במקרים רבים מתגלים ליקויים בעבודתו של קבלן, ומתעורר ויכוח בין הצדדים, כאשר המזמין דורש לסלק את הקבלן ולחייב את הקבלן לממן הבאת קבלן אחר שישלים את העבודה, לעומת זאת, הקבלן דורש להשלים את העבודה. מסקנת המאמר היא שחובתו של קבלן לתקן ליקויים שהתגלו בעבודתו, וזאת, תוך פרק זמן סביר. בהשלמה, זו גם זכותו של קבלן לתקן את הליקויים, והמזמין אינו יכול לסלקו ללא נימוק. ניתן לסלק קבלן מעבודתו במקרים הבאים: 1. כאשר מדובר על קבלן שעובד עבור הציבור שגורם לנזק שאינו ניתן לתיקון. 2. לדעת הרמ"א גם כאשר מדובר על קבלן שעובד עבור אדם פרטי וגורם נזק שלא ניתן לתיקון. 3. לכל הדעות, ניתן לסלק קבלן לאחר שהמזמין התרה בו שלוש פעמים על כך שיש ליקויים בעבודתו והדבר לא הועיל. זאת, גם אם הליקויים ניתנים לתיקון. התראה פירושה, התראה להימנע מליקויים ולא התראה שהוא יסולק. 4. ניתן לסלק קבלן מעבודתו ללא התראה אם הוא מרמה את המזמין או גונב ממנו, וכן כאשר הוא מבצע פעולות חמורות אחרות במודע (כגון, התעלמות מהוראות מהנדס). 5. ניתן לסלק קבלן מעבודתו אם הוא אינו עומד בזמנים שסוכמו להשלמת העבודה, וכן אם הוא מתעכב מלתקן את הליקויים שהתגלו מעבר לזמן סביר. כאשר ניתן לסלק קבלן, ידו על התחתונה, והוא יקבל את מה שסוכם איתו בניכוי עלות השלמת העבודה.

את עקרונות ההלכה בעידן הפוסט-מודרני אפשר למצוא דווקא בהלכה

המאמר עוסק במעמדם של חוקי מדינת ישראל ושל מערכת המשפט שלה.

האם מותר למנוע מפגש עם עורך דין לפני חקירה ולהכות חשוד תוך כדי חקירתו? האם הודאתו העצמית של אדם שניתנה תוך כדי לחץ קבילה? מסע בין דעות שונות בהלכה

כיצד יש לנסח צוואה שמטרתה להעביר נכס מסוים לאדם ואחריו לאדם אחר, תוך מניעת האפשרות שהראשון יוכל לתת אותה לאדם שלישי?

נפוצים המקרים בהם עסקה התבצעה במקום מסוים, לדוגמא, העסקת פועל או השכרת דירה, ולאחר מכן הנתבע עבר דירה למקום אחר. בדרך כלל ההלכה היא שהדיון מקיים במקום מגוריו של הנתבע, אולם, יתכן שיש לקיים את הדיון במקום בו התבצעה העסקה.

מטלת ביצוע היא חלק מהדרישות הלימודיות הבסיסיות של לימוד אזרחות בישראל. מטלת ביצוע כוללת סקירה של מאמרים טיעוניים (מאמרי דעה) בנושא הנחקר. במסגרת זו מוצע לתלמידים לבחון את עמדת המשפט העברי בנושא אותו הם חוקרים. במסגרת זו הובאו מספר נושאים של מטלות ביצוע נפוצות (כגון אלו המפורסמות באתר מט"ח) ומקורות מתוך המשפט העברי המתייחסים אליהם. להצעות נוספות לחצו על התג - לימודי אזרחות

תחילתו של כל הליך משפטי בתביעה, והמשכו – בתגובה של הנתבע. שלבים פשוטים אלה מעוררים שאלה יסודית ביותר – האם כאשר אדם טוען טענה לטובת עצמו, הוא משפר את מצבו המשפטי ביחס לאדם שלא טען דבר, או שמא טענת אדם לטובת עצמו אינה משפרת את מצבו, אולם, שתיקה עלולה להתפרש לעתים כהודאה לדברי בעל הדין השני? בשאלה מקורית זו, עוסק הרב עדו רכניץ ומוכיח שהיא עומדת במרכזה של מחלוקת ראשונים רחבת היקף: בעלי התוספות סברו שטענת אדם לטובת עצמו משפרת את מצבו. הרמב"ם סבר שטענת אדם לטובת עצמו אינה מעלה ואינה מורידה, ורק שתיקה מתפרשת כהודאה. מחלוקת זו באה לידי ביטוי בשלוש סוגיות עיקריות: טענינן ליתמי, ברי ושמא וסוגיית מיגו.

בתי הדין הפרטיים לממונות אשר התקיימו כל השנים בצידה של המערכת הממלכתית זוכים בעת האחרונה לביקוש רב. האם וכיצד הם משתלבים במדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית? להצעות נוספות לחצו על התג - לימודי אזרחות

סיפור מסגרת זה עוסק בנושא הקרוב לליבם של נערים - ניצולם על ידי מעסיקים. החידוש בנוסח מסגרת זה על פני הנוסח המוצע באתר משרד החינוך הוא בשילוב של מקורות תורניים המצביעים על חומרתה ההלכתית של הבעיה וכמו כן הצבעה מרומזת על אפשרות פיתרון תורנית כפניה לבית דין לממונות הפוסק על פי ההלכה.

