיקות אלו יצרו מנהג[9] או כאשר לדעת דייני בית הדין הן לתועלת הציבור.[10]

הפרת סיכומים טרם כריתת הסכם עבודה

4.       הפרת סיכום על עבודה בלא שנגרם הפסד למי מהצדדים

הפרת סיכום על ביצוע עבודה על ידי אחד מהצדדים שלא גרמה נזק או הפסד, אינה ראויה, אולם אין בצדה סעד.[11]

5.       הפרת סיכום על עבודה אשר קיומו יגרום הפסד למפר

על אף האמור בסעיף 5, אם השתנו הנסיבות לאחר סיכום על ביצוע עבודה, באופן בו לאחד מהצדדים יגרם נזק או הפסד אם יעמוד בסיכומים, הוא רשאי לחזור בו.[12]

6.       הפרת סיכום על עבודה על ידי עובד שתגרום נזק למעסיק

חזר בו עובד מסיכום על עבודה, וחזרתו תגרום למעסיק נזק כספי או אחר,[13] רשאי המעסיק לנקוט את הפעולות הבאות:

  1. להבטיח לעובד הבטחת שווא לתוספת תשלום כדי לגרום לו לחזור לעבוד.[14]
  2. לשכור קבלן (כמשמעות בחוקי התורה: קבלנות (תשפ"ב)) או עובד אחר, ולשלם לו מכספים שהמעסיק חייב לעובד.[15]

7.       הפרת סיכום על עבודה על ידי המעסיק שגרמה הפסד לעובד

חזר בו מעסיק מסיכום על עבודה, וגרם לעובד הפסד כשהעובד וויתר על עבודה אחרת כדי לבצע עבודה זו, ישלם המעסיק לעובד פיצוי בגין ההפסד[16], אם לא היה ביכולתו של העובד להקטין את ההפסד באמצעות קבלת עבודה אחרת.[17] בקביעת גובה הפיצוי יינתן משקל לטובת ההנאה שצמחה לו עקב העובדה שהוא לא נדרש לעבוד בפועל.[18]

הסכם העבודה

8.       כריתת הסכם עבודה

הסכם עבודה נכרת במעשה קניין, ובכלל זה, תחילת עבודה,[19] קניין כסף,[20] קניין שטר,[21] קניין סודר,[22] כהגדרתם ב"חוקי התורה: מעשי הקניין".

9.       אונאת ממון

דין אונאת ממון בהסכם עבודה כדין אונאת ממון במקרקעין, כמפורט בחוקי התורה: אונאת ממון.[23]

10.   קנסות

תנאי בהסכם העבודה הקובע קנס על הפרת הסכם העבודה, יעמוד בתנאים הקבועים ב"חוקי התורה: התחייבות".

שכר העובד

11.   מועד התשלום לעובד

מעסיק ישלם לעובד את שכרו במועד הקבוע לכך בהסכם העבודה.[24] לא נקבע מועד כאמור, ישולם שכר העובד במועד המקובל לתשלום השכר.[25] בהיעדר מועד מקובל לכך, ישולם שכר עובד המסיים עבודתו ביום – עד השקיעה הסמוכה לסיום העבודה, ושכר עובד המסיים עבודתו בלילה - עד לזריחה הסמוכה לסיום העבודה.[26]

12.   איסור הלנת שכרו של עובד

דרש העובד לקבל את שכרו לאחר שחלף מועד התשלום, ולא נענתה דרישתו, עובר המעסיק על איסור הלנת שכר ("בל תלין").[27]

13.   שכרו של עובד שסיים את עבודתו בשל הלנת שכר

עובד ששכרו הולן רשאי להפסיק את עבודתו לאלתר ולקבל שכר בהתאם לאחת מן החלופות הבאות, לפי בחירתו:[28]

  1. השכר שנקבע בהסכם העבודה בניכוי עלות השלמת העבודה, או שכר יחסי עבור חלק העבודה שבוצע, לפי  הגבוה מביניהם.[29] 
  2. שכר מקובל כדין יורד לשדה חברו ברשות, כמפורט בחוקי התורה: הגורם לחברו הנאה ממונית ללא הסכם (תשפ"א).

