האם אדם זכאי לקבל פיצוי בגלל מעסיק שחזר בו מהסכמתו להעסיק אותו כיון שהוא מעדיף להעסיק אשה שתהיה נאמנת יותר למקום העבודה?

מסתבר שבעל האולם צריך לגבות מכם תשלום נמוך יותר. אלא שיש מקום להתלבט בין שתי אפשרויות: האם המחיר יהיה כמחירו של אולם בלי מזגן, או מחיר נמוך עוד יותר ('מה שנהנה')

על פי החוק התפילה מוגדרת כהפסקה שאין עליה תשלום. כדי לקבל שכר על זמן התפילה יש צורך בהסכמת המעסיק, ולשם כך צריך המעסיק לדעת את העובדות ולתת את הסכמתו לקיום התפילות ולמתכונתן. אם אין הסכמה מפורשת, ניתן לקיים תפילה בזמן סביר (ומסתבר שניתן לקיים גם תפילה בציבור), כאשר המעסיק יודע ואינו מעיר דבר

מה תשובתו של מי שעבד כאזרח עובד צהל והוציא תעודת מחלה פיקטיבית כשלא היה חולה ולא הלך לעבודה? איזה דוגמאות יחשבו בימינו לצרכי רבים? והאם צריך לומר להם שזה החזרת גזלה?

מטפלת אינה רשאית להעלות את שכרה באמצע השנה, כיון שהעלאה כזו דינה כהתפטרות

במקרה של מטפלת צהרון שנעדרה מסיבה לא מוצדקת, ניתן לשכור על חשבונה עובד אחר יקר יותר, ואם לא שכר ניתן לנקות את שכר אותו היום. ברם, המעסיק לא יכול להרוויח כסף מהיעדרות העובד שלו.

בעל האולם חייב לתת למלצרים לאכול מעט בלבד. בעל האולם רשאי להגביל את הכמות שהמלצרים אוכלים, ובלבד שייתן להם משהו לאכול (מתוך שו"ת משפטי ארץ חלק א).

עובד שפוטר לאחר תחילת עבודתו וכעת אינו מוצא עבודה זכאי לשכר כפועל בטל. את התביעה יש להגיש לבית דין של תורה.

בעל אולם חייב לתת למלצרים לאכול ממאכלים מעוררי תיאבון והעובד אינו יכול לוותר על זכות זו. מתוך שו"ת משפטי ארץ חלק א

במקרה שהמעסיק אינו דורש עבודה בלתי פוסקת וגם אין מנהג מקובל בעניין, נראה שאין לחייב את העובדים בעבודות יזומות. מאידך העובד צריך להיזהר שלא ליצור זמן פנוי, ועליו להשתדל ככל הניתן לסיים את המטלות בצורה הטובה ביותר בזמן המוקדש לכך

כיוון שאתה היית מודע לאפשרות שינוי הנסיבות ולא יידעת את הצד השני על הסיכון - אינך רשאי לבטל את החוזה

נראה שאבן הבוחן לדעת האם הדבר מותר או אסור, היא גם על פי תגובת המעסיק, כאשר הוא רואה את העובד משתמש ברכוש העסק

אם הקשר בין המוכר לקונה נוצר על ידי המתווך אזי הוא זכאי לשכר. לגבי שיעור השכר - הדבר ייקבע בבית הדין לאחר שמיעת הפרטים.

יש תוקף הלכתי להסכם שבו המעסיק התחייב לשלם לעובד חלק מהרווחים העתידיים.

יש להעביר את ההפרש למעסיק. לגבי היבטים נוספים ראו בפנים.

מעסיק אינו יכול להתנות עם עובד שיוותר על זכויות שמגיעות לו על פי חוק.

המעסיק צריך לשלם לעובד על עבודתו בימי הניסיון, וגובה השכר יהיה כפי שכרו של עובד כזה בזמניות כזאת, אך לא פחות משכר מינימום.

ציוד רב שנשאר בידי עובד מצריך אישור מבעל סמכות כגון מנכ"ל שהוא מוותר על הציוד ולא מספיק וויתור של מנהל זוטר

גם לפי דין תורה מגיעים לעובד פיצויי פיטורים, או כיוון שכך המנהג או מדינא דמלכותא דינא (http://dintora.org/publication/38). עובד שהתחיל לעבוד אחרי גיל פרישה לא זכאי לפיצויי פיטורים לפי החוק, ולכן גם לא לפי דין תורה.

במהלך המו"מ לרכישת הבית הסכים המתווך לוותר על 1% מדמי התיווך. לאחר זמן המתווך תבע את שכרו, אך הקונה מתמהמה מזה חודשיים וטרם שילם את חובו. האם המתווך יכול להתחרט על ההנחה בטענה שהיא הייתה על תנאי שהקונה ישלם בזמן? תשובה בקצרה: הנחה בדמי התיווך אינה מוגדרת כמתנה אלא כקביעת שכר נמוך, ולכן לא ניתן לדרוש שכר מלא גם אם הקונה לא שילם במועד.