עודכן לאחרונה בשנת תשפ"א
מהנה: אדם המשביח רכוש חברו או הגורם לחברו הנאה ממונית, ללא הסכם ביניהם;
נהנה: אדם אשר נהנה מפעולתו של מהנה;
רכוש: מקרקעין או מיטלטלין;
שבח: השבחת רכוש אשר דרשה עבודה ו/או השקעה כלכלית.
המהנה את חברו על ידי פעולה שמקובל לשלם עבורה, ברשות חברו או ברשות בית הדין,[1] חייב הנהנה לשלם[2] למהנה את המחיר המקובל בשוק לביצוע הפעולה כפי שבוצעה.
המהנה חברו על ידי השבחת רכושו של חברו, ללא רשותו וללא רשות בית הדין, יחולו לגביו הוראות אלה:
המהנה את חברו על ידי השבחת רכושו של חברו, ללא רשותו וללא רשות בית הדין, יחולו גם הוראות אלה, במקביל להוראות סעיף 3
א. אם הסרת השבח אפשרית יחולו הוראות אלה:
ב. במקרים בהם לא ניתן להסיר את השבח, וניכר כי אין לנהנה כל תועלת בשבח – פטור הנהנה מלשלם למהנה.[8]
[1] ערוך השולחן חו"מ סי' שעה סע' ז
[2] שולחן ערוך סי' שעה סע' ד'; מגיד משנה הלכות גזילה ואבידה פ"י ה"ז, שזהו ביאור "ידו על העליונה".
[3] שולחן ערוך סי' שעה סע' א.
[4] שולחן ערוך סי' שעה סע' א.
[5] שולחן ערוך סי' שעה סע' ג.
[6] שולחן ערוך סי' שעה סע' ב; אם ברור לבית הדין, בהתחשב בטיב הקרקע ובעל הקרקע, שהיה בעל הקרקע משביח גם הוא את אותו השבח, אין בעל הקרקע רשאי לחייב את המשביח להסיר את השבח, ואף המשביח אינו רשאי להסיר את שבחו, וחייב הנהנה לשלם למהנה את המחיר המקובל בשוק לביצוע ההשבחה כפי שבוצעה. (ערוך השולחן שם סע' יא).
[7] שולחן ערוך סי' שעה סע' ב; ו.
[8] חזון איש בבא בתרא סי' ב אות ו, ד"ה ושבחא. קצות החושן סי' שו ס"ק ו, כתב שבכל מקרה בעל הרכוש יכול לדרוש את הסרת השבח, ולכן אם הדבר בלתי אפשרי בעל הרכוש פטור משלם. לעומת זאת, בנתיבות המשפט סי' שעה ס"ק ב כתב שאם לא ניתן להסיר את שבח (כגון, במקרה של צביעה) על הנהנה לשלם על השבח ויחולו הוראות סעיף 3. החזון האיש הכריע, כאמור, כי הדבר תלוי בשאלה האם יש לנהנה תועלת בשבח.
הרשמו לקבלת עדכונים