טענת המאמר היא שכל המושגים בחושן משפט מורכבים מארבעה יסודות בלבד: קניין, חיוב, תנאי ושליחות (ויתכן שאף ממושג נוסף: שעבוד). לכך יש להוסיף את דיני הראיות, שלפעמים נושקים לדין המהותי. (פורסם בכתב העת אסיף ג)

משנתו הייחודית של הרב ולדנברג כוללת עיסוק שיטתי באורח יוצא דופן בשאלות היסודיות והיישומיות של מדעי המדינה בכלל ושל דת ומדינה בפרט. ובכלל זה התייחסות שיטתית לשאלות התיאורטיות והעקרוניות של היחס בין תיאוקרטיה ודמוקרטיה. לצד הדיון התיאורטי, הרב ולדנברג כפוסק הלכה בכיר וכדיין בבית הדין הרבני, עסק בשאלות הלכתיות קונקרטיות הנוגעות למעמדה ולהתנהלותה של מדינת ישראל. השוואה בין הדיון התיאורטי של הרב ולדנברג לבין הדיון ההלכתי מאפשרת לעמוד על נקודות המתח והממשק שבין תיאוקרטיה ודמוקרטיה, ועל ההבדלים בין תיאוריה ויישומה. העבודה נכתבה לשם קבלת תואר מוסמך במחלקה למדעי המדינה של אוניברסיטת בר-אילן.

לדעת רוב הפוסקים אין חובה לסייע לעני שיכול להיחלץ ממצבו הכלכלי הקשה על ידי עבודה. אולם, חובת הסיוע קיימת כאשר אדם נזקק לסיוע עקב מעשה או מחדל שלו בעבר. המאמר פורסם בכתב העת צהר, גיליון לא

עמדת המשפט העברי היא שתוקפו של חוזה ציבורי רב מתוקפו של חוזה פרטי, וככלל, אין הציבור רשאי לחזור בו מהתחייבויותיו, אף בנסיבות שבהן היחיד יכול היה לעשות כן. יחד עם זאת, על פי המשפט העברי התחייבויות חוזיות כפופות לאומד דעתם של הצדדים להתחייבות. אומד דעת זה מושפע במידה רבה מן הנוהג המקובל במקום ובעת שבמסגרתם נוצרה ההתחייבות.

התורה לא נועדה כדי לתת לגיטימציה לעשייה האנושית, אלא להיפך, כדי לאתגר אותה. אשר על כן, גם בתחום המדיני העיון במקורות אינו אמור להפיק רק מתן אישור-בדיעבד לכל מה שממילא קורה, אלא דווקא קריאה לשינוי, במידה והוא נדרש.

יש לדון בהסתרת זהותו של האב מנקודת המבט של טובת הילד, ובמידה וקיימת סתירה בין טובת הילד לטובת האם, יש להעדיף את טובת הילד. הסתרת זהות האב עלולה למנוע מן הבת לממש את זכויותיה בעיזבונו של אביה הביולוגי ולתבוע מאביה מזונות שבהם הוא מחוייב על פי הדין.

היוזמה להקמת בתי קזינו חוקיים אמנם תפגע בחברה הישראלית: המכורים להימורים ינוצלו עוד יותר, הגישה הקלה והחוקית להימורים תגדיל את החשיפה של הציבור לעולם מעוות זה, שבו אין משמעות לעבודה ומאמץ, אלא רק לגורל.

אחת הסוגיות העומדת לפתחה של הכנסת במושב החורף הקרוב היא ההצעה לתיקון חוק יסודות המשפט התש"ם-1980. היחס שמציג חוק יסודות המשפט לדין העברי מעורפל ונתון לפרשנות. הצעת חוק מנסה להבהיר את הנושא, אבל יוקרתו של המשפט העברי תשוב לשיאה כשהביקוש לו יתרחב.

שאלת עינוי חשודים במסגרת חקירה עלתה בעת האחרונה בכמה הקשרים: הן בהקשר של טרור ערבי והן בהקשר של טרור יהודי כנגד ערבים. לשאלה זו שני חלקים עיקריים: הראשון, האם ההלכה מתירה לענות אדם במסגרת חקירה, וזאת במיוחד כאשר לא ברור שהוא אכן מחזיק במידע רלבנטי. והשנייה, האם ניתן להסתמך על הודאה שנתנה במסגרת חקירה בעינויים כדי להרשיע אדם בפשע.

במאמר נבחנת שאלת היחס בין המשפט והצדק האלוקי לבין הצדק האנושי בכמה מישורים: צדק אנושי ככלי פרשני ודרישת "טעמא דקרא"; צדק אנושי במקביל לתורה – המתבטא ביחס לדין "הישר והטוב", ודיני פשרה ; היחס לתקנות חז"ל שבהן בא לידי ביטוי צדק אנושי; מעמדם של תקנות של גופים פוליטיים; ושאלת היחס שבין חוקי התורה לחוקי אומות העולם. בפתח הדברים הוגדר הצדק האנושי ככולל מרכיב של שיקול דעת ולא רק כציות עיוור, ומסקנתו העיקרית היא כי לצד זה שברור שהתורה משקפת את הצדק האלוקי אשר על פיו האדם אמור לבנות את המערכת הערכית שלו. התורה כוללת צדק אלוקי הניתן להבנה על ידי כל באי עולם. ובנוסף האדם נדרש לשימוש בצדק אנושי אשר בא לידי ביטוי במקרים רבים כגון בעבודת הדיין כשהוא מפרש את חוקי התורה, וכאשר הוא מכריע בדיני פשרה; כאשר חכמי התורה באים לתקן תקנות; וכן הוא אמור להנחות את המנהיגות הפוליטית בעת שהיא מחוקקת חוקים ומקבלת החלטות.