14.   עובד שלא דרש את התשלום המגיע לו במועד

לא דרש העובד לקבל את שכרו משהגיע מועד התשלום, והיה בידו לעשות כן, חזקה עליו שמחל על הזכות לקבל את שכרו במועד.[30]

 

חובות העובד

15.   מסירות ונאמנות

על עובד להגיע לעבודה כשהוא כשיר,[31] לעבוד בכל כוחו, ולנצל את זמן העבודה היטב.[32]

16.   שינוי עבודה על ידי המעסיק

השלים העובד את העבודה או שאין עוד צורך בעבודה שלשמה הוא הושכר, רשאי המעסיק להטיל עליו עבודה אחרת, ובלבד שהיא אינה קשה מזו שלמענה הוא הושכר.[33]

17.   עבודה לקויה

ביצע העובד את העבודה באופן לקוי, תוך סטייה ממה שסוכם עם המעסיק ומהמקובל, לא יהיה זכאי לקבל את השכר שסוכם עמו,[34] אלא כדין יורד לשדה חברו ברשות, כמפורט בחוקי התורה: הגורם לחברו הנאה ממונית ללא הסכם (תשפ"א).

הפרת הסכם עבודה

18.   ויתור על זכויות על פי הסכם עבודה

צד להסכם עבודה רשאי לוותר על זכויותיו על פי ההסכם בהודעה לצד השני.[35]

19.   פיטורין כדין

פיטוריו של עובד יהיו פיטורין כדין, בהתקיים אחת מן הנסיבות הבאות:

  1. נמצאו, לפחות שלוש פעמים, ליקויים משמעותיים בעבודת העובד, הגורמים נזק או עגמת נפש,[36] לאחר שהעובד הות­­רה בכל פעם שנמצאו ליקויים כאמור;[37]
  2. נמצא, לפחות שלוש פעמים, שעבודתו של עובד ציבור גרמה נזק שאינו ניתן לתיקון.[38];
  3. נמצא שהעובד מעל באמון המעסיק בו.[39]
  4. המעסיק נאלץ להפסיק את העבודה מחמת אילוץ המונע את ביצועה[40] או מייתר אותה,[41] ולא היה בידו לצפות אילוץ זה מראש, או שגם העובד היה יכול לצפות אילוץ זה מראש.[42]

20.   התפטרות כדין

עובד ייחשב כמי שהתפטר כדין באחת מן הנסיבות הבאות –

  1. ההתפטרות אינה גורמת הפסד למעסיק; [43]
  2. העובד נאלץ להפסיק את עבודתו בשל גורם שלא הייתה לו שליטה עליו.[44]

21.   שכרו של עובד שפוטר כדין

עובד שפוטר כדין זכאי לשכר יחסי עבור הזמן שביצע את עבודתו.[45]

22.   שכרו של עובד שפוטר שלא כדין

עובד שפוטר שלא כדין זכאי למלוא השכר המגיע לו על פי הסכם העבודה בניכוי טובת ההנאה שצמחה לו עקב העובדה שהוא לא נדרש לעבוד בפועל,[46] אולם, אין העובד זכאי לכפות על המעסיק את המשך העסקתו,[47]

23.   שכרו של עובד שהתפטר כדין

עובד שהתפטר כדין זכאי לשכר יחסי עבור הזמן שביצע את עבודתו.[48]

24.   עובד שהתפטר שלא כדין

עובד שהתפטר שלא כדין, וחזרתו תגרום למעסיק נזק כספי או אחר,[49] רשאי המעסיק לנקוט את הפעולות הבאות המוזכרות לעיל סעיף 6.

אחריות העובד והמעסיק לנזק

25.   עובד שהזיק לרכוש המעסיק

עובד שהזיק לרכושו של המעסיק תוך כדי עבודתו – חייב לפצות את המעסיק על הנזק,[50] ובלבד שהיה בידו למנוע את הנזק.[51]

26.   אחריות שילוחית

מעסיק נושא באחריות לנזק שנגרם לצדדים שלישיים בשל מעשים שעשו עובדיו במסגרת עבודתם.[52]

 

[1]       רמ"א חו"מ שלג, ה: "שכר עצמו לזמן, יש לו דין פועל; אבל אם שכר עצמו ללמוד ספר או חצי ספר, יש לו דין קבלן".

[2]       בבא קמא צט ע"א; רש"י שם, ד"ה לבטושי; שו"ת אבני נזר חושן משפט, נב.

[3]       על פי ההלכה עובד הוא אך ורק אדם שהתחייב לעבוד בעצמו, אולם, יתכנו מצבים בהם מבחינת החוק האדם העובד יוגדר כתאגיד, כגון, חברת יחיד שהבעלים שלה הוא גם העובד היחיד שלה, וכן שותפות רשומה הכוללת מספר עובדים.

[4]       יתכנו מצבים בהם העבודה נעשית עבור צד ג', או שהשכר משולם עבור צד ג'.

[5]       שו"ע חומ שלג, א.

[6]       הרב יעקב אריאל בהסכמתו לספרו של הרב אורי סדן, כתר י: דיני עבודה במדינת ישראל על פי ההלכה, עמ' 5-8, וכן הרב דב ליאור שם, עמ' 42; פס"ד ארץ חמדה גזית 71070.

[7]       ראו למשל: פס"ד ארץ חמדה גזית 75118-1.

[8]       הרב אברהם שרמן, "מנהג המדינה ביחסי עובד ומעביד", תחומין יח עמ' 236; הרב אוריאל לביא, עטרת דבורה ב, חו"מ, מח, עמ' 946-945; הרב יעקב אריאל, בתוך: הרב אורי סדן, כתר י: דיני עבודה במדינת ישראל על פי ההלכה; הרב דב ליאור, שם עמ' 42.

[9]       הרב יעקב אריאל, לעיל הערה 4, עמ' 8. ישנה מחלוקת בשאלה האם יש תוקף לפסיקת בתי המשפט על בסיס הכלל "דינא דמלכותא דינא". לסקירת השיטות השונות, ראו: הרב אורי סדן, נייר עמדה 15: מעמדם ההלכתי של חוקי המגן על העובדים, אתר דין תורה, עמ' 27-22. כאן הכרענו על פי העמדה המקובלת שיש לפסיקה תוקף רק כאשר היא בגדר מנהג. משמעות הגדרת הפסיקה כמנהג בלבד היא שהיא אינה גוברת על הסכמת הצדדים ולמעשה פסיקה המעניקה משמעות קוגנטית לחוק מסוים אינה מחייבת, למעט מקרה שבית הדין סבור שהפסיקה ראויה..

[10]      ע"פ שו"ת מנחת יצחק ב, פו.

[11]      בבא מציעא עה ע"ב; שלחן ערוך חו"מ שלג, א. על פי הגמרא, שם, מט ע"א; סמ"ע שלג, א,  הפרת סיכום שרירותית בין עובד ומעסיק מגדירה את מי שחוזר בו כ"מחוסר אמנה" ש"אין רוח חכמים נוחה ממנו"

[12]      הפוסקים נחלקו בשאלה היחס לביטול עסקאות לפני ביצוע מעשה הקניין. ראו רש"י בבא מציעא מט ע"א, ד"ה שלא ידבר, ולעומתו בעל המאור בבא מציעא כט ע"ב בדפי הרי"ף. להלכה התלבטו הפוסקים כיצד להכריע ראו רמ"א חו"מ רד, יא; ש"ך שם, ח. למעשה כתב ערוך השולחן (חו"מ רד ח)  שממידת חסידות נכון להחמיר בדבר בשו"ת חת"ם סופר (חו"מ, קב על פי הבנת הרב שמואל וואזנר בשו"ת שבט הלוי ד, רו; שם ז, רלו אות ד) חילק בין צמצום הרווח לו ציפה המבטל לבין ספיגת הפסד של ממש. לדעתו על האדם לספוג רווח נמוך יותר על מנת לעמוד בדיבורו אך הוא אינו חייב לספוג הפסדים של ממש. לדעת הסמ"ע שלג, א, דיון זה נכון גם ביחס לביטול התקשרויות בין עובד ומעסיק ועיינו בספר חבל יוסף: אולם המשפט, שלג, א.

[13]      נחלקו אחרונים: קצות החושן שלג, ג; ש"ך חו"מ שלג, כט; נתיבות המשפט שלג, י, האם ניתן להשתמש בדרך של "שוכר עליהן או מטען" כלפי פועל שחזר בו לפני תחילת מלאכה במקרה שלא נגרם למזמין הפסד.

[14]      שו"ע חו"מ שלג, ה.

[15]      שו"ע חו"מ שלג, ו.

[16]      שו"ע חו"מ שלג, ב.

[17]      ש"ך חו"מ שלג, יג.

[18]      שו"ע חו"מ שלג, א.

[19]      שו"ע, חו"מ שלג, א-ד.

[20]      נתיבות המשפט שלג, א.

[21]      שו"ת נודע ביהודה קמא, חו"מ, ל; פתחי תשובה חו"מ שלג, ב.

[22]      שם.

[23]      שו"ע חו"מ רכז, לג.

[24]      שולחן ערוך ורמ"א חו"מ שלט, י.

[25]      שולחן ערוך  ורמ"א שלט, ט.

[26]      שם, ג.

[27]      שם, י.

[28].    ע"פ היקש לדין מוכר ששילם חלק מעסקה, ראו: בבא מציעא עו ע"ב; שו"ע חו"מ קצ י-יא.

[29].    טור, חו"מ, שלג; סמ"ע, שלג, טז; קצות החושן, שלג, ח.

[30]      ע"פ שולחן ערוך חו"מ קצ, י.

[31]      רמ"א חו"מ שלג, ה.

[32]      שו"ע חו"מ שלז, כ.

[33]      שולחן ערוך חו"מ שלה, א.

[34]      כך משמע מהמקורות הבאים: רמ"ה, שיטה מקובצת בבא קמא צט ע"ב, ד"ה ברם צריך; ט"ז חו"מ שד, א; נתיבות המשפט שה, א; שם שסג, ג; ערוך השולחן חו"מ שה, ט; הרב אורי סדן, כתר י: דיני עבודה במדינת ישראל על פי ההלכה, עמ' 426-425.

[35]      רבנו ירוחם מישרים כט, ד; רמ"א חו"מ שלג, ח; ש"ך שם, מז.

[36]      רשב"א בבא מציעא קט ע"א, ד"ה טבחא; רמ"א חו"מ שו, ח.

[37]      שולחן ערוך חו"מ שו, ח; פתחי חושן שכירות י, ט.

[38]      שולחן ערוך חו"מ שו, ח. לדעת הרמ"א (שם) בנזק שאינו ניתן לתיקון גם בעובד של אדם פרטי ניתן לפטרו ללא התראה.

[39]      כגון גנבה, על פי דברי הרמ"א חו"מ תכא, ו; וראו פתחי חושן שכירות י, הע' כו.

[40]      שולחן ערוך חו"מ שלד, א.

[41]      שם, ב. כאשר העבודה בוצעה מאליה (כגון, פועל שנשכר להשקות שדה וירד גשם) נחלקו הפוסקים האם ומתי העובד זכאי לשכר מלא (פתחי חושן שכירות יב, ח, ובהערות שם).

[42]      שו"ע חו"מ שלד, א.

[43]      שו"ע חו"מ שלג, ה.

[44]      שו"ע ורמ"א חו"מ שלג, ה.

[45]      ראו: שו"ת אגרות משה חו"מ א, מז; פתחי חושן שכירות י, הע' כד.

[46]      שולחן ערוך חו"מ שלג, א.

[47]      שו"ת מהריא"ז ענזיל, טו.

[48]      שו"ע חו"מ שלג, ד.

[49]      נחלקו אחרונים: קצות החושן שלג, ג; ש"ך חו"מ שלג, כט; נתיבות המשפט שלג, י, האם ניתן להשתמש בדרך של "שוכר עליהן או מטען" כלפי פועל שחזר בו לפני תחילת מלאכה במקרה שלא נגרם למזמין הפסד.

[50]      שו"ע חו"מ שו, ד; שו"ע חו"מ שפד, ג; רמ"א חו"מ שו, ב.

[51]      שולחן ערוך חו"מ שו, א: "כל האומנים שומרי שכר הם"; שם שד, א: "המעביר חבית ממקום למקום בשכר, ונשברה, דין תורה הוא שישלם, שאין זה אונס גדול, והרי השבירה כגניבה ואבידה שהוא חייב בהן".

[52]      ע"פ סעיף 13 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], וכן נפסק בפס"ד ארץ חמדה גזית 75104-2; פסקי בית דין ירושלים ז, עמ' שכו, שעד. ראו עוד: פסקי בית דין ירושלים ז, עמ' שכח, שעו. 

הדפיסו הדפסה